Hebrew - Chapter 14 - Ibrahim

א.ל.ר. (אלף.לאם.ראא) זה הספר (הקוראן) אשר הורדנו אליך (מוחמד) כדי שתוציא את האנשים מן החושך אל האור ברשות ריבונם, אל השביל של העזוז והמהולל

אלוהים אשר לו כל אשר בשמים ואשר בארץ. אבוי לכופרים מן העונש הקשה

אלה המעדיפים את חיי העולם הזה על פני העולם הבא, ודוחים (אנשים) מהשביל של אלוהים, ורוצים שהדת של אלוהים תהיה עקומה. כל אלה (שקועים) בטעות חמורה. אברהם

ולא שלחנו שליח אלא כזה אשר מדבר בלשון עמו כדי שיבהיר להם את שליחותו. אלוהים מתעה את מי שהוא רוצה ומדריך את אשר ירצה, כי הוא העזוז והחכם

וכבר שלחנו את משה עם אותותינו, (וצווינו עליו:) "הוצא את עמך מהחושך אל האור, והזכר להם את ימי אלוהים, כי בהם אותות לכל המתאזר בסבלנות והמכיר תודה

וכאשר אמר משה לבני עמו: "זכרו את החסד אשר העניק לכם אלוהים בהצילו אתכם מאנשי פרעה אשר עינו אתכם עינוי נורא, ושחטו את בניכם והחיו את נשותיכם, ובזה מבחן מריבונכם עצום

ואז ריבונכם הצהיר; אם תכירו טובה, ארבה להעניק לכם חסד, אך אם תכפרו, אכן קשה יהיה העונש

ומשה אמר: "גם אם תכפרו אתם וכל אשר חיים בארץ, הן, אלוהים הוא העשיר (אינו נזקק) המהולל

האם לא שמעתם על אלה שקדמו לכם מעמי נוח, עאד ות'מוד, וכל אלה אשר באו אחריהם, אין יודע עליהם אלא אלוהים . הביאו להם השליחים אשר נשלחו אליהם אותות ברורים , אך הם נשכו את כפות ידיהם (מתוך רוגז) ואמרו: "אנו כופרים באשר נשלחתם למסור לנו, ואנו מטילים ספק בכל אשר תקראו לנו להאמין בו

שליחיהם אמרו: "היש ספק באלוהים בורא השמים ִאבראהים והארץ? הוא קורא לכם אליו כדי לסלוח לכם על חטאיכם ולתת לכם הארכה לזמן מוגדר " אמרו: "אין אתם אלא בני אנוש כמונו, ואתם רוצים למנוע אותנו מלעבוד את אשר עבדו אבותינו. הביאו לנו הוכחה ברורה

שליחיהם אמרו: "אמנם אנו בני אנוש כמוכם, אך אלוהים מעניק את חסדו (בשליחות) למי שירצה מעבדיו, ואין ביכולתנו להביא לכם הוכחה אלא ברשות אלוהים, כי רק על אלוהים סומכים המאמינים

ולמה לא נסמוך על אלוהים שהנחה אותנו בדרכינו? אנו נסבול את פגיעותיכם, ועל אלוהים ייסמכו הנסמכים

ואמרו אלה אשר כפרו לשליחיהם: "אנו נגרשכם מארצנו אם לא תשובו לדתנו." אולם ריבונם אמר להם (לשליחים) "אנו נשמיד את המקפחים

ונשכן אתכם בארץ אחריהם, כי זה גמולו של הירא מפניי והחושש מהתראתי (ביום הדין)

כאשר הם (השליחים) ביקשו את העזרה (מריבונם,) ואז הפסיד כל מתנשא ועקשן

לפניו הגיהינום, ושם יושקה במים רותחים

וילגום אותם מבלי שיוכל לבלוע אותם, והמוות יבוא אליו מכל עבר, אך הוא לא ימות, כי עוד עונשים כבדים יותר (מחכים לו)

משל אלה אשר כפרו בריבונם, דומים מעשיהם לאפר אשר פגעה בו רוח ביום סוער. הם לא יוכלו להפיק דבר אברהם ממה שהם עושים. זוהי הטעייה הרחוקה (מדרך הצדק)

הלא תראה כי אלוהים ברא את השמים ואת הארץ בצדק? ואם ירצה ישמידכם ויביא ברואים חדשים במקומכם

שהרי לא יקשה הדבר על אלוהים

(וביום הדין) כאשר יופיעו כולם בפני אלוהים, יאמרו החלשים למתייהרים: "אנו הלכנו אחריכם (וצייתנו לכם,) האם אתם יכולים לעזור לנו להסיר מעלינו מעט מעונשו של אלוהים"? (המתייהרים) יאמרו: "אילו הכוויננו אלוהים לאמונה, כי אז היינו מכווינים אתכם, ואולם אחת היא אם תקצר רוחנו או נתאזר בסבלנות, כי אין לנו מפלט (מן העונש)

ויגיד השטן כאשר ייחרץ הדין: " הן, אלוהים הבטיח לכם הבטחת אמת, ואילו אני הבטחתי לכם ולא קיימתי, ולא הייתה לי שום סמכות עליכם, זולת כי אני קראתי לכם ואתם נעניתם לי, ולכן אל תאשימו אותי והאשימו את עצמכם, לא אוכל להציל אתכם ואתם לא תצילו אותי, ואני מכחיש את השותפות (בעבודתו) עם אלוהים שאתם מייחסים לי." אכן למקפחים עונש כואב

יוכנסו אלה אשר האמינו ועושי הטובות אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם. לנצח יחיו שם ברשות ריבונם, וברכתם ביניהם שם תהיה "שלום

הלא תראה שאלוהים משווה מילה טובה לעץ טוב? ִאבראהים שורשיו נטועים עמוק וענפיו פונים לשמיים

ואת הפרי שלו ייתן בעונה לפי רשות ריבונו. ואלוהים ממשיל משלים לאנשים למען יזכרו

נמשלה האמרה הרעה לעץ, רקוב עקור מן האדמה שאין לו קביעות

אלוהים מחזק את אלה אשר האמינו במילים יציבות בעולם הזה ובעולם הבא. את המקפחים יתעה אלוהים, ואלוהים יעשה את אשר ירצה

הלא ראית את אלה אשר החליפו את חסדי אלוהים בכפירה, והושיבו את בני עמם בנחלת אבדון

גיהינום אשר בו ייצלו? וכה רע הוא המשכן בגיהינום

והם עשו לאלוהים שותפים, כדי להדיח אנשים מהדרך של אלוהים. אמור: "התענגו לכם, אך סופכם שתושלכו אל אש הגיהינום

אמור לעבדיי אלה אשר האמינו: "שיקיימו את התפילה ויתנו ממה שהענקנו להם בסתר ובגלוי, בטרם יבוא יום אשר לא ייעשו בו כל מקח ומסחר ולא יתקיימו עוד קשרי ידידות

אלוהים הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ והוריד מן השמים מים והוציא בה מכל הצמחים לפרנסתכם, והוא שהעמיד לשימושכם את האניות השטות בים, וגם העמיד לשימושכם את הנהרות

והוא העמיד לשימושכם את השמש ואת הירח, אשר ינועו במסלולם בהתמדה, והעמיד אברהם לשימושכם את הלילה ואת היום

והוא שהעניק לכם מכל מה שביקשתם. אם תנסו לספור את חסדי אלוהים לא תוכלו למנות את כולם, אך האדם מתמיד לקפח ואינו מכיר תודה

וזכור כאשר אברהם אמר: "ריבוני! עשה את העיר הזאת (מכה) למקום מבטחים, והרחק אותי ואת בניי מעבודת האלילים

ריבוני! הם התעו אנשים רבים, על כן, כל ההולך בדרכי הוא משלי, ומי שמתנגד לי, הן אתה סלחן ורחום

ריבוננו! הנה הושבתי מהצאצאים שלי בעמק בלתי פורה על-יד ביתך הקדוש (הכעבה.) ריבוננו! זה על מנת שהם יקיימו את התפילה. לכן הטה את לב האנשים אליהם, ופרנס אותם מכל טוב, למען יכירו טובה

ריבוננו! אתה יודע את כל אשר נסתיר ונגלה, כי אין דבר הנסתר ממך, לא בארץ ולא בשמים

השבח לאלוהים אשר העניק לי לעת זקנה את ישמעאל ואת יצחק. אכן, ריבוני שומע תפילת כל מבקש

ריבוני! עזור לי לקיים את התפילה, וגם לצאצאים שלי אחריי. ריבוננו! קבל את תפילתי

ריבוננו! סלח לי ולהוריי ולמאמינים ביום שיתחיל החשבון

אל תחשוב שאלוהים אינו מודע למעשה של החוטאים, הוא רק מאחר אותם עד ליום אשר בו יקפאו המבטים ִאבראהים

ממהרים, וראשיהם מורמים במבט קפוא, ולבבם יהיה ריק

הזהר את האנשים מפני היום אשר בו יבוא עליהם העונש. אז יגידו אלה אשר קיפחו: "ריבוננו! אחר אותנו לזמן קרוב, כדי שניענה לקריאתך ונלך בעקבות השליחים." (אז אלוהים יאמר:) "האם לא נשבעתם כי לעולם לא תוחזרו לתחיה

ושכנתם במשכנותיהם של אלה אשר קיפחו את עצמם, והתברר לכם כיצד הענשנו אותם, ומשלנו לכם משלים

והם תכננו מזימה, אך אלוהים יודע על מזימתם. אפילו אם הרים היו נעקרים מעוצמת מזימתם

אל תחשוב כי אלוהים מפר את הבטחתו לשליחיו, אכן אלוהים הוא העזוז ובעל הנקמות

ביום ההוא (יום הדין) תוחלף האדמה באדמה אחרת, והשמים אף הם, והברואים יתייצבו לפני אלוהים, האחד והמכניע

כשהם לבושים בגדים של זפת והאש מלהטת את פניהם

למען יגמול אלוהים לכל נפש על מעשיה. הן אלוהים מהיר בעריכת הדין

זהו כרוז לאנשים על מנת שיוזהרו בה ויכירו שאלוה אחד הוא ועל מנת שייזכרו אנשי התבונה