Back to Languages
Hebrew - Chapter 27 - An-Naml
Translation by Unknown — Permalink
Verse 1 — Surah An-Naml 27:1
אלה אותות הקוראן, והספר המבהיר ( והגלוי)
Verse 2 — Surah An-Naml 27:2
מקור הדרכה ובשורה טובה למאמינים
Verse 3 — Surah An-Naml 27:3
אלה אשר מתמידים בקיום התפילה והנותנים את הזכאת (צדקת חובה) ובעולם הבא (יום הדין) הם אכן בטוחים (בהגעתו)
Verse 4 — Surah An-Naml 27:4
אולם אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא, המעשים הרעים שלהם נראים להם יפים, הם תועים במבוכה
Verse 5 — Surah An-Naml 27:5
אלה אשר להם העונש הקשה מכול, והם בעולם הבא אכן הם המפסידים הגדולים
Verse 6 — Surah An-Naml 27:6
ואכן הובא אליך הקוראן מלפני (אלוהים) החכם היודע הכול
Verse 7 — Surah An-Naml 27:7
כאשר משה אמר לבני משפחתו: "ראיתי אש אשר על-פיה אביא לכם הודעה, או אביא לכם לפיד אש, כדי שיהיה לכם חם
Verse 8 — Surah An-Naml 27:8
כאשר בא אליה, נקרא לו ונאמר לו: "יבורך זה אשר באש וזה אשר סביב לה, ויתהלל אלוהים ריבון העולמים
Verse 9 — Surah An-Naml 27:9
הוי, משה! אכן, אני הוא אלוהים העזוז החכם
Verse 10 — Surah An-Naml 27:10
והשלך את מקלך"! כאשר ראה את המקל זוחל כמו נחש, פנה עורף, ולא חזר. (קרא לו אלוהים:) הוי, משה! אל תפחד, כי לא יפחדו אצלי השליחים
Verse 11 — Surah An-Naml 27:11
אלא אלה אשר קיפחו, אך שינו ועשו את הטובה אחרי הרעה, הנה אני סלחן רחום
Verse 12 — Surah An-Naml 27:12
החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת.) זה אחד מתשעה אותות אשר תביאם אל פרעה ובני עמו, כי מופקרים הם
Verse 13 — Surah An-Naml 27:13
ויהי בבוא אליהם אותותינו הבהירים, אמרו זהו קסם גלוי
Verse 14 — Surah An-Naml 27:14
הם שללו אותם, אך בתוכם הודו באמתותם, כי היו חוטאים ויהירים. וראה מה היה סוף מפיצי השחיתות
Verse 15 — Surah An-Naml 27:15
ולדוד ולשלמה הענקנו דעת, והם אמרו: "התודה לאלוהים אשר ביכר אותנו על פני רבים מעובדיו המאמינים
Verse 16 — Surah An-Naml 27:16
וירש שלמה את דוד, ואמר: "הוי, האנשים! לומדנו את שפת הציפורים, וניתן לנו הכול, אכן זוהי הברכה הגלויה
Verse 17 — Surah An-Naml 27:17
וקובצו לשלמה כל גייסותיו מן השדים והאדם והעוף, והם מאורגנים ומצייתים
Verse 18 — Surah An-Naml 27:18
בהגיעם לוואדי הנמלים, אמרה נמלה: "הוי, הנמלים! היכנסו אל בתיכן לבל ירסקו אתכן שלמה וגייסותיו מבלי שישימו לב
Verse 19 — Surah An-Naml 27:19
וצחק שלמה למשמע דבריה, ואמר: "ריבוני! למד אותי לשבח אותך על הנמלים החסד שהענקת לי ולהוריי, , והביאני ברחמיך בין עובדיך הישרים
Verse 20 — Surah An-Naml 27:20
אחר-כך ערך מפקד לגייסות העופות ואמר: "למה אין אני רואה את הדוכיפת? האם היא מן הנעדרות
Verse 21 — Surah An-Naml 27:21
אענישה בחומרה או אזבח אותה או שתגיש לי תירוץ מקובל
Verse 22 — Surah An-Naml 27:22
לאחר זמן מה הגיעה ואז אמרה: "ידיעתי הקיפה מידע שאינו מוכר לך, והבאתי לך מידע אמין מארץ שבא
Verse 23 — Surah An-Naml 27:23
הנני מצאתי מלכה השולטת בהם, והוענק לה מכל דבר ולה כס-מלכות אדיר
Verse 24 — Surah An-Naml 27:24
מצאתי אותה ואת בני עמה סוגדים לשמש מלבד אלוהים, וקישט להם השטן את מעשיהם (פיתה אותם,) ויסירם מדרך הישר, ואין הם מודרכים
Verse 25 — Surah An-Naml 27:25
כדי שלא יסגדו לאלוהים המגלה את הנסתר בשמים ובארץ ויודע מה שמסתירים ומה שחושפים
Verse 26 — Surah An-Naml 27:26
אלוהים, אין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות האדיר
Verse 27 — Surah An-Naml 27:27
אמר: " נחזה (נבדוק,) אם דברי הצדק או שקר דיברת
Verse 28 — Surah An-Naml 27:28
הובילי מכתבי זה וזרקי אותו אליהם, ולאחר מכן, זוזי הצידה קצת וראי מה יענו
Verse 29 — Surah An-Naml 27:29
אמרה: " הוי, אלה השרים! נזרק אליי מכתב מכובד
Verse 30 — Surah An-Naml 27:30
אכן, הוא משלמה, ובו (כתוב:) "בשם אלוהים הרחמן הרחום
Verse 31 — Surah An-Naml 27:31
אל תתייהרו, ובואו אלי מוסלמים (מתמסרים לאלוהים)
Verse 32 — Surah An-Naml 27:32
אמרה: "הוי, מכובדיי! אבקש את עצתכם בענייני, איני מחליטה בלי שאתייעץ עמכם ותהיו עדים להחלטתי
Verse 33 — Surah An-Naml 27:33
אמרו : "אנחנו איתנים, אנשי חיל רב, אך, בידך ההחלטה, אז חשבי מה תצווי אנו נקיים
Verse 34 — Surah An-Naml 27:34
אמרה: "הנה, המלכים בבואם אל עיר ישחיתוה וישפילו את מכובדיה, כי כך מנהגם
Verse 35 — Surah An-Naml 27:35
והנה, אני שולחת להם מתנה, ואחכה לאשר ישיבו לשליחים
Verse 36 — Surah An-Naml 27:36
כאשר הגיע (שליח שבא) אל שלמה , אמר (שלמה:) "ברצונכם להוסיף לי כסף? אשר העניק לי אלוהים טוב מאשר העניק לכם, אך אתם ממתנתכם מרוצים
Verse 37 — Surah An-Naml 27:37
אליהם, ואנו נביא להם גייסות אשר לא יצליחו לגבור עליהם ונסלקם מארצם ממולדתם נכנעים ומבוזים
Verse 38 — Surah An-Naml 27:38
אמר: "הוי, השרים, מי מכם יוביל אליי את כס- מלכותה לפני שהם יגיעו אליי מוסלמים (מתמסרים)
Verse 39 — Surah An-Naml 27:39
ואמר שד אמיץ מהשדים (ג'ין:) "אני אביא אותו אליך עוד לפני שתקום ממקום מושבך , ואני די חזק ונאמן לבצע זאת
Verse 40 — Surah An-Naml 27:40
אז אמר זה הבקי בספר: "אני אובילו אליך לפני שתעצום עין ותפתחנה." וכאשר שלמה מוצב בסמוך לו, אמר: "זה מחסדו של ריבוני, לבחון האם אכיר לו טובה או אהיה כפוי טובה לו. ומי שיכיר טובה, רק לנפשו יודה, אך, אם יהיה כופר כפוי טובה, הן, ריבוני עשיר (אינו נזקק) נדיב
Verse 41 — Surah An-Naml 27:41
ואמר שלמה : "החליפו את צורתו של כס מלכותה, ונראה אם היא יכולה לזהותו או שתהיה מאלה אשר אינם הנמלים יכולים לעשות כן
Verse 42 — Surah An-Naml 27:42
וכאשר באה נאמר לה: "הזה הוא כס-מלכותך"? אמרה: "הוא נראה כמוהו." (אז נאמר:) "לנו ניתנה הדעת לפניה כי היינו מוסלמים (מתמסרים לאלוהים)
Verse 43 — Surah An-Naml 27:43
ואולם מה שעבדה מלבד אלוהים מנע ממנה (מלעבוד את אלוהים,) הן היא הייתה מעם של כופרים
Verse 44 — Surah An-Naml 27:44
נאמר לה: "היכנסי אל הארמון," וכאשר ראתה אותו חשבה שרצפתו מכוסה במים אדירים, על כן גילתה את שוקיה (שלא יירטבו בגדיה.) אמר שלמה: "זה ארמון אשר רצפתו מזכוכית." אמרה: "ריבוני! קיפחתי את עצמי , ועתה אני מוסלמית (מתמסרת) עם שלמה לאלוהים, ריבון העולמים
Verse 45 — Surah An-Naml 27:45
וכבר שלחנו אל בני ת'מוד את אחיהם הנביא צאלח, כדי שיעבדו את אלוהים, והנה הם נחלקו לשתי קבוצות יריבות
Verse 46 — Surah An-Naml 27:46
אמר: "הוי, בני עמי! למה זה תבקשו לזרז את בוא הרעה לפני הטובה? ולמה לא תבקשו את סליחת אלוהים כדי שתזכו ברחמים
Verse 47 — Surah An-Naml 27:47
אמרו: "אנו רואים שבאה עלינו הרעה בגללך ובגלל אלה אשר אתך." והוא אמר: "גורלכם אם רע או טוב עם אלוהים. כי נתונים אתם למבחן
Verse 48 — Surah An-Naml 27:48
והיו בעיר חבורה של תשעה אנשים אשר גרמו לשחיתות בארץ ולא נהגו ביושר
Verse 49 — Surah An-Naml 27:49
אמרו: "הישבעו (איש לאחיו) באלוהים, כי נבוא בלילה ונרצח אותו (את צאלח) ואת בני ביתו, ואחר כך נגיד לאחראי לנקמתו: לא ראינו כיצד נרצחו בני ביתו, ואנו דוברי צדק
Verse 50 — Surah An-Naml 27:50
אז הם תכננו מזימה, אך גם אנו רקמנו מזימה , והם לא היו מודעים לכך
Verse 51 — Surah An-Naml 27:51
והתבונן איך הייתה אחרית מזימתם. הנה אנחנו הכחדנו אותם ואת בני עמם יחדיו
Verse 52 — Surah An-Naml 27:52
הנה אלה בתיהם שוממים באשר קיפחו. אכן בזה אות לאנשים בעלי בינה
Verse 53 — Surah An-Naml 27:53
וחילצנו את אלה אשר האמינו והיו יראים (את אלוהים)
Verse 54 — Surah An-Naml 27:54
ולוט (הנביא,) כאשר אמר אל בני עמו: "האם בצדק תעשו את התועבה הזאת למרות שאתם רואים ויודעים כי תועבה היא
Verse 55 — Surah An-Naml 27:55
האם בצדק תבואו אל הגברים בתאווה במקום הנשים? אכן, אנשים בורים וסכלים אתם
Verse 56 — Surah An-Naml 27:56
ולא הייתה תשובה מבני עמו, מלבד שאמרו: "גרשו את משפחת לוט מעירכם כי הם אנשים מיטהרים
Verse 57 — Surah An-Naml 27:57
ואז חילצנו אותו ואת משפחתו, מלבד אשתו (המרגלת) אשר פסקנו כי תהיה בין המוכחדים
Verse 58 — Surah An-Naml 27:58
והורדנו עליהם גשם של אבנים, וכה רע היה הגשם אשר בו הומטרו אלה שהתרינו בהם
Verse 59 — Surah An-Naml 27:59
אמור (מוחמד:) "התודה לאלוהים, ושלום על עובדיו אשר בחר, האם אלוהים טוב יותר או שמא טובים יותר האלילים אשר לו משתפים אתו
Verse 60 — Surah An-Naml 27:60
האם לא הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ ומוריד לכם מים מן השמים ועל-ידיהם צומחים גנים מפוארים עם עצים שלא יעלה בידכם להצמיח? היש עוד הסיפורים אלוה עם אלוהים? לא ולא, אך הם סוטים ומשתפים אתו אלילים לאחרים
Verse 61 — Surah An-Naml 27:61
הוא אשר קבע את הארץ כבסיס לכם וקבע בה נהרות, ושת בה הרים איתני בסיס, וקבע חיץ בין שני הימים (הים המלוח והים המתוק?) וכי יש אלוה מלבד אלוהים? אך, רובם אינם יודעים
Verse 62 — Surah An-Naml 27:62
הוא אשר שש לחלץ את האדם המבקש את עזרתו בשעת צרה ויבטל את האסון ומוריש לכם את הארץ? היש עוד אלוה עם אלוהים? כל כך מעט אתם נזכרים
Verse 63 — Surah An-Naml 27:63
הוא אשר מכוון אתכם באפלת היבשה והים, והמעביר את הרוחות להעיד על הגעת רחמיו (הגשם?) היש עוד אלוה זולת אלוהים? נעלה אלוהים מעל אשר הם משתפים
Verse 64 — Surah An-Naml 27:64
הוא אשר ברא את הבריאה הראשונה (אדם ושושלתו,) ולאחר מכן ייצור אותה מחדש (ביום הדין) והמכלכלכם מהשמים והארץהיש עוד אלוה זולת אלוהים? אמור": הציגו את הוכחתכם אם צודקים אתם
Verse 65 — Surah An-Naml 27:65
אמור: "אלה אשר בשמים ובארץ אינם יודעים את החבוי, מלבד אלוהים. ואינם יודעים מתי יושבו לחיות (ביום הדין)
Verse 66 — Surah An-Naml 27:66
(הכופרים) יוכלו להעלות בדעתם מהו העולם הבא (כשיראו זאת בעיניהם ביום הדין,) לאחר שהיו מטילים בו ספק (בחייהם) והיו כמו עיוורים מראייתו (העולם הבא)
Verse 67 — Surah An-Naml 27:67
ואמרו אלה אשר כפרו: "האם אחרי היותנו לעפר וגם אבותינו, האמנם נוצא(חיים מקברינו)
Verse 68 — Surah An-Naml 27:68
כבר לנו ולאבותינו לפני כן, כל זה הוא רק סיפורי בדיה עתיקות
Verse 69 — Surah An-Naml 27:69
אמור: "נועו ונודו בארץ והתבוננו מה עלה בגורל הכופרים המכחשים
Verse 70 — Surah An-Naml 27:70
אל תחוש יגון בגללם ואל תרגיש במצוקה מאשר יזממו
Verse 71 — Surah An-Naml 27:71
הם אומרים: "אם אתם צודקים, אז מתי תתממש הבטחת העונש הזאת
Verse 72 — Surah An-Naml 27:72
אמור: "אפשר שבמהרה יגיע חלק ממה שאתם מזרזים
Verse 73 — Surah An-Naml 27:73
הן, ריבונך הוא שופע מחסדיו על האנשים, אך, רובם לא יודו
Verse 74 — Surah An-Naml 27:74
ואכן ריבונך יודע את אשר יסתירו בתוכם ואת אשר יחשפו
Verse 75 — Surah An-Naml 27:75
אין דבר נסתר בשמים ובארץ אלא שרשום בספר בהיר (אצל אלוהים)
Verse 76 — Surah An-Naml 27:76
הן, הקוראן הזה אשר מביא (את הצדק) לבני ישראל על רוב העניינים שהיו חלוקים סביבם
Verse 77 — Surah An-Naml 27:77
והן, הוא הדרכה ורחמים למאמינים
Verse 78 — Surah An-Naml 27:78
הן, ריבונך יפסוק ביניהם בגזר דינו הצודק, והוא העזוז היודע כול
Verse 79 — Surah An-Naml 27:79
לכן, הסתמך על אלוהים, אכן אתה על דרך הצדק הבהיר
Verse 80 — Surah An-Naml 27:80
הן, אינך מסוגל להשמיע את המתים ולא להשמיע את החירשים את התפילה, אם ויסתובבו נמלטים
Verse 81 — Surah An-Naml 27:81
ולא תוכל להכווין לאמונה את העיוורים מתעייתם. רק את המאמינים באותותינו יעלה בידך להשמיע, שכן, הם מוסלמים (מתמסרים לאלוהים)
Verse 82 — Surah An-Naml 27:82
וביום שיוכרע דינם, נביא להם חיה מן האדמה, והיא תאמר להם כי האנשים לא היו בטוחים בצדקת אותותינו. הסיפורים
Verse 83 — Surah An-Naml 27:83
וביום ההוא נקבץ מכל אומה חלק מאלה שהתכחשו לאותותינו, הם יקובצו (לדין)
Verse 84 — Surah An-Naml 27:84
כשבאו, אמר (אלוהים:) "האם כיחשתם באותותיי ללא הבנת פשרם? או מה חתרתם להשיג במעשיכם
Verse 85 — Surah An-Naml 27:85
אז יתרחש האירוע (העונש) שנפסק נגדם, באשר קיפחו, והם לא יאמרו דבר
Verse 86 — Surah An-Naml 27:86
האם לא יחזו, כי אנו קבענו את הלילה למרגוע, ואת היום עם אור למחייה? אכן, באלה אותות לאנשים המאמינים
Verse 87 — Surah An-Naml 27:87
וביום שבו תישמע התקיעה בשופר, יהיה בחרדה כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, מלבד אלה אשר ירצה אלוהים לחוס עליהם. וכולם יבואו אליו בכניעה מוחלטת
Verse 88 — Surah An-Naml 27:88
ואתה רואה את ההרים וחושב כי הם דוממים ללא תנועה, אך הם עוברים ונעים כמו העננים, כך יעשה אלוהים אשר קבע את כל הדברים בתחכום, כי הוא ידיעתו מקיפה את מעשיכם
Verse 89 — Surah An-Naml 27:89
מי שעושה מעשה טוב, יקבל גמול טוב יותר, והוא יהיה בבטחה מחרדה באותו יום (הדין)
Verse 90 — Surah An-Naml 27:90
ומי שעושה רע, ייזרקו על פניהם אל אש הגיהינום, ורק כמעשיכם יינתן לכם השכר
Verse 91 — Surah An-Naml 27:91
הן, נצטוויתי לעבוד את ריבון העיר הזאת אשר אותה אלוהים קידש, ולו שייך כל דבר. ונצטוויתי להיות מן המוסלמים ( המתמסרים לאלוהים)
Verse 92 — Surah An-Naml 27:92
ולקרוא את הקוראן. כל מודרך, רק לטובת עצמו הוא מודרך, ולכל תועה , אמור: "אכן, אני רק מאלה המתרים בכם
Verse 93 — Surah An-Naml 27:93
ואמור: " השבח לאלוהים. הוא יגלה לכם את אותותיו, ותבחינו בהם. וריבונך אינו מתעלם מכל אשר תעשו