Hebrew - Chapter 17 - Al-Isra

ישתבח (אלוהים) זה אשר נשא את עבדו (מוחמד) בלילה מן המסגד אלחראם (הכעבה) אל מסגד אל אקצא אשר בירכנו את סביבותיו, כדי שנראה לו חלק מאותותינו. והוא אכן הכול שומע והכול רואה

אנחנו נתנו למשה את הספר ועשינו אותו כמדריך לבני ישראל (לאמור:) "אל תיקחו אף אחד מלבדי אשר תסמכו עליו

צאצאי אלה אשר נשאנו עם נוח. הוא (נוח) אכן היה עבד אשר מכיר טובה

הזהרנו את בני ישראל בספר: "פעמיים תרבו שחיתות בארץ. ותגיעו לגדלות רבה

ובהגיע מועד הפעם הראשונה, שילחנו בכם את עבדינו, אנשי עוז קשוחים, שישלטו במשכנות וכך תקוים ההבטחה

ואז, החזרנו לכם את השלטון והענקנו לכם רכוש ובנים ויותר והרבינו את כוחכם

אם תעשו טוב תיטיבו לעצמכם, אך אם תעשו את הרע, לעצמכם תרעו. כאשר יבוא מועד (הפעם) האחרונה, , וישפילו את פניכם, וייכנסו אל המסגד, כמו שנכנסו אליו בפעם הראשונה, כדי שיחריבו את כל אשר עלה (מאז)

אולי ירחם עליכם ריבונכם, אך אם תשובו (לעשות את הרע) נשוב (בענישה,) כי עשינו את הגיהינום כמכלאה מתמדת לכופרים

אכן הקוראן הזה מדריך אל מה שנכון וישר והוא מבשר למאמינים אלה אשר עושים את הטוב כי להם גמול גדול

אך לאלה אשר לא יאמינו בעולם-הבא הועדנו להם עונש כואב

האדם ממשיך לבקש את הרע כשם שהוא מבקש את הטוב. אכן, האדם הוא חסר סבלנות

ועשינו את הלילה והיום כשני אותות: את הלילה החשכנו כסימן, ואת היום הארנו כסימן, כדי שתבקשו לכם חסד מעם ריבונכם, ולמען תדעו את מניין השנים והחשבון (של החודשים והימים,) וכל דבר ביארנו במפורש

וכל אחד מהאנשים אחראי למעשיו בעולם הזה, וביום תחיית-המתים נוציא לו ספר אשר ימצא אותו פרוש ( עם פירוט של כל מעשיו)

קרא את ספרך (ובו רשימת מעשיך) דייך בעצמך היום אשר תתחשבן עמך

כל המישיר לכת, רק לטובתו יישיר לכת, וההולך בדרך השגויה, רק את עצמו יתעה, כי לא תישא נפש את משא זולתה. ואנחנו גם לא נעניש עד שאנחנו מביאים שליח (אשר יזהיר)

וכאשר נחליט להכחיד עיר, נצווה את בניה העשירים המסע הלילי שטופי השפע (להאמין באלוהים ולציית לו,) (ואולם לא יצייתו) ויסטו מדרך המוסר, ואז יתקיים גזר-הדין בצדק, ונשמידה מהיסוד

מה רבים הדורות אשר הכחדנו לאחר דורו של נוח, ודייך בריבונך אשר בקי בכול ורואה את כול חטאי עבדיו

מי שהיה רוצה בחיי העולם החולף, נעניק וניתן מה שנרצה למי שנרצה, ואחר-כך ניתן לו את גיהינום, ובו ייצלה מושפל ומנודה

וכל החפץ בעולם הבא ועושה למענו בהיותו מאמין, מעשיהם של כל אלה יזכו לתודה

לכולם, לאלה (הכופרים) ולאלה (המאמינים,) נעניק את השפע של ריבונך, כי השפע של ריבונך אינו מוגבל

ראה כיצד העדפנו אחדים מהם על האחרים (בעולם הזה,) אולם בעולם-הבא הדרגות (למאמינים עושי הטוב) גבוהות יותר, וההעדפה רבה יותר

אל תיקח לך אל אחר עם אלוהים, למען לא תהיה מושפל ומנודה

ריבונך ציווה שלא תעבדו זולתו וגמלו חסד להורים. אם יגיעו האחד מהם או שניהם לגיל הזיקנה, אל תקצר רוחך ואל תגער בהם. דבר עמם בכבוד

והתנהג איתם בענווה ורחמים, ואמור":ריבוני! רחם עליהם כפי שהם ריחמו עלי בגדלם אותי כשהייתי קטן

ריבונכם יודע את כל מה שבנפשותיכם. אם אתם הולכים בדרך הישר, הן הוא מרבה לסלוח לאלה שמרבים לפנות אליו

תן לקרוב המשפחה את החלק המגיע לו מן הצדקה, למסכן ולעובר האורח, אך אל תהיה בזבזן

אכן הבזבזנים הם באחווה עם השטנים, והיה השטן בריבונו כופר

ואם אין ביכולתך לעזור להם, בעודך ממתין לרחמי ריבונך, דבר אליהם בעדינות

אל תכבול (תקמץ) את ידך אל צווארך (מקמצנות) ואל תושיט אותה ללא הגבלה (בבזבזנות,) למען לא תישאר במחסור ותהיה בחרטה

אכן ריבונך שולח פרנסה בשפע או בדלילות לאשר ירצה, כי הוא מכיר היטב את עבדיו ורואה את מעשיהם

לעולם אל תהרגו את ילדיכם בגלל הסיכוי לעוני , כי אנו נפרנס אותם ואתכם, והריגתם היא חטא עצום

אל תתקרבו אל הזנות, כי תועבה גדולה היא וכמה רעה הדרך

ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אלוהים, אלא אך ורק בצדק. וכל הנרצח בחוסר צדק, אנחנו נותנים ליורשים שלו לדרוש תגמול, אך אל תפריזו בפעולת התגמול, כי יעזור לו (אלוהים)

ואל תתקרבו אל נכסי היתום אלא בצורה הוגנת, עד שיגיע לבגרותו. וקיימו באחריות כל התחייבות, כי על ההתחייבות יש לתת את הדין ביום הדין

וכשאתם מודדים ושוקלים השלימו את המידה ושיקלו במאזני-צדק. טוב הדבר ועדיף יותר (לכולם.) המסע הלילי

ואל תלך אחרי דבר שאינך יודע בוודאות, מפני שהשמיעה, הראייה והמחשבה - כל אלה ייתנו (על בעליהם) את הדין

ואל תתהלך ביהירות על פני האדמה, כי לא תבקע את האדמה ומעולם לא תגיע (בקומתך) אל גובה ההרים

כל זה היה רע ושנוא אצל ריבונך

זה הוא חלק מן החכמה אשר ריבונך גילה לך. אל תעשה לך אלוה אחר מלבד אלוהים, פן תושלך אל הגיהינום מגונה ומנודה

האם אתם חושבים שריבונכם נתן לכם בנים, ולעצמו לקח בנות מבין המלאכים? דבר חמור אומרים אתם

וכבר ביארנו את הצדק בקוראן הזה בכל מיני דרכים כדי שהם יזכרו, (ואולם כל זה) לא הוסיף להם אלא סלידה

אמור: "אילו היו עוד אלים מלבד אלוהים, כפי שאומרים, כי אז ודאי היו רוצים לעצמם נתיב אל האדון של כס- המלכות

ישתבח ויתעלה מעל כל אשר הם אומרים

שבעת הרקיעים, הארץ וכל שוכניהם משבחים אותו, ואין דבר אשר אינו משבח ומהלל אותו, ואולם אתם אינכם מבינים את תשבחותיהם. אך סבלן הוא וסלחן

וכאשר אתה קורא את הקוראן, נציב חיץ בינך לבין אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא

ועל לבבותיהם שמנו חותם, לבל יבינו אותו (את הקוראן,) ואת אזניהם (שמיעתם) הכבדנו. וכאשר אתה מזכיר בקוראן את ריבונך לבדו, פונים לך הכופרים עורף בתיעוב

אנחנו יודעים היטב מה הם רוצים לשמוע כאשר הם מקשיבים לך , ומה הם אומרים בהתלחשות הסודית ביניהם, ומתי אומרים המקפחים: "אתם הולכים אחרי אדם אחוז כישוף

ראה למה המשילו אותך, וזה מפני שהם תעו ולא יוכלו למצוא את הדרך

והם אמרו : "האם לאחר שנהיה עצמות ושיירי- גוף נקום לתחייה כבריאה חדשה

אמור: ("אפילו אם) תהיו אבנים או ברזל

או בריאה שאין ביכולתכם אפילו לחשוב עליה". הם יאמרו: "מי יחזיר אותנו לחיים"? אמור: "זה אשר ברא אתכם בפעם הראשונה" , אז הם ינידו בראשיהם ויאמרו: "מתי הוא"? אמור להם: " אולי יהיה בקרוב

ביום שיקרא לכם , ואתם תענו לקריאתו (ותקומו מקבריכם) ותשבחו אותו, ותחשבו כי הייתם מעט זמן

ריבונכם מכיר אתכם היטב , ואם הוא ירצה הוא ירחם עליכם , ואם הוא ירצה הוא יעניש אתכם, ואנו לא שלחנו אותך כשומר שלהם

וריבונך יודע היטב את כל המסע הלילי אשר בשמיים ובארץ. וכבר נתנו לחלק מהנביאים יותר מאשר נתנו לאחרים. ולדוד נתנו את הזאבור

אמור: "קראו לאלה אשר טענתם שהם קיימים מלבד אלוהים לעזרה, הם לא יוכלו להסיר כל צרה מכם ולא יוכלו להמיט אותה על אויבכם

אלה אשר אליהם מתפללים (עובדי האלילים) בעצמם מבקשים להתקרב אל ריבונם , ומתחרים ביניהם, מי מהם קרוב יותר, ומבקשים את רחמיו, ומפחדים מעונשו. אכן, יש להיזהר מעונש ריבונך

אין עיר חוטאת שלא נשמיד לפני יום תחיית-המתים, או נעניש אותה עונש קשה. וזה היה רשום בספר (אצל אלוהים)

שום דבר לא מנע מאתנו לשלוח אותות , אשר התכחשו להם הדורות הקדומים. וכבר נתנו לבני שבט ת'מוד את הנאקה כאות ברור וגלוי לעין, אך הם קיפחו אותה, ואין אנו שולחים אותות אלא לשם אזהרה והפחדה

כבר אמרנו לך כי ריבונך מקיף את כל האנשים. לא עשינו את מה שהראינו לך (במסע הלילי) אלא כדי לבחון את האנשים, וכך גם את העץ הארור אשר בקוראן. אנו מפחידים אותם, אך הדבר אינו מוסיף אלא תעייה גדולה

וכאשר אמרנו למלאכים: "סגדו לאדם," הם סגדו, ורק השטן אמר: "האם אסגוד למי שבראת מעפר

אמר: "אתה רואה את היצור הזה אשר רוממת מעליי? אם תיתן לי הזדמנות עד יום תחיית-המתים, אלכוד ברשתי את זרעו (ואשלוט בו) פרט למעטים מהם

אמר: "לך והשתדל! אתה וכל אלה שיילכו אחריך תקבלו את עונשכם המלא בגיהינום

נסה להסית מהם כמה שתוכל , והזעק עליהם את פרשיך וחייליך, והשתתף ברכושם ובילדיהם, ותן להם הבטחות, והשטן לא יבטיח להם דבר זולת פיתוי כוזב

ואולם על עבדיי לא תהיה לך כל שליטה, כי ריבונך דיו כשומר עליהם

ריבונכם הוא אשר מושיט למענכם את האוניות בים , כדי שתבקשו לכם פרנסה מחסדו. הוא תמיד היה כלפיכם רחום

ואם תפגע בכם צרה בים, אתם תשכחו את כל אלה אשר עבדתם זולתו, ורק תיזכרו באלוהים לבדו להציל אתכם, אך כאשר הציל אתכם והביאכם אל היבשה, מיד תתרחקו. והיה האדם כפוי טובה

האם בטוחים אתם כי אלוהים לא יבקע את האדמה ולא יגרום לה לבלוע אתכם? או לא ימטיר עליכם גשם של אבנים מבלי שתמצאו לכם שומר

או שמא בטוחים אתם כי שוב לא יחזירכם אל הים , ולא ישלח בכם רוח סערה ויטביע אתכם באשר כפרתם, מבלי שתהיה לכם סיבה להתלונן נגדנו

וכבר כיבדנו בני אדם, ונשאנו אותם על פני היבשה המסע הלילי והים, ופרנסנו אותם בכל טוב , ורוממנו אותם מאוד מעל רבים מן היצורים אשר בראנו

ביום (יום הדין) אשר בו נקרא לכל אומה עם המנהיג שלה , כל אלה אשר ספר הרישום של מעשיהם יימסר להם ביד ימין, יקראו ממנו שמחים למעשיהם הטובים, ולא יקופחו במאומה

וכל אשר היה (לבבו) עיוור בעולם הזה, יהיה (לבבו) בעולם הבא עיוור ותועה בדרכו

ואילו היה ביכולתם להדיח אותך ממה שהשרינו אליך למען תבדה עלינו דבר אחר ממנו (הקוראן) , אז היו לוקחים אותך לידיד נפש

ואילולא תמכנו בך, כי אז היית מתחיל לנטות אליהם קצת

או אז היינו נותנים לך לטעום עונש כפול בחייך ועונש כפול במותך , ואז לא יכולת למצוא מציל נגדנו

והם הפריעו לך מאוד וכמעט הוציאו אותך מן הארץ (מכה,) אך אז הם לא היו נשארים אחריך אלא רק קצת

כך היא דרכנו עם השליחים אשר שלחנו לפניך, ולא תמצא כל שינוי בדרכנו

קיים את התפילה משקיעת השמש עד אשר יחשיך הלילה. והקוראן (וקריאתו) בשחר. אכן הקוראן (וקריאתו) בשחר מלווה בעדים (מבין המלאכים)

ובלילה, התאמץ בו, עוד תפילת רשות, אולי יעניק לך ריבונך מקום מכובד ונישא

ואמור : "ריבוני! הכנס אותי בכבוד (אל מה שטוב לי) והוצא אותי בכבוד (ממה שרע לי) ותן לי סמכות מאתך אשר בכוחה אנצח

ואמור: "הופיע הצדק וחלף השקר (הכפירה) , אכן השקר חולף לעד

אנו מורידים אותות (משפטים) מן הקוראן הנושאים מרפא ורחמים למאמינים , אך למקפחים הוא יוסיף רק אבדון

כשאנו נוטים חסד לאדם הוא משתמט ואינו מכיר תודה , אך בפגוע בו רעה, הוא מתייאש (מרחמי ריבונו)

אמור: "כל אחד פועל לפי דרכו, אך ריבונכם יודע מי הולך יותר בדרך הישר

וישאלוך על הנשמה אמור: "הנשמה היא סוד אשר רק ריבונך יודע, ואתם לא קיבלתם מהידע, זולת (כמות) מזערית

ואם נרצה , נוכל בקלות לקחת ממך את מה שגילינו לך (מהקוראן,) ולא תוכל למצוא מי שישמור עליך מאתנו

אלא דרך הרחמים מריבונך, אכן חסדו עליך היה כביר

אמור: "אם בני האנוש והשדים יסכימו ביניהם להביא ספר דומה לקוראן, לא יוכלו להביא כמוהו, ואפילו אם הם יסייעו זה לזה

וכבר הבאנו לאנשים בקוראן הזה מכל משל, למרות זאת, סרבו רוב האנשים והמשיכו בכפירה

ואמרו: המסע הלילי "לא נאמין לך עד שתבקע לנו מעיין מן הארץ

או עד שתצמיח גן של דקלים וגפנים ותבקע בתוכו נהרות זורמים

או שתפיל עלינו כפי שטענת את השמים, חלקים, או עד שנראה את אלוהים והמלאכים פנים אל פנים

או עד שיהיה לך בית מזהב, או שתעלה השמימה, אך גם בעלייתך לא נאמין אלא עד שתוריד לנו משם ספר ונקרא בו." אמור: "ישתבח ריבוני! אינני אלא שליח אנושי

שום דבר לא מנע מהאנשים להאמין כאשר הגיעה אליהם ההדרכה (הצודקת,) מלבד זה שאמרו: "האם שלח אלוהים בן אנוש כשליח

אמור: "אילו היו מלאכים מתהלכים בארץ , היינו מורידים להם מן השמים מלאך שליח

אמור: "די באלוהים כעד ביני ובינכם, כי הוא אכן היה (תמיד) בעבדיו בקי והכול רואה

מי שאלוהים מדריך (אל הצדק) הוא אכן המודרך, וכל אשר יתעה, לא תמצא להם אדונים מלבדו, וביום תחיית-המתים נקבץ אותם כשהם נגררים על פניהם, עיוורים, אילמים וחרשים, משכנם יהיה בגיהינום, ובכל פעם שהאש (בגיהינום) תדעך, נוסיף עוד אש ולהבה

זה יהיה שכרם על א שר כפרו באותותינו באומרם: "האם לאחר שיתפוררו עצמותינו, נקום לתחייה כבריאה חדשה

הלא יראו כי אלוהים אשר ברא את השמים ואת הארץ יכול גם לברוא אחרים כמוהם? והוא קבע להם מועד שאין ספק בו, אך סירבו המקפחים והמשיכו בכפירה

אמור: "לו היו אוצרות הרחמים של ריבוני בידיכם, הייתם מחזיקים בהם וחוששים להוציאם, כי קמצן הוא האדם

וכבר נתנו למשה תשעה אותות ברורים. אז שאל את בני-ישראל כאשר בא אליהם ,ופרעה אמר לו: "אני חושב, משה, כי אתה אחוז קסם

אמר (משה:) "כבר יודע אתה כי ריבון השמים והארץ הוא שהוריד את האותות הללו כהוכחות ברורות גלויות לעין, ורואה אני, הוי, פרעה, כי סופך לאבדון

ורצה (פרעה) לאלצם לצאת מהארץ , ואנחנו הטבענו אותו ואת אשר עמו גם יחד

ואמרנו אחריו אל בני-ישראל: "שכנו בארץ, וכאשר תגיע הבטחת אחרית הימים, נביא את כולכם מכל הקצוות

ובצדק הורדנו אותו (הקוראן,) ובצדק ירד. ואותך (מוחמד) לא שלחנו אלא מבשר ומזהיר

את הקוראן עשינו "פורקאן" (כדי שיבדיל בין האור לחושך,) למען תקרא אותו לאנשים בהדרגה, והורדנו אותו קטע אחרי קטע

אמור: "האמינו בו או אל תאמינו, אלה אשר ניתן להם הידע מלפניו, כאשר קוראים אותו אליהם נופלים אפיים ארצה בסגידה

ויאמרו: "ישתבח ריבוננו! הנה נתקיימה הבטחת ריבוננו

והם ייפלו אפיים ארצה, בוכים, וזה יוסיף להם כניעה (לאלוהים) המערה

אמור: "בין אם אתם קוראים לאלוהים או לרחמן, הרי לו שייכים השמות הכי נאים. ואל תתפלל בקול רם מדי או בקול נמוך מדי, אלא וקיים אותה בין זה לזה

ואמור: " השבח לאלוהים, אשר לא הוליד בן ואין לו שותף במלכותו, ואין לו צורך במגן מפני השפלה, והאדר את גדולתו