Hebrew - Chapter 28 - Al-Qasas

ט.ס.מ. (טא.סין.מים)

אלה אותות (הקוראן) הספר הבהיר

אנו קוראים לך מסיפור משה ופרעה, בצדק, עבור אנשים מאמינים

הן, פרעה התגאה בארץ ופילג את יושביה לפלגים, ונטפל אל עדה מהם, והיה שוחט את בניהם ומחייה את נשותיהם, אכן הוא היה ממפיצי השחיתות

ואנו רוצים לתת חסד לאלה אשר נטפלו אליהם בארץ ונעשה אותם מנהיגים ונעשה אותם היורשים

ונכונן אותם בארץ, ולהציג לפרעה והמן ולחייליהם את מה שממנו פחדו (אובדן שלטונם)

והשרינו לאמו של משה: "הניקי אותו (את משה,) אך אם את דואגת לחייו, זרקי אותו לים, ואל תחששי ואל תצטערי כי אנו נחזיר אותו אלייך ונקבע אותו כאחד השליחים

ואז משכו אותו בני פרעה, כדי שמאוחר יותר הוא יהיה אויב להם, ולהביא עליהם יגון , משום שפרעה והמן עם צבאותיהם היו חוטאים

ואמרה אשת פרעה: "אושר הוא לי ולך, לכן אל תרצחו אותו, ואולי הוא יעזור הסיפורים לנו, או שנאמץ אותו כילד לנו, והם אינם חשים (שיביא לכלייתם)

וליבה של אמו של משה התמלא בחרדה, וכמעט שחשפה את האמת, לולא ייצבנו את לבה, על מנת שתהיה מן המאמינים

ואמרה לאחותו: "התחקי אחריו," אז היא הביטה בו מקרן זווית, והם לא היו מודעים לכך

ומנענו ממנו את המיניקות מראש, על כן אמרה: "האם אראה לכם בני-בית אשר יגדלו אותו עבורכם, והם אותו מחנכים

כך החזרנו אותו אל אמו, למען תנוח דעתה ולא תחוש ביגון, על מנת שתדע, כי הבטחתו של אלוהים היא צדק. אך, רובם אינם יודעים

וכאשר הגיע (משה) לבגרותו והיה לאיש, הענקנו לו חכמה ודעת, כי כך אנו גומלים לעושי הטוב

והוא בא אל העיר בעת שיושביה לא היו מודעים, ומצא בה שני אנשים רבים, אחד מבני עדתו והשני מבני העדה האויבת, ובן עדתו בקש את סיועו נגד אויבו, אז דחף אותו משה והרג אותו. ואמר (משה:) "אכן, זהו מעשה השטן, כי אויב ומתעה ברור הוא

אמר: "ריבוני! קיפחתי את עצמי, משום כך, אני מבקש שתמחל לי," והוא סלח לו, כי אלוהים הוא הסלחן הרחום

אמר (משה:) "ריבוני! בגלל החסד אשר בגמלת עמי, לעולם לא אהיה מסייע לפושעים

אך נשאר בעיר פוחד ודואג, ושוב פגש באיש שאמש קראו לסיוע ושוב ביקש את סיועו, ואז אמר לו משה: " הן, אתה מתעה מוחלט

וכאשר ביקש משה להכות את האויב של שניהם, אמר (האויב) "הוי משה ! האם תבקש לרצוח אותי כמו שרצחת איש אתמול? אתה מבקש להיות מקפח בארץ ואינך מבקש להיות מן המתקנים

ובא איש מפרברי העיר במהרה ואמר: "הוי, משה! הנה נכבדי העיר החליטו להוציאך להורג, צא מכאן, כי יועץ טוב אני לך

ואז עזב משה את העיר בפחד וזהירות, ואמר: "ריבוני! חלצני מן האנשים המקפחים

וכאשר פנה אל עבר מדין אמר: "אולי יכוונני ריבוני לדרך הישר

וכאשר הגיע אל מי מדין, מצא שם קהל אנשים משקים (את עדריהם) ועל-ידם שתי נשים המונעות עדרן משתייה. אמר: "מה הסיפור שלכן"? אמרו: "לא נשקה עד שהרועים יגמרו להשקות (את עדריהם) ואבינו קשיש

ואז השקה להן (את עדרן,) אחר כך פנה לנוח בצל, ואמר: "ריבוני! נחוץ לי כעת חסדך

לאחר מכן, באה אליו אחת מהן, מתהלכת בביישנות ואמרה: "אבי מזמין אותך אליו כדי לגמול לך עבור אשר השקית לנו. וכשפגש אותו, והגיד לו את קורותיו (עם המצרים,) אמר (האב:) "אל תירא! כבר נחלצת מן האנשים המקפחים

אז אמרה אחת מהן: "הוי אבי! שכור אותו! כי הטוב הסיפורים ביותר שאפשר לשכור הוא החזק והנאמן

ואמר (האב) : "רוצה אני לחתן אותך אחת משתי בנותיי , בתנאי שתעבוד עבורי במשך שמונה שנים, ואם ברצונך, תישאר עשר שנים, כי לא ארצה להלאות אותך. אם ירצה אלוהים, תגלה כי מן הישרים אני

אמר (משה:) "זה ביני ובינך, ואיזה משני התנאים שאמלא לא תהיה לך עליי איבה (לא תתלונן,) ואלוהים עד על מה שאנו אומרים

כאשר סיים משה את שנות שכירותו ועזב עם בני ביתו, ראה אש דולקת לצד ההר, אמר לבני ביתו: " שהו כאן, כי ראיתי אש, אולי אביא לכם ממנה ידיעה, או גחלת אש על מנת שתתחממו

כאשר ניגש אליה, נקרא אליו מכיוון הוואדי הימני, בבקעה המבורכת, מהעץ, (ונאמר לו:) " הוי, משה! אני הוא אלוהים, ריבון העולמים

זרוק את מקלך,"! וכשראה משה כי מקלו מתנועע כאילו הוא נחש, הוא ברח ולא הסתכל מפחד. (ונקרא לו שוב:) "הוי, משה! התקרב הנה ואל תפחד כי אתה מהבטוחים מכול רעה

החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת.) חבק בידך את חיקך יתפוגג חששך (מהנחש.) אלה שני אותות מאת ריבונך אל פרעה ואנשיו, כי היו עם האנשים המושחתים

אמר (משה:) "ריבוני! הנה אני רצחתי מהם נפש , ופוחד אני שהם ירצחוני

ואחי אהרון, הוא, בעל לשוןנו צחה יותר, ושלח אותו עמי לתמוך בי, למען יחזק את עמדתי, אני חושש פוחד כי יתכחשו לדבריי

אמר (אלוהים:) " נחזק אותך באחיך, ונתן לשניכם הוכחות, ואז לא יפגעו בכם, הודות לאותותינו. אתם ומי שבעקבותיכם תהיו המנצחים

וכאשר בא משה עם אותותינו הברורים, אמרו: "אין זה, אלא קסמים בדויים, ולא שמענו כי הייתה כזאת בין אבותינו הראשונים

ואמר משה: "ריבוני היודע מי הוא אשר הוביל את ההדרכה מאצלו ומי יזכה באושר בעולם הבא. אכן, לא יצליחו המקפחים

ואמר פרעה: "הוי, אתם מכובדיי! אינני יודע שום אלוה אחר עבורכם חוץ ממני. אז הבער לי טיט, הוי, המן, ובנה בו מגדל, אולי אגיע לאלוה משה , אם כי, לדעתי, הוא מהשקרנים

הוא (פרעה) וחייליו היו יהירים בארץ ללא כל הצדקה כי חשבו שהם לא יושבו אלינו

ואז ותפסנוהו עם צבאו וזרקנו אותם לים, ראה מה עלה בגורל המקפחים

והפכנו אותם (פרעה ואנשיו) דוגמה למנהיגים (הכופרים,) הקוראים לאנשים אל תוך האש. וביום תחיית- המתים לא יהיה להם מציל (מגיהינום)

ושלחנו אחריהם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים יהיו מן הפסולים והבזויים

וכבר הענקנו למשה את הספר (התורה) הסיפורים לאחר שהכחדנו את הדורות הקדומים, כאותות מכוונים ורחמים, על מנת שיועילו להיזכרותם

ולא נמצאת (מוחמד) בצד המערבי (של ההר) כאשר מסרנו למשה את המצוות ולא היית מהעדים לכך

אך, לאחר מכן, יצרנו דורות שחיו ימים רבים. ולא היית משתכן בתוך בני מדיין כדי שתספר (לבני ישראל) עליהם (על בני מדיין,) לולא שלחנו אותך והשרינו זאת עליך

ולא נמצאת (מוחמד) בצד ההר כשקראנו (למשה,) ואולם שלחנו אותך כרחמים מאת ריבונך, כדי שתתרה בעם אשר לא נשלח אליהם כל מתרה (שליח) לפניך, ואולי יזכרו

(ושלחנו אותך מוחמד) על מנת שאם יפגע בהם עונשנו על חטאיהם, שלא יגידו: "ריבוננו! למה לא שלחת אלינו שליח על מנת שניצמד לאותותיך ונהיה מן המאמינים

וכעת כאשר הגיע אליהם הצדק מאתנו, אמרו: "למה לא נמסר לו כמו שנמסר למשה." האם לא התכחשו לאשר נמסר למשה מלפנים? ואמרו: "שני קוסמים מסייעים איש לאחיו." ואמרו: "אכן אנחנו כופרים בכול

אמור":אם כן, הביאו ספר מאת אלוהים אשר הוא מדריך טוב משניהם (הקוראן והתורה,) ואז איצמד אליו, אם אנשי צדק אתם

אך, אם לא יסכימו לדבריך, אז דע, שרק בעקבות בדיותיהם ויצריהם (הרעים) הם הולכים, ואין תועה יותר מזה ההולך בעקבות יצריו (הרעים) בלי הדרכה מאת אלוהים? הן, אלוהים לא ידריך את האנשים המקפחים

וכבר הורדנו אליהם בשלבים את אותות הקוראן, כדי שהם ייזכרו

אלה אשר הענקנו להם את הספר (התורה) מלפניו (הקוראן,) הם אכן בו מאמינים

וכאשר קוראים אותו בפניהם, יאמרו: "אנו מאמינים בו. הוא הצדק מאת ריבוננו, הן, לפניו היינו מוסלמים (מתמסרים לאלוהים)

כל אלה יזכו את בגמול כפליים על סבלנותם (ואמונתם בתורה ובקוראן) ועל כך שהם עשו בטובה במקום הרעה ועל כך שהם נותנים לצדקה מהשפע שהענקנו להם

ובשומעם להגי שטות יתרחקו מהם ויגידו "לנו פועלינו ולכם פועליכם, שלום עליכם, אין אנו הולכים בדרך הכפירה של חסרי התבונה

אתה אינך יכול להדריך את מי שתאהב, אבל אלוהים ידריך את מי שירצה, והוא המכיר היטב את המודרכים

ואמרו: "אם נלך בעקבותיך לפי הדרכתך, ננושל מארצנו," האם לא קבענו להם מחוז קדוש ובטוח שאליו מובאים פירות מכל סוג כאספקה מצדנו? אך רובם אינם יודעים זאת

וכמה ערים הכחדנו אשר התענגו על מחייתן וחטאו? מאז, אזורי המחיה שלהם כמעט ולא יושבו, והיינו אנחנו העכביש היורשים

לא היה מכחיד ריבונך את הערים לפני שהיה שולח שליח אל הגדולה שבהן , לקרוא לפניהן את אותותינו, ולעולם לא היינו מכחידים את הערים אם לא היו תושביהן מקפחים

וכל אשר הוענק לכם אינו אלא הנאה והדר זמני של חיי העולם הזה, אך, כל אצל אלוהים עדיף יותר ולעד, האם לא תכירו בשכלכם

האם דומה מי שנתנו לו הבטחה נאותה שיזכה לחזות בקיומה, למי שנהנה זמנית מחיי העולם הזה וביום תחיית-המתים יהיה אחד מאלה שיתנו את הדין

ביום ההוא יקרא (אלוהים) אליהם, ויאמר: "היכן האלילים אשר סברתם שהם שותפיי

אמרו אלה אשר נחרץ עליהם העונש בצדק, "ריבוננו! אלו שהתעינו הותעו על-ידינו, כפי שאנו בעצמנו היינו תועים, אנו מתנערים ממעשיהם, הם עבדו אחרים זולתנו

אז ייאמר : "קראו לאלילים שלכם"! והם יקראו ולא ישיבו להם ויחזו בעונש, "הלוואי שהיו מודרכים

ביום אשר יקרא אליהם, ויאמר: "כיצד השבתם לשליחים

ביום ההוא לא יטענו דבר, ואף לא יחושו נחיצות לשאול בינם לבין עצמם

אך, זה אשר התחרט בחייו והאמין ועשה חסדים, אולי יהיה מן המצליחים

וריבונך יודע מה יסתירו בלבם ומה יחשפו

והוא אלוהים, אין אלוה מלבדו, לו התודה בעולם הזה ובעולם הבא, ובידו המשפט ואליו תושבו

אמור: "החשבתם על זה, שאם אלוהים יטיל עליכם חשכת עולמים בלילה ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבד אלוהים יוכל להביא לכם אור? האם לא תשמעו

אמור: " החשבתם על זה, שאם אלוהים יטיל עליכם יום ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבדו יוכל להביא לכם את הלילה למען תנוחו בו? האם אתם לא תראו

הודות לשפע רחמיו הביא לכם את הלילה ואת היום למנוחה וכדרך להתכלכל מחסדו אולי תשבחוהו

ביום שבו (אלוהים) יקרא אליהם, יאמר: " איפה האלילים אשר סברתם שהם שותפים לאלוהים

והוצאנו ְנ ִביאם ואמרנו: "הביאו את הוכחתכם,"! אז מכל אומה עד ישכילו להבין כי הצדק הוא לאלוהים, ועזב אותם אשר בדו מלבם

אכן קורח היה מאנשי עמו של משה, והוא הציק להם. הענקנו לו אוצרות אשר מפתחותיהם היו כבדים מנשוא לקבוצת אנשים חזקים. אמרו לו בני עמו: "אל תתגאה בעושרך, כי אלוהים אינו אוהב את אלה המלאים העכביש גאוותנות

ובקש באמצעים אשר אלוהים נתן לך את המשכן שבעולם הבא, ואל תשכח את חלקך בעולם הזה, ועשה טוב כשם שהיטיב עמך אלוהים, ואל תבקש להביא שחיתות בארץ, כי לא יאהב אלוהים את מפיצי השחיתות

אמר": הן, ניחנתי בכל זאת הודות לבינתי ." והאם אינו יודע כי כבר הכחיד אלוהים לפניו דורות רבים אשר היו חזקים ועשירים ממנו? הכופרים המכחשים לא יישאלו על חטאיהם

אז יצא אל בני עמו מקושט בתכשיטים, ואמרו אלה אשר חפצו בחיי העולם הזה: "הלוואי שהיינו ניחנים במה שניחן בו קורח. אכן בעל מזל אדיר הוא

ואמרו אלה אשר הוענקה להם הבינה: "אבוי לכם! גמול אלוהים טוב יותר למאמין ולעושה את הטוב, אולם יזכו לו רק בעלי סבלנות

אז הבלענו באדמה אותו ואת ביתו, ולא היה לו אנשים אשר יחלצו אותו מלבד אלוהים, ולא היה מהמנצחים

ואז אמרו אלה אשר השתוקקו להיות במקומו למחרת:, ," אלוהים מרחיב ומצמצם את פרנסתו של מי שירצה מעבדיו, ולולא חסד אלוהים עלינו היינו גם אנו נבלעים באדמה. אכן, לא יצליחו הכופרים

זה מעון העולם הבא אנו קובעים רק לאלה שאינם רוצים להתייהר על פני אחרים בעולם הזה ולא להשחית, והאחרית (הגמול הטוב) ליראים (את אלוהים)

כל אשר יעשה מעשה טוב, יהיה לו גמול טוב יותר ממנו, ומי יעשו מעשה רע, הגמול לאלה אשר עשו רע רק מה שהיו עושים

אכן, זה אשר חייב אותך בקוראן, בוודאות יחזיר אותך אל המקום הטוב (העיר מכה.) אמור: "ריבוני יודע היטב מי המודרך ומי נתון בתעייה מוחלטת

ולא קיווית שהספר (הקוראן) יורד אליך, אך זה (הורדתו) רחמנות מריבונך, אז אל תהיה משען לכופרים

ואל יהדפוך (מהקריאה לאמונה) באותות אלוהים לאחר שהורדו אליך. וקרא אל (האמונה) בריבונך, ואל תהיה מהמשתפים (עבודה זרה)

ואל תקרא בתפילה לאלוה אחר מלבד אלוהים, כי אין אלוה מלבדו. הכול יחלוף מלבד פניו (של אלוהים,) כי רק לו השלטון ואליו תושבו