Back to Languages

Hebrew - Chapter 33 - Al-Ahzab

Translation by Unknown — Permalink

Verse 1 — Surah Al-Ahzab 33:1

אתה הנביא! ירא את אלוהים ואל תישמע לכופרים ולצבועים. אכן אלוהים הוא הכול יודע והחכם

Verse 2 — Surah Al-Ahzab 33:2

ונהג בעקבות מה שיושרה לך מריבונך, כי אלוהים בקי בכל אשר אתם עושים

Verse 3 — Surah Al-Ahzab 33:3

וסמוך על אלוהים כי מספיק להישען על אלוהים

Verse 4 — Surah Al-Ahzab 33:4

לא עשה אלוהים לאיש שני לבבות בתוכו, ולא עשה את נשותיכם אשר אתם עומדים לגרש כאימהות לכם, וכן אין בנים מאומצים נחשבים בנים טבעיים, זה הוא דיבורכם בפיכם, ואלוהים דובר את הצדק, והוא אשר מדריך אל השביל הנכון

Verse 5 — Surah Al-Ahzab 33:5

קראו אותם על שם אבותיהם, כי זה צודק יותר אצל אלוהים. אולם אם אין אתם יודעים מי אבותיהם, אחיכם לדת ייקראו, או ידידיכם. אך אין אשמה עליכם אם תטעו בזאת, אלא אם התכוונתם לכך בלבכם, כי אלוהים הוא הסלחן והרחום

Verse 6 — Surah Al-Ahzab 33:6

הנביא אחראי למאמינים יותר מאשר הם אחראים לעצמם, ונשותיו אימהות להם, וקרובי דם יהיו ראשונים לרשת זה את זה לפי ספר אלוהים מהמאמינים והמהגרים, אלא אם תבחרו לעשות טובה עם בעלי בריתכם וידידיכם. כך נכתב בספר. מחנות עובדי האלילים

Verse 7 — Surah Al-Ahzab 33:7

כרתנו ברית עם הנביאים ואתך, ועם נוח, אברהם ומשה וישוע בן מרים, כרתנו עמם ברית מובטחת

Verse 8 — Surah Al-Ahzab 33:8

למען ישאל את דוברי הצדק על צדקם, ולכופרים הוא הכין עונש כואב

Verse 9 — Surah Al-Ahzab 33:9

הוי אלה אשר האמינו! זכרו את החסד שהעניק לכם אלוהים כאשר עטו עליכם גדודים, ונשלחו עליהם רוח וגדודים אשר לא ראיתם אותם, אך אלוהים תמיד רואה את מעשיכם

Verse 10 — Surah Al-Ahzab 33:10

כאשר הם שעטו לעברכם, מלמעלה ומלמטה, כאשר העיניים בהו, והגיעו הלבבות עד הגרון, וחשבתם כל מיני דברים על אלוהים

Verse 11 — Surah Al-Ahzab 33:11

אז הועמדו המאמינים בניסיון ועברו זעזוע קשה

Verse 12 — Surah Al-Ahzab 33:12

וכשהצבועים ואלה שחולי בלבבותיהם אמרו, "אלוהים ושליחו לא הבטיחו לנו אלא הבטחת שווא

Verse 13 — Surah Al-Ahzab 33:13

ומחנה מהם אמרו: "הוי אנשי ית'רב! לא יהיה לכם פה ניצחון ,אז שובו (אל בתיכם.") ואמנם ביקש חלק מהם רשות מן הנביא לסגת, כאשר הם סברו לחינם כי : "בתינו חשופים ללא מגן" ואולם הם אינם חשופים, רק לברוח הם מבקשים

Verse 14 — Surah Al-Ahzab 33:14

אם היו האויבים נכנסים אל העיר (אל- מדינה,) מכל עבריה ופינותיה, ומציעים להם להתמרד נגדך, היו נענים לזאת ולא היו מתמהמהים אלא לזמן מועט

Verse 15 — Surah Al-Ahzab 33:15

ומפני שהם כרתו עם אלוהים ברית, אשר לא ייסוגו לאחור, על הברית עם אלוהים יש לתת את הדין. סורת

Verse 16 — Surah Al-Ahzab 33:16

אמור: "הבריחה מן המוות או ההרג במלחמה לא תועיל לכם, וגם אז לא תתענגו כי אם מעט

Verse 17 — Surah Al-Ahzab 33:17

אמור: "מי הוא זה אשר יגונן עליכם מפני אלוהים, אם ירצה להרע לכם או אם ירצה לרחמכם"? ולא ימצאו להם מלבד אלוהים, לא אדון ולא מחלץ

Verse 18 — Surah Al-Ahzab 33:18

אלוהים מכיר את אלה המעכבים את אחיהם ביציאה אל הקרב, בהזמינם אותם אליהם, משום שהם בעצמם משתתפים בקרבות רק לעתים רחוקות

Verse 19 — Surah Al-Ahzab 33:19

הם אינם ממהרים להושיט לך עזרה. בעת סכנה תראה אותם מביטים אליך בעיניים של אדם גוסס מרוב הפחד מהמוות. אולם משחולפת הסכנה, יבואו וידברו בלשון חדה, בשל צרות עיניהם על השלל. הם אינם מאמינים, ואלוהים יכשיל את מעשיהם, ואין קל מזה לאלוהים

Verse 20 — Surah Al-Ahzab 33:20

הם חושבים כי המחנות לא עזבו, ולו באו המחנות, רוצים היו להיות הרחק במדבר עם הבדואים, ושם לשאול על חדשותיכם. אפילו אם היו נשארים עמכם, לא היו נלחמים אלא מעט

Verse 21 — Surah Al-Ahzab 33:21

יש לכם בשליח אלוהים דוגמה טובה לזה אשר שם את מבטחו באלוהים, וביום הדין, ומזכיר את שם אלוהים רוב הזמן

Verse 22 — Surah Al-Ahzab 33:22

וכאשר ראו המאמינים את המחנות אמרו: "זה הוא אשר הבטיחו לנו אלוהים ושליחו, וצדק דיברו אלוהים ושליחו." וזה הוסיף להם אמונה והשלמה (והתמסרות לאלוהים)

Verse 23 — Surah Al-Ahzab 33:23

ואכן יש בין המאמינים גברים אשר קיימו מחנות עובדי האלילים את התחייבותם כלפי אלוהים, כמה מהם קיימו את נדרם, וכמה מהם עודם ממתינים ולא שינו דבר מאז שהתחייבו

Verse 24 — Surah Al-Ahzab 33:24

בוודאות אלוהים יגמול לאנשי הצדק על הצדק אשר בפיהם ויעניש את הצבועים אם ירצה או יקבל את חרטתם, כי אלוהים הוא הסולח והרחום

Verse 25 — Surah Al-Ahzab 33:25

והסיג אלוהים את אלה אשר כפרו בזעמם לא השיגו דבר, וחסך אלוהים למאמינים את נטל המלחמה, כי אלוהים הוא החזק והעזוז

Verse 26 — Surah Al-Ahzab 33:26

והוא אשר הוריד ממבצריהם את אלה מאנשי הספר אשר עזרו לכופרים והכניס פחד רב בלבבותיהם. חלק מהם הרגתם וחלק שביתם

Verse 27 — Surah Al-Ahzab 33:27

והוא הוריש לכם את אדמתם ומושבותיהם ונכסיהם וגם ארץ אשר לא דרכה בה רגלכם, כי אלוהים הוא הכול-יכול

Verse 28 — Surah Al-Ahzab 33:28

הוי הנביא! אמור לנשותיך: "אם אתן רוצות את חיי העולם הזה ותענוגותיו, בואו ואעניק לכן רכוש ואשלח אותכן בצורה הוגנת

Verse 29 — Surah Al-Ahzab 33:29

ואולם אם בוחרות אתן באלוהים ובשליחו ובעולם הבא, הנה הכין אלוהים גמול כביר לצדיקות אשר בכן

Verse 30 — Surah Al-Ahzab 33:30

הוי נשות הנביא! אם יוכח שאחת מכן עברה עבירה מבישה (זנות,) עונשה יוכפל ואין קל מזה לאלוהים

Verse 31 — Surah Al-Ahzab 33:31

אבל אם יוכח שהיא מסורה לאלוהים ולשליחו ועושה את הטוב, יהיה גמולה כפול (בעולם-הבא,) עבורה הכנו פרנסה שופעת

Verse 32 — Surah Al-Ahzab 33:32

הוי נשות הנביא! אין אתן כשאר סורת

Verse 33 — Surah Al-Ahzab 33:33

אל-אחזאב הנשים. אם את אלוהים אתן יראות, אל תדברנה בקלות- דעת, לבל יתעורר חשקו של זה אשר חולי בלבו. לכן דברנה בצורה נאותה. 33 שבו ונוחו בבתיכן, ואל תתהדרו כהתהדרות ימי הבערות הראשונה. קיימו את התפילה ותנו זכאת, והישמעו לאלוהים ולשליחו, כי אלוהים רוצה להעביר מעליכם, אנשי בית הנביא, את הטומאה ולטהר אתכם לחלוטין

Verse 34 — Surah Al-Ahzab 33:34

וזכורנה את אותות אלוהים ואת החכמה אשר נקראות בבתיכן, כי אלוהים בקי ויודע הכול

Verse 35 — Surah Al-Ahzab 33:35

אכן המוסלמים והמוסלמיות, והמאמינים והמאמינות, והאדוקים והאדוקות, ודוברי הצדק ודוברות הצדק, ובעלי הסבלנות ובעלות הסבלנות, והענווים והענוות, ונותני הצדקה ונותנות הצדקה, והצמים והצמות, השומרים על טהרת ערוותם והשומרות עליה, והמרבים להזכיר את אלוהים והמרבות להזכירו (את אלוהים) - הבטיח להם אלוהים סליחת חטאים וגמול אדיר

Verse 36 — Surah Al-Ahzab 33:36

כאשר אלוהים ושליחו פוסקים בכל עניין שהוא, אין הברירה נתונה בידו של אף מאמין או מאמינה להחליט בעניין זה. כל מי שמפר את דברי אלוהים ושליחו הריהו תועה תעייה ברורה

Verse 37 — Surah Al-Ahzab 33:37

אמרת לאיש אשר אלוהים העניק לו חסד, ואשר אף אתה הענקת לו חסד, "החזק באשתך וירא את אלוהים." והסתרת בלבך את אשר אלוהים יודע. אתה פוחד מפני מחנות עובדי האלילים הבריות, אבל אלוהים ראוי יותר כי תפחד מפניו. לאחר שהתייחד זיד עמה, חיתנו אותה לך, למען שלא יובכו המאמיניםלשאתאתגרושותבניהםהמאומציםאםהתייחדו עמן. כך נתקיים אשר גזר אלוהים

Verse 38 — Surah Al-Ahzab 33:38

אין כל דופי בנביא על קיימו את צווי אלוהים, כך הייתה דרכו של אלוהים עם אלה אשר חלפו לפני כן. דבר אלוהים תמיד מתקיים ומוחלט

Verse 39 — Surah Al-Ahzab 33:39

אלה אשר יודיעו את המסרים אשר שלח ריבונם, ויראו אותו ולא יראו אחד מלבד אלוהים. די באלוהים לעשיית החשבון

Verse 40 — Surah Al-Ahzab 33:40

לא היה מוחמד אב לאיש מכם, כי אם שליח אלוהים וחותם הנביאים, ואלוהים יודע כל דבר

Verse 41 — Surah Al-Ahzab 33:41

הוי אלה אשר האמינו ! הרבו להזכיר את שם אלוהים

Verse 42 — Surah Al-Ahzab 33:42

ושבחוהו בבוקר ובערב

Verse 43 — Surah Al-Ahzab 33:43

הוא זה אשר יברך אתכם ומלאכיו הם המתפללים למענכם, כדי שיוציא אתכם מהחושך אל האור, והרי רחום הוא על המאמינים

Verse 44 — Surah Al-Ahzab 33:44

ביום שבו הם יפגשו אותו (המאמינים את אלוהים,) יברכו אותו בברכת "שלום." הכין הוא להם גמול שופע

Verse 45 — Surah Al-Ahzab 33:45

הוי הנביא! הנה אנחנו שלחנו אותך עד ומבשר ומזהיר

Verse 46 — Surah Al-Ahzab 33:46

ולקרוא אל אלוהים ברצונו, ולהיות אור מאיר

Verse 47 — Surah Al-Ahzab 33:47

ובשר למאמינים שיש להם מאלוהים חסד אדיר

Verse 48 — Surah Al-Ahzab 33:48

ואל תשמע בקול הכופרים והצבועים, והתעלם מדיבורם הפוגע, וסמוך על אלוהים, ומספיק להיסמך על אלוהים

Verse 49 — Surah Al-Ahzab 33:49

הוי אלה אשר האמינו! אם מתחתנים אתם עם נשים סורת 33 : אל-אחזאב מאמינות ואז מתגרשים מהן לפני ההתייחדות, אל לכם להטיל עליהן תקופת המתנה אשר את ימיה תדרשו למנות, ולכן תנו להן מתנה ושלחו אותן בהגינות

Verse 50 — Surah Al-Ahzab 33:50

הוי הנביא! הנה אנו מרשים לך את נשותיך אשר שילמת להן את דמי המוהר והנשים אשר בבעלותך אשר נתן לך אלוהים משלל המלחמות, וכן את בנות דודיך ודודותיך מצד האב והאם שהיגרו עמך, וכל אישה מאמינה המעניקה עצמה לנביא, אם ירצה הנביא להתחתן עמה. זכות זו תיוחד רק לך מכל המאמינים שאת זכויותיהם ביחס לנשותיהם והנשים אשר בבעלותם כבר קבענו להם. זאת למען לא יוטל בך דופי, כי אלוהים הוא סולח ורחום

Verse 51 — Surah Al-Ahzab 33:51

דחה מעליך כל אחת מהן שתרצה, אסוף אליך את אשר תרצה, וכן לא יהיה בך דופי אם תבקש את קרבתה של אחת שדחית קודם. זו הדרך הטובה ביותר, כדי שכולן תשבענה רצון במה שתתן להן ולא תצטערנה. אלוהים יודע מה שבלבבותיכם כי הוא הכול יודע ומתון

Verse 52 — Surah Al-Ahzab 33:52

אין נשים אחרות מורשות לך אחרי זה, ולא תוכל להחליף בהן אישה מנשותיך אפילו אם מצאו חן בעיניך, פרט לאלה אשר בבעלותך, כי אלוהים היודע על כל דבר

Verse 53 — Surah Al-Ahzab 33:53

הוי אלה אשר האמינו! אסור לכם להיכנס אל בתי הנביא, אלא אם הוזמנתם אל האוכל, ואל תבואו לפני המועד למען לא תחכו. רק כשתיקראו היכנסו, ואחרי מחנות עובדי האלילים שתאכלו התפזרו מבלי להתמהמה לשם שיחה. כי אכן זה מציק לנביא, אך הוא מתבייש להגיד לכם. אך אלוהים לא יבוש מהצדק. וכאשר אתם שואלים (מנשות הנביא) חפץ כלשהו, עשו זאת מאחורי חוצץ, זה יותר טהור ללבבותיכם וללבבותיהן. אסור לכם להציק לשליח אלוהים, ולעולם אל לכם לשאת את נשותיו אחריו, כי הדבר אצל אלוהים אדיר

Verse 54 — Surah Al-Ahzab 33:54

בין אם תגלו דבר-מה או תסתירוהו, אכן אלוהים הוא היודע הכול

Verse 55 — Surah Al-Ahzab 33:55

לא יהיה בהן (נשות הנביא) אשמה, (בכול הקשור למעשיהן כמו להיראות בלי צעיף) לפני אבותיהן ובניהן, אחיהן ובני אחיהן ובני האחיות שלהן, או נשים (מאמינות) לאלה אשר בשליטתך אשר בבעלותן. היו יראות את אלוהים, והרי אלוהים עד לכול

Verse 56 — Surah Al-Ahzab 33:56

אכן אלוהים ומלאכיו מברכים את הנביא. הוי אלה אשר האמינו! התפללו בעדו וברכו אותו בשלום

Verse 57 — Surah Al-Ahzab 33:57

אכן אלה הפוגעים (באמירתם )באלוהים ושליחו, אלוהים יקלל אותם בעולם הזה ובעולם הבא, וצפוי להם עונש משפיל

Verse 58 — Surah Al-Ahzab 33:58

ואלה אשר פוגעים במאמינים ובמאמינות בלי כל הצדקה, ישאו את כובד משקלו של השקר ואשמה ברורה

Verse 59 — Surah Al-Ahzab 33:59

הוי הנביא! אמור לנשותיך ולבנותיך ולנשות המאמינים, כי עליהן להתכסות בגלימותיהן. בכך ייטיבו להכיר (האנשים בכבודן) ולא יפגעו בהן. ואלוהים הוא סורת 33 : אל-אחזאב הסלחן והרחום

Verse 60 — Surah Al-Ahzab 33:60

אם לא יחדלו ממעשיהם הצבועים ואלה אשר חולי בלבם ומפיצי השמועות בעיר אלמדינה, אנחנו בוודאות ניתן לך סמכות ושליטה עליהם, וימיהם בעיר יהיו ספורים

Verse 61 — Surah Al-Ahzab 33:61

מקוללים יהיו! ובכל מקום שיימצאו, ייתפסו וייהרגו

Verse 62 — Surah Al-Ahzab 33:62

זה נוהג אלוהים באלה אשר קדמו, ולנוהג אלוהים אין תחליף

Verse 63 — Surah Al-Ahzab 33:63

ישאלוך האנשים על מועד השעה. אמור: "רק אלוהים יודע אותו. ייתכן שהשעה קרובה

Verse 64 — Surah Al-Ahzab 33:64

אכן אלוהים קילל את הכופרים והכין להם את אש הלהבה

Verse 65 — Surah Al-Ahzab 33:65

יישארו בה לעולם ועד ולא ימצאו מגן או מחלץ

Verse 66 — Surah Al-Ahzab 33:66

ביום אשר ייהפכו פניהם באש יאמרו: "הלוואי שהיינו שומעים בקול אלוהים ושומעים בקול שליחו

Verse 67 — Surah Al-Ahzab 33:67

ויאמרו: "ריבוננו! אנו הלכנו שולל אחרי אדונינו ומנהיגינו והם התעונו מדרך הישר

Verse 68 — Surah Al-Ahzab 33:68

ריבוננו! הכפל את עונשם וקללם קללה גדולה

Verse 69 — Surah Al-Ahzab 33:69

הוי אלה אשר האמינו! אל תהיו דומים לאלה שפגעו במשה, ואלוהים ניקה אותו מאשר אמרו. הוא היה מכובד אצל אלוהים

Verse 70 — Surah Al-Ahzab 33:70

הוי אלה אשר האמינו! יראו את אלוהים ודברו רק את הצדק

Verse 71 — Surah Al-Ahzab 33:71

ואז ישפר לכם אלוהים את מעשיכם ויסלח לכם על חטאיכם כי מי ששומע בקול אלוהים ושליחו יזכה זכיה עצומה

Verse 72 — Surah Al-Ahzab 33:72

אנו הצענו את (השמירה על) הפיקדון לשמים, לארץ ולהרים, אך הם סירבו לקבלה ופחדו ממנה, ורק האדם שבא קיבלה על עצמו. אכן, האדם הוכיח שהוא מקפח וחסר דעת

Verse 73 — Surah Al-Ahzab 33:73

(כדי שיעניש אלוהים את הצבועים והצבועות ואת המשתפים והמשתפות. אך הוא מקבל את חרטת המאמינים והמאמינות, כי אלוהים סולח, רחום )שבא( 'סבא : 34 סורה)