Hebrew - Chapter 2 - Al-Baqarah

א.ל.מ. .(אלף.לאם.מים)

זה הספר, אשר אין בו ספק (שהוא מאלוהים,) והוא מדריך לאלה היראים את אלוהים

אלה אשר מאמינים בנסתר, ומקיימים את התפילה, וממה שפרנסנו אותם הם חולקים (לצדקה)

אלה אשר מאמינים במה שהורד אליך (הנביא מוחמד,) ובמה שהורד (לנביאים אשר באו) לפניך, ובקיומו של העולם הבא הם בטוחים

אלה המודרכים לדרך (האמונה) מריבונם, ואלה הם המצליחים

אכן, אלה אשר כפרו, עבורם זה אינו משנה אם תזהיר אותם ואם לא תזהיר אותם, לא יאמינו

חתם אלוהים את לבבותיהם ואת שמיעת, ואת ראייתם כיסה, ולהם עונש אדיר

ומהאנשים יש האומרים, אנו מאמינים באלוהים וביום האחרון (יום הדין) , והם אינם מאמינים

(חושבים שהם) מרמים את אלוהים ואת אלה אשר האמינו, ואולם, את עצמם הם מרמים, בלי שהם מרגישים בזה

בלבבותיהם מחלה, ואלוהים יוסיף להם עוד מחלה, ולהם עונש כואב מפני שהם היו משקרים

וכשמישהו אומר להם, אל תשחיתו בארץ! הם עונים, אנו רק מתקנים

אך, אלה הם המשחיתים, אך אינם מרגישים

וכשמישהו אומר להם, האמינו כשם שהאמינו האנשים, הם עונים, הנאמין כפי שהאמינו האספסוף? אלא שהם בעצמם האספסוף, אך, אינם יודעים

וכאשר פוגשים את אלה אשר האמינו, הם אומרים להם, מאמינים אנו. אך, בהתייחדם עם שטניהם, יאמרו, עמכם אנו, אך, אנו בהם מהתלים

אלוהים מהתל בהם, מאריך את תקופת שחיתותם ומעוור אותם

אלה הם אשר רכשו את התעיה במקום היושר, עסקתם לא הביאה להם כל רווח, ולא היו מודרכים

משלם כמשלו של האיש שהדליק אש, וכשהאש האירה על סביבותיו, נטל אלוהים את אורם והשאירם באפילה ואינם רואים

(הם) חירשים, ואילמים, ועיוורים, לכן, אינם יכולים לחזור (לאמונה שנטשו)

או כמו עננה כבדה, מלאה אפילה, רעם וברק, והם אוטמים את אוזניהם באצבעותיהם מפחד רעש הרעם והמוות. אלוהים מאגף את הכופרים

הפרה 20 כמעט והברק מעוור אותם, וכאשר יאיר להם, ילכו באורו, וברדת החשיכה עליהם, יעמדו מלכת. לו רצה אלוהים, היה נוטל מהם את שמיעתם ואת ראייתם, אכן, אלוהים הכול- יכול

הוי, האנשים! עיבדו את ריבונכם אשר ברא אתכם ואת אלה אשר ברא לפניכם, אולי תיראו (את אלוהים)

הוא (אלוהים) אשר פרש לכם את הארץ, ובנה את השמים (כתקרה,) והוריד מן השמים מים אשר בהם הצמיח כל מיני פירות כפרנסה לכם, לכן, אל תעשו שווים לאלוהים ביודעין

אולם אם יש בכם ספק באשר (הקוראן) הורדנו על עבדנו (הנביא מוחמד,) הביאו ולו סורה אחת דומה לו וקראו לעדיכם מלבד אלוהים, אם באמת אתם צודקים

ואם לא תעשו כן - ולעולם לא תוכלו לעשות-הישמרו לכם מפני אש אשר חומר בערתה, האנשים והאבנים, הוכנה לכופרים

ובשר לאלה אשר האמינו ועושים את הטובות כי (ביום הדין) מיועדים להם גנים אשר נהרות זורמים מתחתיהם, כל זמן שתוגש להם ברכה מפרי הגן, יגידו: "הלא זה מה שהוגש לנו מלפנים"? ויוגשו להם סוגים אחרים של פירות דומים, ויש להם שם זוגות טהורים, ויישארו שם לנצח

אכן, אלוהים אינו מתבייש להביא משל כלשהו, יתוש או מה שמעליו. אמנם אלה אשר האמינו, הם יודעים כי הוא הצדק מריבונם. אך, אלה אשר כפרו אומרים: "מה רצה אלוהים במשל זה"? בזאת יתעה רבים, ומדריך בזאת רבים. ואינו מתעה אלא את המושחתים

אשר מפירים את הברית (שכרתו) עם אלוהים לאחר שנחתמה כברית ומנתקים כל קשר אשר ציווה אלוהים לחזק, ומרבים שחיתות בארץ. אלה הם המפסידים (ביום הדין)

איך תכחישו את (קיום) אלוהים? האם לא הייתם מתים והוא החייה אתכם? ואחר כך ימיתכם, ושוב יחיה אתכם, ואליו תושבו (ביום הדין)

הוא אשר ברא לכם את כל מה שבארץ כולה, ואחר-כך עלה אל השמים ועשה אותם לשבעה רקיעים. והוא יודע בכל דבר

וכשאמר ריבונך למלאכים, "הנני עומד לשים מחליף בארץ." הם אמרו: "התשים בה את אשר ימלא אותה חורבן, וישפוך דמים, בזמן שאנו משבחים אותך ומהללים ומקדשים אותך"? אמר ":יודע אני את מה שאינכם יודעים

ולימד (אלוהים) את אדם את השמות של כל הבריות, ואחר-כך הציגם לפני המלאכים, ואמר":הודיעוני את שמותיהם אם אתם צודקים

אמרו: "ישתבח שמך! אין אנו יודעים דבר מלבד אשר לימדתנו, הן, אתה היודע החכם

(אלוהים) אמר: "הוי, אדם! הודע להם את שמותיהם." וכאשר הודיע (אדם) להם את שמותיהם, (אלוהים) אמר ":האם לא אמרתי לכם, כי יודע אני את הפרה 29 נסתרות השמים והארץ, ויודע אני את אשר תגלו ותסתירו

וכאשר אמרנו למלאכים: "סגדו לאדם"! והם סגדו, מלבד איבליס (השטן) שסירב והתנשא והיה מן הכופרים

ואמרנו ":הוי, אדם! שכון אתה וזוגתך בגן העדן, ואיכלו מפירותיו, וחיו חיי נועם ורווחה, אך, אל תתקרבו אל העץ הזה, פן תקפחו את עצמכם

אז, השטן התעה את שניהם וגרם להוצאתם מכל אשר היו בו. ואמרנו ":רדו (מגן עדן) זה לזה (תהיו) אויבים, ויהיו לכם בארץ משכן וחיים עד זמן מוגדר

וקיבל אדם מילים מריבונו, וסלח לו ,והוא (אלוהים) הסלחן והרחום

אמרנו (צווינו) ":רדו ממנו כולכם (גן העדן,) ואולם אם אתם מקבלים ממני הדרכה אל הדרך הישרה, הן, כל ההולך בדרכי הישרה, לא יידע מורא ולא יצטער

ואלה אשר כפרו ומכחישים את אותותינו (משפטי הקוראן,) אנשי האש הם, ולעולם יהיו בה

הוי, בני ישראל! זכרו את החסד שהענקתי לכם, וקיימו את בריתי למען אקים אני את בריתי אתכם, ורק אותי היו יראים

והאמינו באשר הורדתי (הקוראן,) אשר מאשר את מה שעמכם (מהתורה,) ואל תהיו ראשוני הכופרים בו, ואל תמכרו את אותותיי (משפטי הקוראן) במחיר זעום, ויראו אותי

ואל תערבבו את הצדק בהבל, ואל תעלימו את הצדק ביודעין

וקיימו את התפילה, ותנו את הזכאת (צדקת חובה,) וכרעו עם הכורעים

התצוו על בני-האדם לעשות מעשים טובים, ואתם עצמכם שכחתם, אף כי אתם תקראו בספר (התורה?) האם לא תשכילו

התאזרו בסבלנות ובתפילה (נגד כל רעה,) אומנם קשה הדבר (הקמת התפילה,) אך, לא ליראים (מאלוהים)

אלה אשר חושבים ( בטוחים) כי ייפגשו עם ריבונם ואליו ישובו

הוי, בני-ישראל! זכרו את החסד שהענקתי לכם , וש(אז) העדפתי אתכם על העולמים

הישמרו מפני היום אשר בו לא תפדה נפש אף נפש אחרת ולא תתקבל השתדלותה, ולא יתקבל ממנה צדק, ולא תינתן להם עזרה

וכשחילצנו אתכם מאנשי פרעה אשר עינו אתכם עינוי נורא, ושחטו את בניכם והחיו את נשותיכם. ובזאת מבחן אדיר מריבונכם

וכשקרענו את הים לפניכם וחילצנו אתכם והטבענו את אנשי פרעה לנגד עיניכם

וכשנועדנו עם משה ארבעים לילות, אז לקחתם את העגל לאחר מכן (כאלוה,) והייתם מקפחים

אך, אנו סלחנו לכם כדי שאולי תכירו טובה

ונתנו למשה את הספר ואת הפורקאן שמא תהיו מודרכים

וכשמשה אמר לבני עמו ":הוי, בני עמי! אתם קיפחתם את עצמכם בעשותכם את העגל, לכן, הביעו חרטה בפני בוראכם, והרגו את עצמכם, וזה טוב יותר לכם אצל בוראכם, ויקבל את תשובתכם, כי הוא מקבל את החוזרים אליו והוא הרחום

וכאשר אמרתם הפרה 31 ":הוי משה! לא נאמין לך עד אשר נראה את אלוהים גלוי לעינינו," אז הכתה בכם אש (מן השמים) בעודכם מביטים

ואז החיינו אתכם אחרי מותכם למען תכירו טובה

והצלנו עליכם בענן והורדנו אליכם את המן ואת השלו, אכלו מהטוב אשר שלחנו לפרנסתכם. אכן, הם לא גרמו לנו כל נזק, אך, הם בהחלט הזיקו לעצמם

וכאשר אמרנו, היכנסו אל העיירה הזאת, ואכלו מתוצרתה בשפע מכל אשר תרצו, והיכנסו סוגדים בשער והגידו: "חטאנו" ,נסלח לכם על חטאיכם ונרבה את גמול המיטיבים

ואולם, המקפחים החליפו אמירה שונה מאשר נאמר להם, על כן הורדנו על המקפחים עונש מן השמים בגין מה שהיו פושעים

וכאשר משה התפלל ( לאלוהים) להשקות את עמו מים. אמרנו ":הכה במקלך בסלע! ואז פרצו ממנו שנים עשר מעיינות. וכל שבט ידע את מקום שתייתו. אז אמרנו להם: "אכלו ושתו מטובו של אלוהים. ואל תמלאו את הארץ בשחיתות

כאשר אמרתם ":הוי, משה! לא נסבול יותר מאכל אחד. קרא בשבילנו לריבונך שתוציא לנו הארץ, מקטניות האדמה, קישואיה, שומיה, עדשיה, ובצליה." אמר ":המחליפים אתם את הטוב בגרוע? לכו לכם והשתקעו בארץ אשר בה תמצאו את מה שאתם מבקשים." השפלה ודלות נכפתה עליהם, ונחלו את זעמו של אלוהים על שכפרו באותות אלוהים, ועל שהם הרגו את הנביאים ללא הצדקה. ועל היותם מורדים ומכיוון שהם עברו את גבול המורשה

הנה אלה אשר האמינו, אלה אשר התייהדו, הנוצרים ו(כת) אצאבאין, כל אחד מהם, אשר האמין באלוהים וביום האחרון ועשה את הטוב, גמולם שמור להם אצל ריבונם, ואין חשש לגורלם ולא ייעצבו

וכאשר כרתנו את הברית אתכם, והרמנו את ההר מעליכם. ואמרנו לכם ":קבלו היטב את אשר נתנו לכם, וזכרו את כל אשר בו, למען תיראו (מאלוהים)

לאחר כל זאת הפניתם עורף, ולולא חסדי אלוהים כלפיכם ורחמיו עליכם, כי אז הייתם בין המפסידים

אתם כבר יודעים שעל אלה מקרבכם אשר חיללו את השבת, אמרנו להם ":היו קופים סלודים

זאת עשינו כעונש לדוגמא לדורם ולבאים אחריהם ולקח ליראים

וכאשר אמר משה לעמו: "אלוהים מצווה עליכם לזבוח פרה." אמרו ":האם אתה מזלזל בנו"? אמר: "ישמרני אלוהים מהיות כאחד הבערים

אמרו ":התפלל אל ריבונך שיבאר לנו מה היא"? אמר (משה:) "הוא (אלוהים) אומר ": הן, היא פרה, שאינה מבוגרת ואינה צעירה מדי, (גילה) ממוצע בין השניים, עשו מה שצוויתם

אמרו ":התפלל אל ריבונך שיציין לנו את צבעה." אמר (משה:) "הוא (אלוהים) אומר, כי היא פרה צהובה, זוהרת בצבעה ומשמחת את לב הפרה 33 המביטים בה

אמרו ":בקש לנו מריבונך למען יבאר לנו יותר מה היא, כי כל הפרות דומות בעינינו. למען נהיה מודרכים, אם ירצה אלוהים

אמר (משה:) "הוא אומר (אלוהים,)כיהיאפרהאשרלאעלהעליהעוללצורכיחרישה או השקיה, אשר אין בה פגם ואין בה כתם ." אמרו: "כעת מסרת את האמת ." אז, זבחו אותה, וכמעט שלא עשו זאת

וכאשר הרגתם נפש והאשמתם זה את זה, אלוהים חושף את מה שהסתרתם

אמרנו":הכו את הגופה בחלק ממנה (חלק מהפרה,) כך יחיה אלוהים את המתים ויראה לכם את אותותיו למען תבינו

לאחר מכן, נתקשו לבבותיכם כאבן ואף יותר קשה ממנה, הרי גם יש אבנים שמהן פורצים נהרות, ומבקעיהם זורמים מים, ויש גם אבנים אשר מתפוררות מתוך יראת אלוהים. אלוהים לא יסיח את דעתו מאשר תעשו

המקווים אתם שהם יאמינו לכם? הרי חלק מהם היו שומעים את דברי אלוהים, ואחרי שהבינו אותם היו מסלפים אותם ביודעין

בפגשם את המאמינים , היו אומרים ":מאמינים אנו." אך, בהתייחדם זה עם זה, אומרים איש לרעהו ":התספרו להם מה שאלוהים גילה לכם למען יטענו נגדכם בפני ריבונכם? הלא תשכילו

האינם יודעים, כי אלוהים יודע את אשר יסתירו ואת אשר יגלו

יש בהם בורים אשר לא ידעו את הספר, (אשר יודעים) רק את אשר בהרהורי ליבם, והם רק משערים

אוי לאלה הכותבים בידיהם את הספר ואומרים שהוא מאת אלוהים, ואז יסחרו בו בעבור מחיר זעום, הן אוי להם על מה שכתבו ידיהם, ואוי להם בעבור מה שהרוויחו

ואמרו: "לא תיגע בנו האש אלא לימים ספורים." אמור ":הקיבלתם על כך התחייבות מאלוהים? הן, אלוהים לא יפר את התחייבותו. או(שמא) אתם מדברים על אלוהים את מה שאינכם יודעים

אכן, כל העושה רע, וחטאו איגף אותו, כל אלה מאנשי האש ולעולם יהיו בה

ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטובות, כל אלה מאנשי גן העדן ולעולם יהיו בו

וכשכרתנו ברית עם בני ישראל ":אל תעבדו זולת אלוהים, גמלו חסד עם ההורים, עם קרובי המשפחה, עם היתומים, ועם המסכנים, ואמרו דברים טובים לאנשים, וקיימו את התפילה, ותנו הזכאת (צדקת חובה.) ואז אתם, הפניתם עורף, מלבד מעטים מכם, והפכתם למתנגדיה

וכשכרתנו ברית עמכם ":אל ישפוך איש את דם רעהו, ואל יגרש איש את רעהו מביתכם." ואתם הסכמתם והעדתם על כך

וכעת אתם עצמכם הורגים זה את זה ומגרשים חלק מכם מבתיהם, משתלטים עליהם בפשע ומלחמות, וכאשר הם נופלים בידיכם כשבויים אתם דורשים פדיון מהם, בעת שנאסר עליכם לגרשם. האם תאמינו בחלק מן הספר (התורה) ותכפרו בחלק (אחר?) ומה עונשו הפרה 35 של מי שיעשה את זה מכם בעולם הזה אלא קלון, ועונש קשה ביותר ביום תחיית-המתים. אך, אין מעשיכם נסתרים מאלוהים

אלה הקונים את חיי העולם הזה תמורת העולם הבא, עונשם לא יוקל ולא יהיה להם ניצחון

וכבר נתנו למשה את הספר, ושלחנו לאחר מכן עוד שליחים, ונתנו לישוע בן מרים את ההוכחות וחיזקנו אותו ברוח הקודש (המלאך גבריאל.) אכן, כל זמן שיבוא לכם שליח שלא לפי חשקכם, תתנשאו? חלק תקראו להם שקרנים וחלק תהרגו אותם

והם אמרו, לבבותינו סתומים (לכל שליחות חדשה.) אך אלוהים קיללם על כפירתם, כי ממעטים הם להאמין

כאשר בא אליהם ספר מאת אלוהים המאשר את (האמת) אשר בידיהם, ולפני בואו היו מקווים כי יוכלו באמצעותו להכריע את אלה שכפרו. וכאשר הוצג להם הדבר אשר הכירו, כפרו בו. קללת אלוהים על הכופרים

מה גרוע המחיר שבו מכרו את רוחם, בכופרם באשר הוריד אלוהים (הקוראן,) מקנאה במה שאלוהים גילה בחסדו למי שבחר מעבדיו. על כך, הוסיפו רוגז על רוגז. ולכופרים עונש משפיל

ואם אומרים להם: "האמינו באשר הוריד אלוהים (הקוראן,") יאמרו : "נאמין במה שהורד אלינו" (התורה,) אך, הם כופרים באשר מעבר לזאת, ואולם הוא הצדק, ומאשר את אשר עמם (מהאמת שבתורה.) אמור, מדוע הרגתם את נביאי אלוהים מקודם אם אתם אכן מאמינים

ומשה כבר הביא לכם אותות בהירים, ובכל זאת לקחתם את העגל (כאלוה) בהעדרו, והייתם חוטאים

וכאשרכרתנואתכםאתהברית,והרמנואתההרמעליכם. (ואמרנו:) "אחזו בחזקה את אשר נתנו לכם וצייתו." הם אמרו: "שמענו, אך, לא נציית," כי בכפירתם הם ספגו את העגל בלבבותיהם. אמור: "כה נורא המעשה אשר אמונתכם מצווה עליכם,אם באמת מאמינים אתם

אמור: "האם רק לכם בלבד, ולא לכל האנשים, מיועד העולם הבא אצל אלוהים, הרי עליכם לבקש את המוות אם אתם צודקים

אך, הם לעולם לא יבקשו ( למות ,) בשל כל (החטאים) שהקדימו ידיהם , כי אלוהים מכיר את החוטאים

תמצאם נאחזים בחיים יותר מכל אדם אחר, ומכל אלה אשר שיתפו, וכל אחד מהם מקווה לחיות אלף שנה, ואולם, אם יאריך ימים, זה לא יחלץ אותו מן העונש, כי אלוהים רואה את מעשיהם

אמור, כל מי שהוא אויב של (המלאך) גבריאל, אשר הוריד אותו (הקוראן) אל לבך ברשות אלוהים, למען יאשר את (הנכון) אשר לפניו, ואשר הוא הדרכה ובשורה טובה למאמינים

כל מי שהוא אויב של אלוהים ושל מלאכיו ושליחיו וגבריאל ומיכאל, הן אלוהים הוא אויב הכופרים

הפרה 99 וכבר הורדנו אליך אותות בהירים, אשר רק המושחתים כופרים בהם

וכי בכל פעם שהם כורתים ברית, חלק מהם מפרים אותה, אכן, רובם לא יאמינו

וכשבא אליהם שליח מאת אלוהים לאשר את מה (הנכון) שעמם ,זרק חלק מאלה אשר קיבלו את הספר, את ספר אלוהים מאחורי גבם, כאילו לא ידעו

והם הלכו אחרי הדברים שייחסו השטנים לממלכתו של שלמה, למרות ששלמה מעולם לא כפר, ורק השטנים הם אשר כפרו, הם לימדו את האנשים כישופים וכל מה שהורד לשני המלאכים בבבל, הארות ומארות (השמות של המלאכים.) אולם הם לא היו מלמדים איש בלא שאמרו לו: "אנו רק מעמידים אותך בניסיון, אל תכפור"! כך למדו משניהם כיצד להפריד בין בעל ואשתו, ואולם לא יכלו להזיק בזאת לאיש אם לא נגזר על-ידי אלוהים. הם למדו את אשר יזיק להם ולא יועיל, והם יודעים כי כל הרוכש זאת אין לו חלק בעולם הבא. מה גרוע המחיר שבו מכרו את עצמם לו רק ידעו

ולו היו מאמינים והיו יראים היה גמולם טוב מאת אלוהים, אילו ידעו

הוי, אלה אשר האמינו! אל תגידו: "ראענא" (רע לנו,) הגידו: "אונט'ורנא" (הבט בנו,) ושמעו ,ולכופרים יש עונש כואב

אלה אשר כפרו מבין בעלי הספר או מהמשתפים (עבודה זרה,) אינם רוצים כי תורד אליכם כל טובה מעם ריבונכם, אך אלוהים מקצה את רחמיו למי שירצה. כי אלוהים בעל החסד האדיר

כל איה (אות, משפט בקוראן) אשר נמחה או נשכיח, נביא איה (אות מהקוראן) טובה ממנה או דומה לה. האינך יודע כי אלוהים הוא הכול-יכול

האם לא תדע כי לאלוהים מלכות השמים והארץ, ואין לכם בלעדי אלוהים תומך ולא מגן

האם תרצו לשאול את שליחכם (מוחמד) כפי שנשאל משה מקודם ? ומי שמחליף אמונה בכפירה תועה מן דרך הישר הוא

רוצים הרבה מבין בעלי-הספר להחזירכם להיות כופרים לאחר שכבר האמנתם, מתוך קינאה, אחרי שהתברר להם הצדק. מחלו וסלחו עד אשר יקיים אלוהים את דברו, כי אלוהים הוא הכול-יכול

וקיימו את התפילה ושלמו את הזכאת (צדקת חובה,) כי כל טובה שתקדימו למען עצמכם, תמצאוה אצל אלוהים (ביום הדין.) אכן, אלוהים רואה את כל אשר תעשו

הם סוברים לחינם, שלגן העדן ייכנסו רק יהודים או נוצרים, זו שאיפתם. אמור: "הציגו את הוכחתכם אם באמת אתם צודקים

אמרו היהודים, ( אמונת ) הנוצרים אין לה כל יסוד והנוצרים אומרים, ( אמונת ) היהודים אין לה כל יסוד, אף- הפרה 39 על-פי ששני הצדדים קוראים את הספר (התורה,) כדברים האלה יגידו אלה אשר אינם יודעים דבר, אלוהים ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים בכל אשר נחלקו בו

מי רשע יותר מן האדם אשר חוסם את מסגדי אלוהים ומונע את הזכרת שמו בהם, ופועל להחריבם? אנשים כאלה, לא יורשה להם להיכנס אליהם (למסגדים) אלא בפחד. הם יקבלו חרפה ובושה בעולם הזה, ועונש אדיר בעולם הבא

לאלוהים שייך המזרח והמערב, ולכל צד אשר תפנו, שם פני אלוהים, אלוהים חובק הכול ויודע הכול

הם (הנוצרים) אומרים: "אלוהים לקח לעצמו בן". יתעלה שמו! כל אשר בשמים ובארץ שלו הם, והכול מתמסרים לעבודתו

(אלוהים) הבורא את השמים ואת הארץ, ובהחליטו לברוא דבר רק יאמר לו: "היה,"! ויהיה

הבורים אומרים: "האם ידבר אלינו אלוהים, או תינתן לנו אות,"? כך דיברו גם אלה אשר קדמו להם, לבבותיהם דומים. כבר הבהרנו את האותות לאנשים הבטוחים באמונתם

ואותך (מוחמד) שלחנו עם הצדק כדי להיות מבשר ומזהיר, ואתה לא תהיה אחראי לאנשי הגיהינום

היהודים והנוצרים לא יהיו מסופקים ממך אלא אם תשתייך לדתם. אמור: "רק הדרכת אלוהים (האסלאם) היא ההדרכה הצודקת ." ואם תטה אוזן להבליהם לאחר מה שהגיע אליך מן הדעת (הקוראן,) לא יהיה לך בפני אלוהים לא עוזר ולא מחלץ

אלה אשר נתנו להם את הספר , ואשר קוראים בו קריאה אמתית, אלה הם אשר באמת מאמינים בו, והכופרים בו הם המפסידים

הוי, בני ישראל! זכרו את החסד שהענקתי לכם והעדפתי אתכם על העולמים (תקופתכם באמונה)

הישמרו מפני היום (יום הדין) אשר בו לא תפדה נפש אחת אף נפש אחרת, דמי כופר לא יתקבלו ממנה, ולא תתקבל השתדלותה, ולא תינתן להם עזרה

כאשר ריבונו של אברהם ניסה אותו בכמה מצוות שעמד בהן. אמר (ריבונו:) "הנני ממנה אותך אימאם (מנהיג) לאנשים." אמר אברהם: "ומזרעי אחרי"? אמר אלוהים: "בריתי לא תגיע לחוטאים שאינם מקיימים את מצוות אלוהים

וכשעשינו מהבית (הכעבה) מקום עלייה לרגל ומבטח לאנושות. וציווינו את אברהם: "קיבעו את המקום שבו אברהם עומד כמקום לתפילה." והטלנו על אברהם ועל ישמעאל לטהר את ביתי למען המקיפים אותו ולמען המתייחדים לעבודת אלוהים ולמען הכורעים והסוגדים (לאלוהים)

וכאשר אמר אברהם: "ריבוני! עשה את העיר הזאת (מכה) כעיר מבטחים, ופרנס את תושביה מכל פרי, לאלה אשר האמינו באלוהים וביום האחרון." אמר (אלוהים:) "גם הכופר, אתן לו להתענג זמנית במעט, ואחר כך אביא אותו בכוח אל עונש האש, וכה רע יהיה סופו

הפרה 127 וכאשר הקימו אברהם וישמעאל את יסודות הבית, הם (התפללו:) "ריבוננו! קבל מאתנו (את מעשינו,) כי אתה הכול שומע הכל היודע

ועשה אותנו מוסלמים (מתמסרים) לך ומזרענו אומה מוסלמית (מתמסרת ) לך, והראה לנו את טקסי (העלייה לרגל,) וקבל את סליחתנו, כי הרי אתה הסלחן והרחום

ריבוננו! שלח אליהם שליח מקרבם למען יקרא בפניהם את אותותיך (משפטי הקוראן) וילמדם את הספר (הקוראן) ואת החכמה (הסונה) ויטהרם, כי אתה העזוז והחכם

ומי שלא יבחר בדתו של אברהם (האסלאם) הוא איש נבער מדעת. וכבר בחרנו אותו ( את אברהם ) בעולם הזה, ובעולם הבא מקומו בין הצדיקים

וכשריבונו אמר לו: "התאסלם"! (התמסר,) אמר: " התאסלמתי (התמסרתי) לריבון העולמים

וכך ציווה אברהם לבניו, וגם יעקוב: " הוי, בניי! אלוהים בחר לכם את הדת, על כן, אל תמותו אלא כמוסלמים (מתמסרים)

האם הייתם נוכחים כשאמר יעקוב לפני מותו לבניו: "מה תעבדו לאחר מותי"? אמרו: "נעבוד את אלוהך ואלוה אבותיך, אברהם, וישמעאל, ויצחק, הוא האלוה האחד ולו אנו מוסלמים (מתמסרים)

זו אומה שכבר עברה, שתקבל את גמולה על מעשיה, ואתם תקבלו את גמולכם על מעשיכם. ולא תישאלו על מה שהיו עושים

הם אמרו: "היו יהודים או נוצרים למען תהיו מודרכים." ענו: "אבל , נאמין בדת אברהם המתמסר שלא היה מהמשתפים

אמרו: "אנו האמנו באלוהים, ובמה שהורד אלינו ( הקוראן ,) ובמה שהורד אל אברהם, וישמעאל, ויצחק, ויעקוב, והשבטים, ובאשר ניתן למשה , ולישוע , ובאשר ניתן לנביאים מריבונם. אין אנו מבדילים ביניהם. ומוסלמים (מתמסרים) אנו לאלוהים

אם יאמינו באשר תאמינו אתם, הרי הם מודרכים. אך, אם יתרחקו (יכפרו,) הרי משום שהם מתנגדים לכם, ואלוהים יעזור לך נגדם, כי הוא הכול שומע, והכול יודע

דת אלוהים, ומה טוב מדת אלוהים?! ואותו אנו עובדים

אמור:! "למה תתנצחו אתנו על אלוהים, אף-כי הוא ריבוננו וריבונכם, ואף כי לנו מעשינו ולכם מעשיכם, ואף כי אנחנו רק לו בלבד מתמסרים

או אולי תגידו שאברהם, וישמעאל, ויצחק, ויעקוב, והשבטים היו יהודים או נוצרים? אמור: האם אתם יודעים יותר או אלוהים? חוטאים מכול הם המסתירים את העדות אשר קיבלו מאת אלוהים. אלוהים אינו מסיח את דעתו ממעשיכם

זו אומה שכבר עברה, שתקבל את גמולה על מעשיה, ואתם תקבלו את גמולכם על מעשיכם. ולא תישאלו על מה שהיו עושים

האספסוף יאמרו, "מה גרם להם לשינוי הקיבלה (כיוון התפילה) שהיו נוהגים לפנות אליה"? אמור: הפרה 43 "לאלוהים המזרח והמערב, והוא מדריך את מי שהוא ירצה אל הדרך הישרה

וכך עשינו אתכם אומה אמצעית (ישרה,) כדי שתהיו עדים על האנשים, ושיהיה השליח (מוחמד) עד עליכם (על מעשיכם.) ולא קבענו את הקיבלה (כיוון התפילה) אשר פנית אליה לפני כן אלא למען נדע מי הולך אחרי השליח ומי יחזור על עקבותיו. ואמנם קשה הדבר (הפנייה,) מלבד לאלה אשר הדריך אלוהים. ולא היה אלוהים גורע מאמונתכם (גמולה,) הן אלוהים כלפי האנשים חומל רחום

אכן, אנו רואים את התהפכות פניך בשמים, והנה עתה ניתנה לך הקיבלה (כיוון התפילה) שתסופק בה. והפנה פניך (בתפילה) לעבר המסגד הקדוש (הכעבה,) ובכל מקום שתהיו הפנו פניכם (בתפילה) לעברו. אלה אשר ניתן להם הספר (היהודים והנוצרים) יודעים שזה הצדק של ריבונם. ואין מוסחת דעתו של אלוהים מאשר יעשו

ואם תביא לאלה אשר ניתן להם הספר כל אות (הוכחה,) לא יסכימו לקיבלה (כיוון התפילה) שלך, ואין אתה פונה לקיבלה (כיוון תפילה) שלהם. ואין הללו (היהודים והנוצרים) פונים לקיבלה (כיוון התפילה) של אלו. ואם תלך אחר מזגיהם, אחרי הדעת (האמונה) שהובאה אליך, תהיה אם כן, מן המקפחים

אלו אשר הענקנו להם את הספר (התורה והבשורה) מכירים אותו (את הנביא מוחמד) כמו שמכירים את בניהם, אך חלק מהם מסתירים את הצדק ביודעין

הצדק מריבונך, לכן, אל לך להיות מן המפקפקים

ולכל אחד יש כיוון (לתפילה) אשר אליו יפנה. לכן, התחרו במעשי חסד. היכן שתהיו, (משם) יביא אתכם אלוהים כולכם. אכן, אלוהים הוא הכול-יכול

מכל מקום (על פני הארץ) שתצא ממנו הפנה פניך (בתפילה) לעבר המסגד הקדוש. זה הצדק מעם ריבונך. ולא נעלמו מאלוהים מעשיכם

מכל מקום (על פני הארץ) שיצאת ממנו הפנה פניך (בתפילה) לעבר המסגד החראם (הקדוש.) ובכל מקום שתהיו הפנו פניכם (בתפילה) לעברו. למען לא תהיה לאנשים תלונה כנגדכם. מלבד מקפחים אשר בהם, אל תיראו מפניהם, רק ממני יראו, למען אשלים את חסדי עמכם ועל מנת שתודרכו (תאמינו באלוהים)

כשם ששלחנו אליכם שליח מקרבכם הקורא בפניכם את אותותינו, ומטהרכם, ומלמד אתכם את הספר (הקוראן) ואת החכמה (המסורת של הנביא מוחמד,) ומלמדכם את אשר לא ידעתם

לכן, זכרו (הללו) אותי למען אזכור (אהלל) אתכם, והודו לי ואל תכפרו בי

הוי אלה אשר האמינו! התאזרו בסבלנות ובתפילה, כי אלוהים הוא עם הסבלנים

ואל תאמרו כי הנהרגים למען אלוהים מתים הם. אכן, כי חיים הם. אך אין אתם מרגישים בזה

אנו נעמיד אתכם בניסיון על-ידי פחד, רעב הפרה 45 ומחסור בכספים ובנפש ויבולים. ובשר טובות לסבלנים

אלה אשר בפגוע בהם אסון יאמרו: "לאלוהים אנו שייכים ואליו אנו חוזרים

הללו, עליהם יחולו ברכות מריבונם ורחמים, ואלה הם המודרכים (אל האמונה באלוהים)

הן, (גבעות) אצפא ולמרוה מטקסי הפולחן של אלוהים. על כן, כל העולה לרגל אל הבית ( מסגד אלחראם במכה) ב(ימי) החג' או בעומרה, אינו חוטא אם יקיף אותן. וכל המתנדב לעשות חסד, הנה אלוהים מכיר טובה יודע כול

כל אלה המסתירים את האותות הבהירים וההדרכה אשר הורדנו לאחר שהבהרנו אותם לבני-אדם בספר (הקוראן,) אותם יקלל אלוהים ויקללו אותם המקללים

אך, לא כך החוזרים אל אלוהים והמתקנים את מעשיהם והמבהירים את עמדתם, את כל אלה אקבל, כי אני הסלחן הרחום

ואולם, אלה אשר כפרו ומתו בעודם כופרים, תחול עליהם קללת אלוהים, והמלאכים, והאנשים כולם

ויישארו בו לעולם (בגיהינום) ולא יוקל מעליהם העונש ולא יידחה

ואלוהכם (אלוהים) אלוה אחד הוא, אין אלוה מלבדו, הרחמן הרחום

אכן, בבריאת השמים והארץ, ובחילוף הלילה והיום, ובספינות השטות בים, המובילות את כל המועיל לאנשים,ובמים שאלוהים מוריד מן השמים להחיות את האדמה אחרי מותה (התייבשותה,) והפיץ בה מכל סוגי בעלי חיים, ובכיוון תנועות הרוחות והעננים הכפופים לפקודתו בין שמים וארץ, בכל אלה אותות בהירים לבני אדם מבינים

ויש מהאנשים שעושים להם (אלילים) כשווים לאלוהים, ואותם אוהבים כאהוב אלוהים. אולם אהבת המאמינים לאלוהים גדולה יותר. ולו היו החוטאים רואים את העונש, היו בטוחים מה רב כוח אלוהים ומה כבד עונשו

כאשר אלה אשר נעבדו יתנכרו לאלה שעבדו אותם, כשיראו את העונש, ייקטעו קשריהם

ואלה שעבדו יאמרו: " לו ניתן לנו לחזור לעולם היינו מתנכרים להם כשם שהם התנכרו לנו." כה יראה להם אלוהים את מעשיהם למען יתחרטו עליהם, ולעולם לא ייצאו מן האש

הוי, האנשים! אכלו מן מורשה והטוב אשר בארץ, ואל תלכו בעקבות השטן, כי הוא אויב גלוי לכם

הוא מסית אתכם לעשות את המעשה הרע והתועבה, ולהגיד על אלוהים מה שאינכם יודעים

ואם אומרים להם (אלה אשר כפרו:) "התנהגו לפי מה שאלוהים הוריד," יגידו: "לא! נלך בעקבות מה שמצאנו את אבותינו עושים." אף-על- פי שאבותיהם לא הבינו דבר ולא היו מודרכים

אלה אשר כפרו, נמשלו לבהמה אשר הולכת אחרי הקול של הרועה מבלי שתבין מה הוא אומר. הם (הכופרים) חירשים, אילמים, עיוורים ולא יבינו

הפרה 172 הוי, אלה אשר האמינו! איכלו מן המורשה, הדברים הטובים אשר הענקנו לפרנסתכם, והודו לאלוהים אם אותו אתם עובדים

הוא אסר עליכם לאכול את הנבלה, את הדם, את בשר החזיר ואת אשר הוקרב לאחר זולת אלוהים. אך, מי שאוכל זאת בעת צרה ולא מתאווה או הרגל, אין ב(מעשהו) חטא, כי אלוהים סולח רחום

אלה אשר מסתירים את מה שהוריד אלוהים בספר (התורה) בתמורה זולה, אינם ממלאים בטנם אלא באש, וביום תחיית המתים, לא ידבר אליהם אלוהים ולא יטהרם, עונש כואב ממתין להם

הם אלה אשר בחרו בתעייה במקום הדרכה, ובעונש במקום סליחה. כמה הם יכולים לסבול את (עונש) האש (ביום הדין)

זאת, כי אלוהים הוריד את הספר (הקוראן) בצדק. כל אלה החלוקים בדבר הספר נתונים בפילוג רחוק מן הצדק

(אין זה מעשה חסד, אם רק תטו את פניכם לעבר המזרח והמערב. מעשה החסד האמתי הוא, האמונה באלוהים, ביום האחרון, במלאכים, בספרים הקדושים, בנביאים ולתת את ההון על אף היותו אהוב, לקרובי משפחה, ליתומים, למסכנים, לעוברי אורח, לקבצנים, ושחרור עבדים; וכן בקיום התפילה ומתן זכאת צדקת חובה;) והמקיימים התחייבויות והסבלנים באסון ובצרה ובעת מלחמה. כל אלה הם הצודקים ואלה הם היראים

הוי, אלה אשר האמינו! מצווה עליכם לנקום את דם הנרצחים: בן חורין תחת בן חורין, עבד תחת עבד ונקבה תחת נקבה. אך, מי שקרובי הנרצח סלחו לו , עליו לנהוג לפי המקובל ולשלם כופר בתום לב. זוהי הקלה הניתנת לכם מאת ריבונכם ורחמים. אך, מי שחוזר והורג (הרוצח) לאחר תשלום כופר, לו עונש כואב

ולכם בעונש המידתי חיים (להגנה וביטחון בחיים,) בעלי התבונה! אולי תיראו

בהגיע שעתו של אחד מכם למות, והניח נכסים אחריו, מצווה עליו לצוות (חלק מן) הנכס להורים ולקרובי המשפחה לפי המקובל. זוהי חובה על היראים

כל המשנה צוואה לאחר שהיה עד-שמיעה לה, תחול האשמה על המשנים. כי אלוהים שומע ויודע

אולם מי שפוחד כי ינהג במצווה בקיפוח או בחטא, ויפעל להשכין שלום בין היורשים, אין עליו אשמה, כי אלוהים סולח רחום

הוי, אלה אשר האמינו! צווה עליכם הצום כשם שצווה על אלה שקדמו לכם, למען תהיו יראים

ימים ספורים, אך אם אחד מכם חולה או נוסע הרחק מביתו, עליו לצום אותם (את הימים שלא צם) בימים אחרים (במשך השנה.) אולם מורשה לאלה שאינם יכולים לצום, לפדות את עצמם על-ידי האכלת מסכן (לכל יום שלא צמו.) ואולם, ככל שיתרום (כסף) יותר, כן יוטב לו. אכן, אם תצומו יוטב לכם, לו רק ידעתם

חודש הרמדאן (הצום) הוא החודש הפרה 49 שבו הורד הקוראן למען יביא לבני-האדם הדרכה ואותות בהירים (אל-פורקאן.) מי שנמצא בביתו בחודש זה עליו לצום בו, אך החולה, או הנוסע הרחק מביתו , יצום מספר ימים אחרים. אלוהים רוצה להקל, ולא להכביד עליכם, למען תוכלו להשלים את המניין (צום החודש,) וכדי שתפארו את אלוהים על הדרכתו לכם, ולהודות לו (על חסדו)

אם ישאלוך עבדיי עליי, הנה קרוב אני ואיענה לפניית הקורא אליי. על כן גם עליהם להיענות לי ולהאמין בי, למען ילכו בדרך הישר

הותר לכם בלילות הצום להזדווג עם נשותיכם, כי הן כמלבוש לכם ואתם מלבוש להן. אלוהים ידע שהייתם מכריחים את עצמכם בהימנעותכם מהן, וסלח לכם וחנן אתכם. מעתה הזדווגו עמן והתנהגו לפי מה שמצווה אלוהים אתכם, ואיכלו ושתו במשך הלילה, עד אשר תוכלו להבחין בין החוט הלבן (אור היום) והחוט השחור (חשכת הלילה) לעת שחרית, ואחר כך המשיכו בצום עד הלילה. ואל תזדווגו עמן בלילות כשאתם פורשים אל המסגדים. אלה הגבולות של אלוהים, אל תתקרבו אליהם. כך מבהיר אלוהים את אותותיו לבני האדם למען יהיו יראים

אל תאכלו איש את הון רעהו בלא צדק, ואל תשתמשו בו לשחד שליטים (שופטים) במטרה לגזול מהון האחרים בזדון וביודעין

ישאלו אותך (מוחמד) על שלבי הירח. אמור, הם למען יקבעו האנשים את מועדיהם על-פיהם ואת החג' (העלייה לרגל.) אין זה חסד שתיכנסו לבתים מאחור (כשאתם חוזרים מן החג,)' אמנם חסד הוא יראת אלוהים, ולכן היכנסו דרך הדלתות הקדמיות של הבתים, ויראו את אלוהים למען תצליחו

הילחמו בשביל אלוהים באלה אשר יילחמו בכם, ואל תתקפו כי אלוהים אינו אוהב את התוקפנים

הרגו אותם (אלה שנלחמו בכם) בכל מקום שתפגשו אותם, וגרשו אותם מהמקומות שמהם גירשו אתכם (מכה.) מפני שמזימה (כפייה על אנשים להמיר את דתם) קשה מהריגתם. אל תילחמו בהם במסגד הקדוש, אלא אם כן, יילחמו הם בכם בו. אם יילחמו בכם הרגו אותם. כי זה עונשם של הכופרים

אך, אם יפסיקו. הנה אלוהים הוא הסלחן הרחום

הילחמו בהם עד שלא תהיה מזימה (ללחוץ עליכם חזרה לכפירה באלוהים,) ודת הכול תהיה לאלוהים. ואם יפסיקו, אין להילחם אלא נגד המקפחים

חילול חודש קדוש תחת חילול חודש קדוש, כי חילול הקודשים דורש עין תחת עין. ומי שתוקף אתכם, הילחמו גם אתם בו, כפי שתקף אתכם, ויראו את אלוהים, ודעו כי אלוהים עם היראים

הוציאו ממון למען אלוהים, ואל תביאו כליה על עצמכם, ועשו את הטוב, כי אלוהים אוהב את המיטיבים

השלימו את החג' והעומרה רק לשם אלוהים. ואם הפרה 51 נמנע מכם להשלימם, הקריבו את הקורבן ככל אשר תשיג ידכם, ואל תגלחו את ראשיכם עד שיגיע הקורבן אל המקום המיועד לשחיטתו. ואולם אם יהיה ביניכם חולה או נגוע בראשו , אז יפדה בצום או בצדקה או קורבן. אם תעשו את דרככם כשאתם בטוחים ובריאים אתם יכולים לקיים את החג' והעומרה יחד, הקריבו את הקורבן אשר בהישג ידכם .אך, מי שאינו יכול להקריב קורבן , עליו לצום שלושה ימים בחג,' ושבעה כשתחזרו (הביתה מהחג.)' אלה עשרה (ימים) מלאים. כך ינהגו אלה שבני ביתם אינם מתגוררים סמוך למסגד הקדוש (מכה,) יראו את אלוהים ודעו כי אלוהים מעניש בחומרה

מועד החג' הוא בחודשים ידועים, ומי שלקח על עצמו לקיים בהם את החג,' חייב להימנע מביאה אל נשים, משחיתות, וממריבות בתקופת החג.' כל מעשה טוב שתעשו, אלוהים יידע אותו. הכינו צידה (מזון) לדרך, דעו כי הצידה הטובה ביותר היא יראת אלוהים, ולכן יראוני, אתם, בעלי התבונה

אין כל רע בהשגת פרנסה מעם ריבונכם בחג.' ואם ירדתם מ(הר) ערפאת הזכירו את שם אלוהים ליד אלמשער אלחראם (המקום הקדוש,) הזכירו את שמו (אלוהים) כפי שהדריך אתכם, וכי הייתם לפני כן מן התועים

אחר כך, רדו מהמקום שממנו יורדים כל האנשים (העולים לרגל,) ובקשו את סליחת אלוהים, כי אלוהים הוא הסלחן והרחום

בהשלימכם את טקסיכם, הזכירו את שם אלוהים כשם שנהגתם להזכיר את אבותיכם ואף יותר מכך. יש אנשים האומרים: "ריבוננו! תן לנו בעולם הזה ," לאלה לא יהיה חלק בעולם הבא

ויש בהם האומרים: "ריבוננו! תן לנו טובה בעולם הזה וטובה בעולם הבא, ושמור אותנו מעונש האש

אלה (המתפללים בתפילה זו,) יקבלו את תגמולם לפי פועלם, ואלוהים הוא מהיר-חשבון

הזכירו את אלוהים במספר ימים (ימי החג" במיוחד) מסוימים. אך, מי שמקדים בשני ימים לא יאשם, וכל המאחר, לא יאשם, אם ירא הוא. יראו את אלוהים ודעו כי אליו תקובצו

ויש מהאנשים שאמרותיו מוצאות חן בעיניך בעולם הזה, והוא מעיד בפני אלוהים על אשר בלבו. (אך) הוא האויב הגדול ביותר

כי בפנותו עורף מתרוצץ ברחבי הארץ להשחית את האדמה ואת פריה, ואלוהים אינו אוהב שחיתות

ואם ייאמר לו: "ירא את אלוהים"! כוח ההתנגדות ידחף אותו לפשוע יותר. לכן, דינו בגיהינום, ומה נורא היצוע (העינוי בגיהינום)

אך, יש מהאנשים מי שמוסר את נפשו כדי לספק את רצון אלוהים. אלוהים הוא מלא חמלה כלפי עבדיו

הוי, אלה אשר האמינו! קבלו על עצמכם, כולכם, התמסרות שלימה לאלוהים ואל תלכו בעקבות השטן, כי הוא אויבכם המושבע

ואם תשגו לאחר הינתן לכם הפרה 53 האותות הבהירים, דעו כי אלוהים הוא העזוז החכם

האם הם (אלה אשר כפרו) מצפים (ליום הדין) שיבוא אלוהים אליהם בשכבות עננים עם המלאכים? והדין נחרץ, ואל אלוהים יושבו כל העניינים

שאל את בני ישראל, כמה אותות בהירים הבאנו להם. כל המסלף את חסד אלוהים אחרי שהוענק לו, (עליו להבין) כי אכן אלוהים מעניש בחומרה

אלה אשר כפרו מוקסמים מחיי העולם הזה. לכן, הם לועגים לאלה אשר האמינו, ואולם אלה אשר יראים (את אלוהים) יהיו מעליהם ביום תחיית (המתים;) אלוהים מפרנס את מי שהוא רוצה ללא חשבון

האנשים היו אומה אחת, ואז אלוהים שלח את הנביאים להיות מבשרים ומזהירים, והוריד איתם את הספר בצדק, כדי לשפוט בין האנשים בכל אשר נחלקו בו. ולא נחלקו בו אלא לאחר שניתנו להם האותות הבהירים, וזאת מתוך קנאה ביניהם. אחר כך, אלוהים הדריך את אלה אשר האמינו אל הצדק אשר נחלקו בו, כי אלוהים מדריך את מי שירצה לדרך הישר

האמנם חשבתם כי תיכנסו לגן עדן מבלי שיקרה לכם מה שקרה לאלה שקדמו לכם? פגעו בהם ייסורים וצרות וזועזעו, עד אשר אמר השליח ואלה אשר האמינו אתו: "מתי יבוא הניצחון מאלוהים"? אכן, הניצחון מאלוהים קרוב

הם (אלה אשר האמינו) שואלים אותך (מוחמד:) "מה לנדב (מכספם"?) אמור: "כל הטוב אשר תוציאו, יינתן להורים, לקרובי משפחה, ליתומים, למסכנים ולעוברי אורח. וכל טוב אשר תעשו, אכן אלוהים יודע אותו

נכפתה עליכם הלחימה, אף-על-פי שהיא שנואה עליכם, אך, יש שתשנאו דבר-מה, אף כי טוב הוא לכם, ויש שתאהבו דבר- מה, אף כי רע הוא לכם. אלוהים יודע ואתם אינכם יודעים

יש כאלה ששואלים אותך (מוחמד) אודות החודש הקדוש, על הלחימה בו. אמור: " לחימה בו היא מעשה חמור, אך, למנוע אנשים מללכת בשביל של אלוהים וכפירה (שלכם) בו, וגם למנוע אנשים מלהיכנס למסגד הקדוש (במכה,) ולגרש את יושביו ממנו, כל אלה חמורים יותר אצל אלוהים. כפייה על אנשים להמיר את דתם קשה מהריגתם. הם (אלה אשר כפרו) לא יחדלו להילחם בכם עד אשר יחזירו אתכם מדתכם, אם יעלה בידם. אלה מכם שינטשו את דתם וימותו ככופרים, יפסידו את הגמול של מעשיהם הטובים בעולם הזה ובעולם הבא. אלה יהיו משוכני האש (גיהינום,) ולעולם יהיו בה

אלה אשר האמינו והיגרו והתאמצו בדרך והקריבו למען אלוהים, הם מקווים לרחמי אלוהים, כי אלוהים הוא הסלחן הרחום

יש כאלה ששואלים אותך (מוחמד) אודות היין והמייסר (משחק מזל,) אמור: "יש בהם חטא גדול, וגם תועלת לבני-אדם , ואולם החטא שבהם יותר גדול הפרה 55 מהתועלת." וישאלוך מה יתרמו (כסף לצדקה,) אמור: "מה שאתם יכולים מהעודף (של כספכם.) כך יבהיר אלוהים לכם את האותות למען תחשבו (על מה שיועיל לכם)

בעולם הזה ובעולם הבא." וישאלוך על היתומים? אמור: "אם תנהלו את ענייניהם (הכספיים) בצורה נפרדת וטובה, זה טוב יותר לכם, ואם תערבבו את רכושם ברכושכם, כאחיכם יהיו. אלוהים מבחין בין המושחת לבין הישר, אילו רצה אלוהים היה מחמיר עמכם (שלא לערבב את רכושם ברכושכם.) אלוהים הוא העזוז החכם

אל תתחתנו עם משתפות (עבודה זרה) עד אשר תהיינה מאמינות, כי אישה מאמינה טובה היא ממשתפת (עבודה זרה,) ולו מצאה חן בעיניכם. ואל תתחתנו למשתפים (עבודה זרה) עד אשר יהיו מאמינים, ואיש מאמין טוב ממשתף (עבודה זרה) גם אם הוא מצא חן בעיניכם. אלה קוראים אל האש, ואילו אלוהים קורא אל גן העדן ולזכות במחילה ברשותו. כך, מבהיר אלוהים את האותות לאנשים למען יזכרו

וישאלוך על הווסת. אמור: " הוא טומאה, לכן, התרחקו מן הנשים בתקופת הווסת ואל תזדווגו עמן עד אשר תיטהרנה, ואחרי שתיטהרנה, בואו אליהן כדרך שציווה אתכם אלוהים. אלוהים אוהב את המבקשים סליחה, ואוהב את המיטהרים

נשותיכם הן כאדמת-חריש לכם, ובואו אל חרישכם מאיזה צד שתרצו. הקדימו לעשות למען נפשותיכם, ויראו את אלוהים, ודעו כי עתידים אתם לפגוש בו. ובשר (טובה ) למאמינים

אל תעשו (משם ) אלוהים מטרה לשבועותיכם כדי להימנע מלהיות נדיבים ויראים, ועשו שלום בין בני האדם, כי אלוהים הוא השומע היודע

אלוהים לא יעניש אתכם בגלל פליטת פה בשבועותיכם, אך, הוא יעניש אתכם בגלל כוונת לבבותיכם, ואלוהים סלחן מתון (סבלן)

לאלה הנשבעים לא לבוא אל נשותיהם, ניתנת שהות של ארבעה חודשים, לחזור בהם משבועתם, ואולם אם יחזרו בהם משבועתם, הנה אלוהים הוא הסלחן הרחום

ואם ירצו להתגרש, הנה אלוהים הוא השומע היודע

והגרושות תמתנה שלושה מחזורי וסת, ואסור להן להסתיר את אשר אלוהים יצר ברחמיהן, אם מאמינות הן באלוהים וביום הדין. לבעליהן שמורה הזכות להשיבן במשך תקופת הזמן הזה, אם ירצו בשלום בית. הן זכאיות לזכויות דומות לחובות וליחס הוגן, אולם, בעליהן עולים עליהן בדרגה (חייבים לפרנסן.) ואלוהים הוא העזוז החכם

אפשר לגרש אותה אישה פעמיים, אך, בפעם השלישית יוחלט סופית אם להחזיק באישה זו בחסד, או לשלחה (לגרשה) סופית בכבוד. בגירושין סופיים אסור לבעל לבקש איזה שהוא דבר ממה שניתן לה (לגרושתו כמוהר,) אלא אם כן, יחששו השניים כי לא יוכלו לעמוד הפרה 57 בגבולות אשר ציווה אלוהים. ואם חששתם שלא יוכלו השניים לעמוד בגבולות אשר ציווה אלוהים, לא יהיה על שניהם עוון אם תפדה האישה את עצמה מהנישואין על- ידי השבת חלק ממה (מהמוהר) שניתן לה. אלה הגבולות שציווה אלוהים, ואל לכם לעבור את הגבולות, כי כל העוברים על גבולות אלוהים הם המקפחים

ואם יגרשה (בפעם השלישית,) לא תהיה מורשית לו, עד אשר תינשא לבעל אחר. ואם (הבעל החדש) יגרש אותה (מרצונו,) לא יהיה חטא על השניים (היא ובעלה הקודם) אם יתחתנו שוב, אם סבורים הם כי יקיימו את גבולות אלוהים. אלה הם הגבולות אשר קבע אלוהים ואשר מבהיר לבעלי דעת

ואם גירשתם את הנשים, והן כבר מילאו את תקופת ההמתנה, החליטו האם להחזיק בהן בחסד או לשלחן בחסד, ואולם אל לכם להוסיף ולהחזיק בהן רק כדי להציק להן. כל העושה זאת חוטא לנפשו. אל תתייחסו אל חוקי אלוהים בזלזול. וזכרו את החסד שנתן לכם אלוהים ואת הספר (הקוראן) והחוכמה (מסורת הנביא מוחמד) אשר הוריד אליכם להזהירכם. ויראו את אלוהים ודעו כי אלוהים יודע כול דבר

ואם תגרשו את הנשים, והן סיימו את תקופת ההמתנה (שלושה מחזורי ווסת,) אל תמנעו בעדן להינשא לבעליהן, אם יסכימו ביניהם כמקובל. כך נדרש לנהוג מכל אחד מכם המאמין באלוהים וביום הדין. ובזה תזדככו ותיטהרו יותר, כי אלוהים יודע, אך, אתם אינכם יודעים

אימהות (מגורשות) ייניקו את ילדיהן שנתיים תמימות למי שירצה לקיים את תקופת ההנקה במלואה. על האב (המגרש) של התינוק לפרנסן ולהלבישן כמקובל. אך, אין לחייב נפש (אדם) יותר מכפי יכולתה. אין להציק לאם בשל ילדה, ואין להציק לאב בשל ילדו. ועל היורש למלא אותם תפקידים. ואם ירצו שניהם גמילה מהנקה בהסכמה ביניהם ובהיוועצות זה עם זה לא יהיה עוון עליהם. אם תרצו לשכור מיניקה לילדיכם. לא יהיה עוון עליכם אם תשלמו את שכרה כמקובל. ויראו את אלוהים, ודעו כי אלוהים רואה את מעשיכם

אם אנשים נפטרים ומשאירים (אחריהם) נשים, עליהן להמתין (לא להתחתן) ארבעה חודשים ועשרה ימים. עם תום תקופת ההמתנה, אתם (האנשים) אינכם אחראים למה שתעשינה בעצמן בצורה הוגנת ומקובלת. אלוהים הוא הבקי במעשיכם

לא יהיה עוון עליכם אם תרמזו שאתם מעוניינים להתחתן עם אישה מסוימת, או אם חשבתם על כך בתוככם. אלוהים יודע כי תזכרו אותן. אך, אסור להיפגש עמן בסתר, אך, מורשה להגיד דברי חסד, ואל תחליטו לקיים את קשר הנישואין אלא כעבור הזמן הקבוע להמתנה. דעו, כי אלוהים יודע מה בנפשכם והיזהרו ממנו, הפרה 59 ודעו כי אלוהים הוא הסלחן הסבלן

לא יהיה עוון עליכם אם תגרשו נשים לפני שבאתם אליהן, ולפני שקבעתם להן מוהר, אך תנו להן פיצוי כמקובל, העשיר כפי יכולתו, והעני כפי יכולתו, כי זוהי חובת כל המיטיבים

אם תגרשון לפני שבאתם אליהן, אך לאחר שקבעתם להן מוהר, שלמו להן מחצית מאשר קבעתם להן, אלא אם יוותרו על המגיע להן, או יוותר הממונה על ענייני האישה, ואם תוותרו תהיו קרובים יותר ליראת אלוהים, ואל תשכחו לגלות נדיבות ביניכם, כי אלוהים רואה את כל מעשיכם

שמרו על התפילות, ובעיקר על התפילה התיכונה, וקומו להתפלל אל אלוהים בהתמסרות

ובשעת סכנה התפללו בהליכה על רגליכם או ברכיבה (על אמצעי נסיעה.) אך, בהיותכם במקום בטוח, זכרו את אלוהים כדרך שלימדכם מה שמקודם לא הייתם יודעים

אלה אשר ייפטרו וישאירו נשים (אלמנות) אחריהם, יש לצוות לנשים פרנסה למשך שנה שלמה, ולהישאר במשך שנה בבית שגרו בו. אולם, אם תעזובנה את הבית מרצונן, אתם (היורשים) אינכם אחראים למה שתעשינה בעצמן בגדר המקובל. אלוהים הוא העזוז החכם

חובה היא על היראים להבטיח לנשים המגורשות אמצעי מחיה כמקובל

כך יבהיר אלוהים לכם את אותותיו למען תבינו

האם לא שמעת על אלה אשר ברחו באלפיהם מבתיהם למען יינצלו ממוות, אלוהים אמר להם: "מותו"! ואחר כך החיה אותם. הן אלוהים רב-חסד כלפי האנשים, אך, רוב בני-האדם אינם מכירים תודה

הילחמו למען אלוהים, ודעו כי אלוהים הוא השומע והיודע

כל מי שגמל לאלוהים גמול חסד, אלוהים יכפיל לו כפל כפליים. ואלוהים נותן פעם בצמצום ופעם נותן בשפע, ואליו תושבו

האם לא שמעת על המנהיגים של בני-ישראל לאחר משה, אשר אמרו לנביאם "בחר לנו מלך למען נילחם בשביל אלוהים." אמר להם: "האם לאחר שייכתב עליכם להילחם לא תילחמו"? אמרו: "ולמה לא נילחם למען אלוהים לאחר שגורשנו מבתינו ואיבדנו את בנינו"? אולם כאשר נצטוו להילחם, התרחקו (כפרו,) פרט למעטים מהם, ואלוהים יודע מי הם המקפחים

ונביאם אמר להם: "אלוהים בחר לכם את שאול כמלך עליכם." אמרו: כיצד ימלוך הוא עלינו ואנו ראויים יותר ממנו למלוכה? וגם רכוש רב אין לו." אמר: "אלוהים בחר בו למלך עליכם והרבה לו דעת והגביה את קומתו. אלוהים נותן מלכות למי שירצה, ואלוהים רב- אמצעים רב-דעת

ואמר להם נביאם: "האות לאישור מלכותו יינתן לכם בבוא ארון הברית אליכם עם השכינה בתוכו מריבונכם ושרידים שהשאירו בני ביתו של משה ובני הפרה 61 ביתו של אהרון נישא על-ידי המלאכים. בזאת יש לכם אות, אם מאמינים אתם

כאשר יצא שאול בראש הגדודים, אמר: "אלוהים ינסה אתכם בנהר. מי שישתה ממנו לא יהיה שייך לי, אך מי שלא יטעם ממנו שייך לי הוא, וגם כל השותה רק מלוא ידו." אולם רובם שתו ממנו, פרט למעטים, ובחצותו את הנהר יחד עם הנאמנים לו, אמרו, אין בכוחנו להילחם היום בגוליית ובגדודיו. ורק אלה שידעו שהם עומדים לפגוש את אלוהים, אמרו: "כמה (הרבה) פעמים הקבוצה הקטנה ניצחה בעזרת אלוהים קבוצה גדולה ממנה. אלוהים הוא עם בעלי הסבלנות