Verse 1 — Surah An-Nur 24:1
(זו) סורה אשר הורדנו והפכנוה למצווה, ובה הורדנו אותות ברורים, על מנת שתיזכרו
Verse 2 — Surah An-Nur 24:2
את הנואפת והנואף, הלקו כל אחד מהם מאה מלקות, ואל תהיה בלבכם חמלה עליהם (על חשבון) חוק אלוהים, אם אתם אכן מאמינים באלוהים וביום האחרון. ועשו זאת בנוכחותם של האור קהל מאמינים
Verse 3 — Surah An-Nur 24:3
הנואף לא יישא לאישה אלא נואפת או משתפת (עבודה זרה) והנואפת לא תינשא אלא לנואף או למשתף (עבודה זרה) ולמאמינים אסור לעשות כך
Verse 4 — Surah An-Nur 24:4
ואלה אשר מוציאים דיבה על נשים צנועות ואינם מוכיחים דיבתם בארבעה עדים, יוענשו בשמונים מלקות ויהיו פסולים לעדות לעולם ואלה הם המופקרים
Verse 5 — Surah An-Nur 24:5
מלבד אלה השבים מחטאיהם לאחר מכן ומתקנים את דרכם, כי אלוהים סלחן ורחום
Verse 6 — Surah An-Nur 24:6
ואלה אשר מאשימים את נשותיהם (בבגידה) ואין להם עדים זולת עצמם, עדות (הבעל שיישבע) ארבע שבועות באלוהים כי הוא דובר צדק
Verse 7 — Surah An-Nur 24:7
והחמישית היא שקללת אלוהים תחול עליו אם הוא מהמשקרים
Verse 8 — Surah An-Nur 24:8
וכדי שתמנע (האישה) את העונש מעליה, תישבע באלוהים ארבע פעמים כי הוא מהמשקרים
Verse 9 — Surah An-Nur 24:9
והחמישית כי זעם אלוהים יחול עליה אם הוא מדבר אמת
Verse 10 — Surah An-Nur 24:10
ולולא חסדו של אלוהים וברכתו שהעניק לכם (כי אז תוענשו) ואכן אלוהים מקבל את השבים אליו והוא החכם
Verse 11 — Surah An-Nur 24:11
אלה אשר העלילו את עלילת השקר (על כבוד עאישה אשת הנביא) הם קבוצה מזערית ביניכם. אל תחשבו כי הדבר הזה רע לכם, כי רק לטוב יהיה לכם. לכל אחד מהם חלקו במה שעשה מן החטא. והאשם העיקרי צפוי לעונש חמור
Verse 12 — Surah An-Nur 24:12
הלא יאה יותר, כאשר שמעו אותה (עלילת השקר,) שיחשבו המאמינים והמאמינות אלה על אלה רק טוב ,ושיאמרו: "זהו שקר ברור
Verse 13 — Surah An-Nur 24:13
היו חייבים להביא, מוציאי הדיבה, ארבעה עדים על כך , ומשלא הביאו עדים לכך, אלה אצל אלוהים הם המשקרים
Verse 14 — Surah An-Nur 24:14
ולולא חסד אלוהים ורחמיו עליכם, בעולם הזה ובעולם הבא, היה פוגע בכם בגלל עלילתכם השקרית עונש עצום
Verse 15 — Surah An-Nur 24:15
הנה לשונותיכם מסרו ופיותיכם אמרו את אשר לא הייתה לכם כל ידיעה עליו. אתם חשבתם כי עניין קל הוא, אך הוא אצל אלוהים דבר עצום
Verse 16 — Surah An-Nur 24:16
ולולא כי שמעתם על כך אמרתם: "אסור לנו אפילו לדבר על זה. ישתבח שמך! זוהי עלילת שקר עצומה
Verse 17 — Surah An-Nur 24:17
אלוהים מזהיר אתכם לבל תשובו על מעשה כזה לעולם, אם אכן מאמנים אתם
Verse 18 — Surah An-Nur 24:18
ומבהיר אלוהים לכם את האותות, כי הוא היודע והחכם
Verse 19 — Surah An-Nur 24:19
אכן, אלה המשתוקקים, כי שמועת התועבה תתפשט בין אלה אשר האמינו, להם עונש כואב בעולם הזה ובעולם הבא, כי אלוהים יודע מה שאינכם יודעים
Verse 20 — Surah An-Nur 24:20
ולולא העניק אלוהים לכם את חסדו ורחמיו (כי אז תוענשו,) כי אלוהים אכן הוא החומל והרחום
Verse 21 — Surah An-Nur 24:21
הוי, אלה אשר האמינו! אל תצייתו לשטן. כי כל המציית לשטן, הן הוא מצווה על מעשים מתועבים ופסולים. ולולא חסדי אלוהים ורחמיו עליכם לא היה אף האור אחד מכם נשאר טהור אמונה, אולם אלוהים מטהר את אשר ירצה והוא אלוהים הכול שומע והכול יודע
Verse 22 — Surah An-Nur 24:22
אל יישבעו אשר קיבלו ברכה ורכוש (מאלוהים,) להפסיק במתן עזרה לקרובי המשפחה והנזקקים והמהגרים לשם אלוהים, כי מוטב למחול ולסלוח להם. האם אין אתם רוצים שאלוהים יסלח לכם? כי אלוהים הסלחן והרחום
Verse 23 — Surah An-Nur 24:23
אכן אלה המוציאים דיבה על נשים נשואות, תמימות ומאמינות יקוללו בעולם-הזה ובעולם-הבא, וייענשו עונש כבד
Verse 24 — Surah An-Nur 24:24
ביום שבו לשונותיהם, ידיהם ורגליהם יעידו על אשר עשו
Verse 25 — Surah An-Nur 24:25
ביום ההוא ייתן להם אלוהים בצדק את ההולם אותם, ואז יידעו כי אלוהים הוא הצדק הבהיר
Verse 26 — Surah An-Nur 24:26
המושחתות (מיועדות) למושחתים, והמושחתים למושחתות, והטובות לטובים, והטובים לטובות. אלה נקיים מכל אשר יאמרו (מעלילי השקר) עליהם, ויקבלו מחילה ויכולכלו בנדיבות
Verse 27 — Surah An-Nur 24:27
הוי, אלה אשר האמינו! אל תיכנסו אל הבתים של אחרים לפני שתקבלו רשות ותדרשו בשלום שוכניו, זה טוב יותר לכם למען תיזכרו
Verse 28 — Surah An-Nur 24:28
ואם לא תמצאו בהם איש, אל תיכנסו אליהם עד שיותר לכם. ואם ייאמר לכם לשוב, אז שובו, זה טהור לכם יותר, כי אלוהים יודע על כל מעשיכם
Verse 29 — Surah An-Nur 24:29
אבל לא ייחשב לכם לחטא אם תיכנסו אל בתים בלתי מיושבים, בהם רכוש לכם, ואלוהים יודע את אשר תחשפו ואשר תחביאו
Verse 30 — Surah An-Nur 24:30
אמור למאמינים שינמיכו את מבטיהם וישמרו על צניעותם משום שזה טהור להם יותר, כי אכן אלוהים בקי בכל אשר תעשו
Verse 31 — Surah An-Nur 24:31
ואמור למאמינות שינמיכו את המבטים שלהן וישמרו על צניעותן, ולא לחשוף את קישוטיהן מלבד הנגלה מהם מטבעו, ויכסו ברעלותיהן את חזותיהן. ולא יחשפו את קישוטיהן אלא בפני בעליהן או אבותיהן או אבות בעליהן או בניהן או בני בעליהן או אחיהן או בני אחיהן או בני אחיותיהן או נשיהן או אשר בבעלותן, או עבדיהן (הזקנים) מחוסרי כוח גברא, או ילדים שאינם מבחינים בענייני מין, ואל להן לחבוט ברגליהן על האדמה למען יודע מה שהן מסתירות מקישוטיהן. בקשוכולכם סליחה מאלוהים, אתם המאמינים, למען תהיו מצליחים
Verse 32 — Surah An-Nur 24:32
השיאו את הבלתי נשואים מכם, ואת הישרים מבין העבדים והאמות שלכם. אם עניים הם, יעשירם אלוהים מחסדו, כי אלוהים רב אמצעים והכול יודע
Verse 33 — Surah An-Nur 24:33
ואלה מכם אשר אין להם כל אמצעים להינשא, עליהם לכבוש את יצרם עד שיעניק להם אלוהים בחסדו אמצעים. העבדים אשר בבעלותכם, אם ירצו לשחרר את עצמם, כתבו להם את תנאי השחרור, אם יודעים אתם כי הם ישרים והעניקו האור להם מרכוש אלוהים אשר העניק לכם. אל תכפו על אמותכם את הזנות, אם ירצו להישאר צנועות, בבקשכם להפיק את רווח העולם הזה. אך אם הן הוכרחו לזנות, אלוהים יסלח להן, כי הוא הסולח והרחום
Verse 34 — Surah An-Nur 24:34
וכבר הורדנו לכם אותות בהירים, ובהם לקח מאלה אשר קדמו לכם ואזהרה ליראים
Verse 35 — Surah An-Nur 24:35
אלוהים הוא האור של השמים והארץ. אורו נמשל לגומחה אשר בה מנורה, המנורה בתוך כלי זכוכית, והזכוכית ככוכב מזהיר, ודולקת בשמן עץ הזית המבורך, העץ אינו נוטה מזרחה ולא מערבה. שמנו כמעט מאיר אף אם לא תיגע בו אש. אור על גבי אור. אלוהים ינחה אל אורו את אשר ירצה, וכך הוא ממשיל משלים לאנשים, כי הוא הכול יודע
Verse 36 — Surah An-Nur 24:36
בבתים אשר התיר אלוהים להקים ולהזכיר בהם את שמו, ושם יהללוהו בוקר וערב
Verse 37 — Surah An-Nur 24:37
אנשים אשר מסחר ומקח וממכר אינם מסיחים את דעתם מלהזכיר את אלוהים ומלקיים את התפילה ונותנים זכאת (צדקת חובה,)וחרדים מהיום שבו יתהפכו בו הלבבות והמבטים
Verse 38 — Surah An-Nur 24:38
כדי שיעניק להם גמול על כל הטוב אשר עשו ויוסיף להם מחסדו. ואלוהים יכלכל את מי שירצה בלא חשבון
Verse 39 — Surah An-Nur 24:39
ואלה אשר כפרו, מעשיהם כמראה תעתועים במדבר, אשר אדם צמא חושבו למים, ואולם בהגיעו אליו, לא ימצא מאומה, אך, הוא ימצא את אלוהים לידו, אשר יפרע לו חשבונו, כי אלוהים מהיר חשבון
Verse 40 — Surah An-Nur 24:40
או כאפילה שבמעמקי-ים אשר הגלים מכסים אותה מלמעלה, גל על פני גל, ומעליהם עננים, שכבות של חשיכה זו על גבי זו, אשר אם יושיט אדם את ידו לא יוכל לראותה. ומי שלא יעניק לו אלוהים אור, לא יזכה לשום אור
Verse 41 — Surah An-Nur 24:41
הלא תראה שמהללים את אלוהים כל מי שבשמים ובארץ וגם הציפורים פורשי הכנף, וכל אחד יודע (בהדרכת אלוהים) את תפילתו הילולו לאלוהים? ואלוהים יודע את כל מעשיהם
Verse 42 — Surah An-Nur 24:42
ולאלוהים מלכות השמים והארץ, וסוף כולם לחזור אליו
Verse 43 — Surah An-Nur 24:43
הלא תראה כי אלוהים מוביל עננים, אחר כך מקשרם זה אל זה, ואז גודשם לערמה, והנה תראה את הגשם יוצא ממנו, והוא מוריד ברד מן השמים מתוך הרי הענן ומשקה בו את אשר ירצה, או מונע אותו מאשר ירצה, כמעט שאור הברק הנוגה שלו מסנוור את הראייה
Verse 44 — Surah An-Nur 24:44
אלוהים מחליף ביניהם את הלילה והיום במחזוריות, ובזאת מוסר השכל לאנשים המבינים
Verse 45 — Surah An-Nur 24:45
ואלוהים יצר כל ברוא רומש מן המים. חלקם זוחל על גחונו, ומהם הולך על שתי רגליים, ומהם הולך על ארבע (רגליים,) כי אלוהים בורא מה שהוא רוצה, והוא הכול האור יכול
Verse 46 — Surah An-Nur 24:46
אנו הורדנו אותות ברורים, ואלוהים ידריך את אשר ירצה אל דרך הישר
Verse 47 — Surah An-Nur 24:47
יש האומרים, אנו מאמינים באלוהים ובשליח ואנו מצייתים להם, ואז סולדת קבוצה מהם ,ואין אלה במאמינים
Verse 48 — Surah An-Nur 24:48
ועת מתבקשים לפנות אל אלוהים ושליחו על מנת שישפוט ביניהם, גם אז מתכחש חלק מהם
Verse 49 — Surah An-Nur 24:49
אך אם הפסיקה לטובתם, הם ייעתרו לפסיקתו (של השליח)
Verse 50 — Surah An-Nur 24:50
האם יש מחלה בלבם או שאחז בהם הספק? או אולי חוששים הם כי אלוהים ושליחו לא ינהגו עמם בצדק? אך הם עצמם המקפחים
Verse 51 — Surah An-Nur 24:51
אך, המאמינים מתי שנקראים לפנות אל אלוהים ושליחו על מנת שישפוט ביניהם, עליהם להגיד: "נשמע ונציית." ואלה הם המצליחים
Verse 52 — Surah An-Nur 24:52
וכי רק אלה המצייתים לאלוהים ולשליחו ומפחדים מפני אלוהים ויראים אותו, ואלה הם המצליחים
Verse 53 — Surah An-Nur 24:53
הם (הצבועים) נשבעו לך (הנביא) שבועת אמונים בשם אלוהים, כי אם תצווה עליהם, ייצאו אתך (למלחמה באויב.) אמור: "אל תישבעו, ציות אמתי מספיק, כי אלוהים בקי בכל מעשיכם
Verse 54 — Surah An-Nur 24:54
אמור: "צייתו לאלוהים וצייתו לשליח (מוחמד,) ואם תסטו, הרי הוא אחראי רק למסור מה שנצטווה לעשות, ואתם אחראים למה שנצטוויתם לעשות, אולם אם תצייתו תהיו מודרכים, כי על השליח הוטל רק להודיע לכם בבהירות
Verse 55 — Surah An-Nur 24:55
הבטיח אלוהים לאלה אשר האמינו מכם ,ועשו את הטוב, שהם ישלטו בארץ כפי ששלטו בה אלה אשר קדמו להם. ויכונן להם את האמונה אשר בחר בשבילם, ויעניק להם ביטחון במקום מורא ופחד, כדי שיעבדו אותי ולא יצרפו לי כל שותף. ומי שכופר לאחר מכן, אכן הם אלה המושחתים
Verse 56 — Surah An-Nur 24:56
וקיימו את התפילה, ושלמו את הזכאת (צדקת חובה,) וצייתו לשליח למען תזכו לרחמים (של אלוהים)
Verse 57 — Surah An-Nur 24:57
אל תחשוב כי אלה אשר כפרו יכולים להימלט מעונש (אלוהים) בארץ, משכנם הקבוע יהיה הגיהינום, וכה רע סופם
Verse 58 — Surah An-Nur 24:58
הוי, אלה אשר האמינו! על משרתיכם וילדיכם שלא בגרו לבקש רשות להיכנס אליכם בשלוש עתים כול יום: לפני תפילת השחר, בשעת הצהרים בהסירכם את בגדיכם לשעת המנוחה, ולאחר תפילת הלילה. אלה שלוש הזדמנויות עבורכם לפרטיות. אך, אין בזה חטא אם ייכנסו אליכם בלי בקשת רשות בשעות אחרות. כך יבהיר לכם אלוהים את אותותיו והוא היודע כול והחכם
Verse 59 — Surah An-Nur 24:59
וכאשר יגיעו הילדים שביניכם לבגרות יבקשו רשות כמו שביקשו רשות אלה שלפניהם. כך יבאר לכם אלוהים את אותותיו, האור ואלוהים היודע כול והחכם
Verse 60 — Surah An-Nur 24:60
והנשים הישישות ללא מחזור אשר אינן מבקשות נישואים, אין עליהן חטא אם תסרנה את בגדיהן מבלי להבליט את קישוטיהן, ואולם ככל שיצניעו לכת כן ייטב להן, ואלוהים השומע והיודע
Verse 61 — Surah An-Nur 24:61
אין על העיוור חטא , ואין על הפיסח חטא, ואין על החולה חטא, ולא עליכם בעצמכם, אם תאכלו מבתיכם או מבתי אבותיכם, או מבתי אימהותיכם, או מבתי אחיכם, או מבתי אחיותיכם, או מבתי דודיכם, או מבתי דודותיכם מצד האב או מצד האם, או בבתים אשר מפתחותיהם הופקדו בידיכם, או מבית ידידיכם. אין עברה עליכם בין אם תאכלו בקבוצות ובין כבודדים. אומנם אם תיכנסו לבתים, ברכו את אלה, ברכת שלום מאת אלוהים, מבורכת וטובה. לכם אלוהים את האותות אולי תיטיבו להכיר אלה כך מבהיר
Verse 62 — Surah An-Nur 24:62
הן, המאמינים, אלה אשר האמינו באלוהים ובשליחו, ואם היו אתו בעניין משותף, לא ילכו עד שיבקשו רשות ממנו. אכן אלה המבקשים רשות ממך, הם אל המאמינים באלוהים ובשליחו. ואם יבקשו רשות ממך (השליח) ללכת לכל עניין הנוגע להם, הרשה לאשר תרצה מהם, ובקש למענם את סליחת אלוהים, אכן אלוהים הסולח והרחום
Verse 63 — Surah An-Nur 24:63
אל תדברו עם השליח כמו דיבורכם ביניכם, כבר מכיר אלוהים את אלה אשר מתגנבים בסתר. אז יזהרו אלה אשר מתנגדים לדבריו פן יועמדו בניסיון קשה, או יפגע בהם עונש כואב
Verse 64 — Surah An-Nur 24:64
אך, לאלוהים מה שבשמים ובארץ. אכן הוא יודע מה שבתוככם, ואת היום שבו יושבו אליו, ימסור להם את קורות מעשיהם. אלוהים בקי בכל דבר