Back to Languages
Hebrew - Chapter 4 - An-Nisa
Translation by Unknown — Permalink
Verse 1 — Surah An-Nisa 4:1
הוי האנשים ! יראו את ריבונכם אשר ברא אתכם מנפש אחת שממנה ברא את בת-זוגה, ומשניהם הפיץ אנשים רבים ונשים רבות. ויראו את אלוהים אשר בשמו תתייחסו זה לזה, ושמרו על חובתכם לקרובי משפחה, כי אלוהים משגיח עליכם
Verse 2 — Surah An-Nisa 4:2
עליכם למסור ליתומים את רכושם (כשיתבגרו,) מבלי להחליף את הטוב ממנו ברע, ואל תאכלו (אל תערבו למען תגזלו) את רכושם עם רכושכם, כי פשע חמור הוא
Verse 3 — Surah An-Nisa 4:3
ואם פוחדים אתם כי לא תוכלו לעשות צדק עם היתומות, התחתנו עם נשים המוצאות חן בעיניכם, לשתיים, לשלוש, או לארבע. אך אם פוחדים אתם שלא תוכלו לנהוג בהן בצדק ושוויון, התחתנו עם אחת, או הסתפקו באלה אשר בבעלותכם. כך יקל עליכם שלא לקפח
Verse 4 — Surah An-Nisa 4:4
תנו לנשים את המוהר ברצון, אך אם הן מרצונן החופשי תוותרנה לכם על חלק ממנו, השתמשו בזה ויערב לכם
Verse 5 — Surah An-Nisa 4:5
אל תפקידו בידי חלשי-דעת את רכושכם אשר אלוהים מינה אתכם למשגיחים עליו. ואולם פרנסו אותם והלבישו אותם, ודברו עמם בצורה יפה
Verse 6 — Surah An-Nisa 4:6
פקחו על היתומים עד שיגיעו לגיל של חתונה; ואז אם תבחינו בכך שהם הגיעו לבגרות, החזירו להם את רכושם, ואל תבזבזו את זה לפני הנשים 95 שהם יגיעו לגיל בגרות. על (המשגיח) העשיר להימנע מלהשתמש ברכוש היתום, אך העני רשאי להשתמש בו כמקובל. ובמוסרכם להם את רכושם, הביאו עדים, ומספיק אלוהים לבדו לעריכת הדין והחשבון
Verse 7 — Surah An-Nisa 4:7
לגברים חלק מירושת ההורים והקרובים, ולנשים חלק מירושת ההורים והקרובים, מעט או רב, חלק מוגדר
Verse 8 — Surah An-Nisa 4:8
אם נוכחים בחלוקה קרובי משפחה, ויתומים, ומסכנים, יש להעניק להם חלק (מן העיזבון) ודברו איתם בצורה מכובדת
Verse 9 — Surah An-Nisa 4:9
עליהם לחשוש לאלה אשר לו היו עוזבים מאחוריהם צאצאים חלשים (אשר היו תחת השגחתם לפני מותם) ודואגים להם, על כן יהיו יראים את אלוהים, וידברו דברים ישרים
Verse 10 — Surah An-Nisa 4:10
אלה אשר אוכלים בקיפוח (גוזלים) את רכוש היתום, אכן ימלאו בטניהם באש, אשר ייצלו בה בגיהינום הבוערת
Verse 11 — Surah An-Nisa 4:11
מצווה אלוהים לכם ביחס לילדיכם: כי חלק הבן הזכר הוא כחלק שתי בנות, ואם יש יותר משתי בנות, אז יהיו להן שני שלישים מהירושה. ואם יש בת יחידה, אז היא תקבל חצי מהירושה. באשר להורים, כל אחד מהם יקבל שישית מהירושה של בנם במקרה שיש לו ילדים. ואם אין לו ילדים, והוריו הם יורשיו, אז אימו תקבל שליש. ואם יש לו אחים ואחיות, אז אימו תקבל שישית מהירושה. כך תחלקו לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו. ביחס להוריכם וילדיכם (היורשים אתכם) לא תדעו מי מהם עשוי להועיל לכם יותר. (חלוקה זו היא) קביעה מן אלוהים. אלוהים הוא היודע והחכם
Verse 12 — Surah An-Nisa 4:12
ולכם מחצית ירושתן של בנות-זוגכם, אם אין להן ילד. אך אם יש להן ילד, לכם רבע מהירושה, לאחר קיום צוואותיהן וסילוק חובותיהן. כמו כן מגיע להן הרבע מירושתכם אם לא יהיה לכם ילד. ואם יש לכם ילד, הן יקבלו שמינית מהירושה, לאחר קיום צוואתכם וסילוק חובותיכם. כשאין הורים או ילדים לגבר או לאשה, אך יש אח או אחות, יהיה חלק כל אחד מהם שישית; אך אם יש יותר משניים, הם יחלקו שליש, לאחר קיום צוואתו וסילוק חובותיו, ללא גרימת נזק (ליורשים,) זהו צו אלוהים, ואלוהים יודע ומתון
Verse 13 — Surah An-Nisa 4:13
ואלה הם חוקי אלוהים, וכל מי שמציית לאלוהים ולשליחו (מוחמד) ייכנס אל גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ולעולם יחיה בהם, וזוהי הזכייה האדירה
Verse 14 — Surah An-Nisa 4:14
אולם מי שמתנגד לאלוהים ולשליחו, ועובר על חוקיו, ישליכו אל האש (הגיהינום) ויישאר שם לנצח, ועונשו יהיה משפיל
Verse 15 — Surah An-Nisa 4:15
ולאלה מהנשים שלכם אשר מואשמות בזנות, הביאו נגדן ארבעה עדים. אם הם יעידו באשמתן, החזיקו אותן בבית עד יום מותן. או עד אשר אלוהים יקבע להן מוצא אחר
Verse 16 — Surah An-Nisa 4:16
אם שניים יעשו זאת , הענישו אותם, ואם יתחרטו בכנות ויתנהגו כמקובל, הפסיקו להזיק להם. אלוהים מקבל את חרטתם הכנה של עבדיו ורחום
Verse 17 — Surah An-Nisa 4:17
אלוהים יקבל את הנשים 97 חרטתם הכנה של אלה העושים רעה בשגגה, והממהרים לבקש סליחה כנה מאלוהים, אלה אלוהים יקבל את סליחתם הכנה . אלוהים הוא היודע החכם
Verse 18 — Surah An-Nisa 4:18
אך לא תתקבל בקשת הסליחה של החוטאים, אשר בהגיע שעתם למות הם אומרים, "אני מביע חרטה כנה " ולא למתים ככופרים כי להם הכנו עונש כואב
Verse 19 — Surah An-Nisa 4:19
הוי אלה אשר האמינו! אסור לכם לרשת נשים כנגד רצונן. ואל לכם למנוע בעדן מלהינשא וכך ליטול מהן חלק מאשר נתתם להן, פרט למקרה של זנות שהוכחה. חיו עמן כדין, ואם תסלדו מהן, יתכן כי אתם סולדים מדבר אשר אלוהים עשה כפתח לשפע של טוב
Verse 20 — Surah An-Nisa 4:20
אם תרצו להתחתן עם אישה אחרת במקום האישה שאתם נשואים לה, וכבר נתתם לראשונה קינטאר (מאה רוטל,) אל לכם להשיב חלק ממנו. תרצו לקחתו על-ידי עלילות והאשמות שקריות
Verse 21 — Surah An-Nisa 4:21
כי איך תיקחוהו לאחר יחסי האישות שקיימתם ביניכם, ולאחר ברית הנישואין
Verse 22 — Surah An-Nisa 4:22
אל לכם להתחתן עם הנשים אשר התחתנו עמן אבותיכם, חוץ ממה שכבר קרה מקודם, כי זה מעשה תועבה (בלתי מוסרי) ומנהג מביש
Verse 23 — Surah An-Nisa 4:23
אסורות עליכם לנישואין: אימהותיכם, ובנותיכם, ואחיותיכם, ודודותיכם מצד אביכם, ודודותיכם מצד אמכם, ובנות האח, ובנות האחות, ואלה אשר היניקו אתכם, ואלה שינקו אתכם מאותה אישה, ואימהות נשיכם, ובנותיכם החורגות מנשים שאתם ביחסי אישות עמן, ואם אינכם ביחסי אישות עמן אין חטא עליכם להתחתן עמן, ונשות בניכם יוצאי חלציכם, ואל תתחתנו עם שתי אחיות יחדיו, אלא אם כן זה כבר נעשה. אלוהים הוא הסלחן והרחום
Verse 24 — Surah An-Nisa 4:24
כמו כן, אסורות לכם נשים נשואות, חוץ מהנשואות אשר לקחתם בשבי ( בשעת מלחמה,) זה חוק אלוהים אשר הוריד לכם. אבל חוץ מאלה, כל השאר מורשות לכם לנישואין, בתנאי שאתם משתמשים ברכושכם כדי לשאתן בנישואים מקודשים, אך לא לשם זנות וניאוף. חובה עליכם לשלם את המוהר שקבעתם לנשים אשר בעלתם בצורה חוקית (במסגרת הנישואים,) ולא יהיה חטא אם תבואו לידי הסכם מיוחד ביחס לגורל המוהר, כי אלוהים הוא היודע החכם
Verse 25 — Surah An-Nisa 4:25
מי שאין לו יכולת כלכלית להתחתן עם המאמינות בנות החורין, אז הוא יכול להתחתן עם אחת המאמינות אשר לכם. אלוהים יודע היטב מי מאמין, והמאמינים מקורם זה מזה עליכם להתחתן עמן ברשות משפחותיהן, ושלמו להן את המוהר המגיע להן כמקובל, ובתוקף קידושי נישואין ולא לשם זנות. אולם אם תזנה (אחרי הנישואין,) יחול עליה רק מחצית העונש שחל על אישה אשר נישאה כאשר הייתה בת חורין. זו היא הדרך היאה לכל אחד מכם הפוחד שיצרו יגבר עליו. אך מוטב לכם שתשלטו ביצרכם. ואלוהים סולח רחום
Verse 26 — Surah An-Nisa 4:26
הנשים 26 אלוהים רוצה להדריך אתכם בדרכם של אלה שקדמו לכם, ויקבל את חרטתכם הכנה, כי אלוהים הוא היודע החכם
Verse 27 — Surah An-Nisa 4:27
אלוהים רוצה לקבל את חרטתכם הכנה, אך אלה המשועבדים לתאוות רוצים כי תרחיקו לסטות (מדרך הישר)
Verse 28 — Surah An-Nisa 4:28
אלוהים רוצה להקל עליכם, כי הוא יודע כמה רפויים נוצרו בני-האדם
Verse 29 — Surah An-Nisa 4:29
הוי אלה אשר האמינו! אל תבזבזו איש את רכוש רעהו ללא הצדקה, אלא אם תהיה זו עסקה מתוך הסכם הדדי, ואל תביאו כליה על עצמכם, כי אלוהים מרחם עליכם
Verse 30 — Surah An-Nisa 4:30
זה אשר עושה את כל אלה (גזילת רכוש והרג של אחרים) מתוך מרידה וקיפוח, נצלה אותו באש הגיהינום, וזה קל מאד עבור אלוהים
Verse 31 — Surah An-Nisa 4:31
אם תישמרו מפני החטאים הגדולים אשר נאסר עליכם לעשות, נכפר לכם על מעשיכם הרעים הקטנים, ונכניס אתכם למקום מכובד (בגן העדן)
Verse 32 — Surah An-Nisa 4:32
אל תחפצו לקבל את מה שאלוהים העדיף לתת לאחרים. לכל איש חלק כפי מעשיו, ולכל אישה חלק כפי מעשיה, ובקשו את חסדו של אלוהים. אלוהים יודע כל דבר
Verse 33 — Surah An-Nisa 4:33
לכל אחד ישנם יורשים שיקבלו חלק ממה שהורים וקרובי משפחה השאירו. ואלה אשר נשבעתם להם, העניקו להם את חלקם, כי אלוהים עד לכל דבר
Verse 34 — Surah An-Nisa 4:34
הגברים הם השומרים על הנשים בהכוונתן ובדאגה לצרכיהן, מפני שאלוהים העדיף אחדים מהם על אחרים, וכי הם תורמים מרכושם לפרנסתן. אכן, הישרות הן האדוקות השומרות על הנסתר כדרך שישמור אלוהים. אך את אלה אשר אתם פוחדים שתמרודנה, הטיפו להן מוסר, והימנעו מביאה אליהן במגע, והכון קלות, ואם תשמענה בקולכם, אל תמשיכו ללחוץ עליהן, ואלוהים הוא הנעלה האדיר
Verse 35 — Surah An-Nisa 4:35
ואם תפחדו לפילוג בין השניים, שלחו בורר ממשפחתו ובורר ממשפחתה, ואם ירצו שניהם לתפייס, יביא אלוהים לידי הסכם ביניהם. ואלוהים הוא היודע והבקי
Verse 36 — Surah An-Nisa 4:36
ועיבדו את אלוהים ואל תשתפו עמו כל שותף, וגמלו חסד עם ההורים, ועם קרובי משפחה, ועם היתומים, ועם המסכנים, ועם השכן קרוב המשפחה, ועם השכן הזר, ועם המכר המלווה אתכם בבית או בדרך, ועם עוברי אורח, ועם העבדים. אלוהים אינו אוהב את השחצן הגאוותן
Verse 37 — Surah An-Nisa 4:37
אלה שמתקמצנים והמצווים על אחרים להיות קמצנים, והמסתירים את מה שאלוהים העניק להם מחסדו, הרי הכנו לכופרים עונש משפיל
Verse 38 — Surah An-Nisa 4:38
ולאלה התורמים את כספם כהתחסדות בפני האנשים, ואינם מאמינים באלוהים ולא ביום האחרון. ומי שלוקח את השטן כחבר, החבר הזה רע מאוד
Verse 39 — Surah An-Nisa 4:39
ומה היה מפריע להם לו האמינו באלוהים וביום האחרון, והוציאו מהחסד שאלוהים העניק להם? ואלוהים מכיר אותם היטב
Verse 40 — Surah An-Nisa 4:40
אכן אלוהים לא יגרום עוול לאיש, הנשים אפילו לא כמשקל גרגר חול, ואם תהיה טובה, הוא יכפיל אותה, ויעניק גמול אדיר
Verse 41 — Surah An-Nisa 4:41
מה הם יעשו כאשר נקים עד מכל אומה, והבאנו אותך (מוחמד) להעיד על אלה (המוסלמים)
Verse 42 — Surah An-Nisa 4:42
ביום ההוא יקוו אלה אשר כפרו ודחו את דברי השליח כי תכסה אותם האדמה (ימותו,) אך הם לא יוכלו להסתיר מילה מאלוהים
Verse 43 — Surah An-Nisa 4:43
הוי אלה אשר האמינו! אל תיגשו (למסגדים או) לתפילה בעודכם שיכורים, עד אשר תדעו מה אתם אומרים. ולא כשאתם טמאים (מביאה אל נשיכם) אלא אם אתם עוברי דרך, עד אשר תתרחצו. ואם חולים אתם, או בנסיעה, או אחרי עשיית צרכים, או באתם במגע עם נשים, ואינכם מוצאים מים, חפשו עפר נקי, ובעפר הנקי נקו את ידיכם ומשחו את הפנים פעם אחת, ונקו בו את ידיכם עד המרפקים, ואלוהים הוא החונן והסלחן
Verse 44 — Surah An-Nisa 4:44
הלא ראית את אלה אשר הובא להם חלק מן הספר? הם רכשו לעצמם את התעייה, ורוצים שגם אתם תתעו מן השביל של אלוהים
Verse 45 — Surah An-Nisa 4:45
אלוהים יודע יותר מכם את אויביכם, ודי באלוהים כאדון, ודי באלוהים כתומך
Verse 46 — Surah An-Nisa 4:46
(חלק) מאלה אשר התייהדו המשנים את האותות (משפטי הקוראן) מהקשרם, ואומרים (לנביא,) "שמענו ומרדנו," או "שמע ואל תקשיב" והם אומרים "הבט בנו" בעודם מעוותים את האותות (משפטי הקוראן) במו לשונם, בניסיון לגדף את דת (האסלאם) ולהתנכל לה. אילו היו אומרים, "נשמע ונעשה" או הקשב לנו והבט בנו" כי אז היה זה טוב יותר להם ונכון יותר. אך אלוהים קילל אותם על כפירתם, ולא יאמינו אלא מעטים מהם
Verse 47 — Surah An-Nisa 4:47
הוי אלה אשר ניתן להם הספר! האמינו באשר הורדנו (הקוראן) המאשר את (האמת) אשר עמכם , לפני שנמחק פנים ונסובבם אחורנית, או נקלל אתכם כשם שקיללנו את מחללי השבת. וצו אלוהים תמיד מתקיים
Verse 48 — Surah An-Nisa 4:48
אלוהים לא יסלח לאלה אשר משתפים בו (עבודה זרה,) ויסלח לכל מי שירצה על כל דבר אחר מלבד זה (עבודה זרה) . כל המצרף שותף לאלוהים, הוא בעצם בדה חטא אדיר
Verse 49 — Surah An-Nisa 4:49
האם לא ראית את אלה אשר יזכו (באמונה) את עצמם? רק אלוהים יזכה את מי שירצה, והם לא יקופחו בכלום
Verse 50 — Surah An-Nisa 4:50
ראה! איך הם בודים על אלוהים שקרים, ומספיק בזה חטא נורא
Verse 51 — Surah An-Nisa 4:51
הלא ראית את אלה אשר ניתן להם חלק מן הספר, מאמינים באלילים. הם אומרים לאלה אשר כפרו, "אלה הם מודרכים יותר מאלה אשר האמינו והם בדרך (היושר)
Verse 52 — Surah An-Nisa 4:52
אלה הם אשר קילל אלוהים, ומי שאלוהים יקלל, לא תמצא לו תומך
Verse 53 — Surah An-Nisa 4:53
האם יש להם חלק במלכות-השמים? הרי לא היו נותנים לאנשים אפילו גלעין של תמר
Verse 54 — Surah An-Nisa 4:54
האם הם מקנאים באנשים (המוסלמים) על מה שהעניק להם אלוהים בחסדו? כבר הענקנו לשושלת של אברהם את הנשים הספר ואת החכמה, ונתנו להם מלכות אדירה
Verse 55 — Surah An-Nisa 4:55
ויש מהם אשר האמינו בו (בקוראן,) ויש מהם מנעו אנשים מלהאמין בו, ויש בשבילם בגיהינום מספיק אש יוקדת
Verse 56 — Surah An-Nisa 4:56
אלה אשר כפרו באותותינו, אותם נצלה באש (הגיהינום,) וכשעורם נשרף, נחליפו בעור אחר, כדי שיטעמו (לסבול מ)- את העונש, ואלוהים הוא העזוז והחכם
Verse 57 — Surah An-Nisa 4:57
ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב, אותם נכניס לגני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ובהם יהיו לעולם ועד. שם יהיו להם זוגות טהורות ונכניסם תחת צל נצחי
Verse 58 — Surah An-Nisa 4:58
אלוהים מצווה עליכם להחזיר את הפיקדונות שבידיכם לבעליהם, ואם לשפוט בין אנשים עליכם לשפוט בצדק. כמה הוא יפה המוסר שאלוהים מטיף לכם. הן, אלוהים הוא הכול שומע רואה
Verse 59 — Surah An-Nisa 4:59
הוי אלה אשר האמינו! הישמעו לאלוהים והישמעו לשליח ולאחראים בקרבכם. ואם תריבו ביניכם על דבר-מה, שפטו אותו לפי (הקוראן, הספר של) אלוהים, ולפי (הסונה, המסורת של מוחמד) הנביא, אם (באמת) מאמינים אתם באלוהים וביום האחרון, זו היא (הדרך) הטובה ביותר, ומתאימה יותר (לפרוש)
Verse 60 — Surah An-Nisa 4:60
הלא ראית את הסוברים לחינם כי מאמינים הם באשר הורד אליך (הקוראן) ובאשר הורד לפניך (מאלוהים,) כיצד הם רוצים להישפט לפי המסורת של (דרך) השטן, אף-על- פי שהצטוו לכפור בו? השטן רוצה להתעותם רחוק מאוד מדרך הישר
Verse 61 — Surah An-Nisa 4:61
כאשר אומרים להם, בואו אל אשר הוריד אלוהים, ואל השליח (מוחמד,) רואה אתה כי הצבועים הולכים ומתרחקים ממך
Verse 62 — Surah An-Nisa 4:62
איך הצבועים האלה יתנהגו כאשר יפגע בהם אסון, שבעצם ידיהם גרמו לו, הם באים אליך ונשבעים באלוהים, "התכוונו רק לעשות טוב ולהשכין שלום בין האנשים״
Verse 63 — Surah An-Nisa 4:63
אלה אשר אלוהים יודע את אשר בלבם, על כן התרחק מהם והטף להם מוסר, ואמור להם בנפשם דברים חזקים (משפיעים) מאוד
Verse 64 — Surah An-Nisa 4:64
איננו שולחים כל שליח אלא כדי שאנשים יצייתו לו ברשותאלוהים.אילוהיובאיםאליךלאחרשקיפחואתעצמם ומבקשיםאתסליחתאלוהים,והשליחהיהמבקשאתסליחת אלוהים למענם, היו מגלים שאלוהים הוא הסלחן הרחום
Verse 65 — Surah An-Nisa 4:65
באמת ריבונך! הם לא יאמינו עד אשר יקבלו אותך כשופט לשפוט ביניהם בריבם, ולא ימצאו בנפשותיהם כל הסתייגות מפסק דינך ויקבלוהו בלב שלם
Verse 66 — Surah An-Nisa 4:66
אילו היינו מצווים אותם "הרגו את עצמכם, או צאו מבתיכם" רק מעטים מהם היו עושים כך. אמנם, לו היו עושים את הנדרש מהם, היה טוב להם וגם מחזק אותם יותר
Verse 67 — Surah An-Nisa 4:67
ואז היינו נותנים להם גמול אדיר מאתנו
Verse 68 — Surah An-Nisa 4:68
והיינו מדריכים אותם בדרך הישר
Verse 69 — Surah An-Nisa 4:69
ומי ששומע בקול השליח (מוחמד,) אלה יהיו ממי שאלוהים היטיב עמם (בעולם הבא) עם הנביאים, והצדיקים, ואלה הנשים אשר היו בשביל של אלוהים, והישרים, וכה טובה חברתם של אלה
Verse 70 — Surah An-Nisa 4:70
זה החסד מאלוהים, ומספיק שאלוהים יודע (את כל מה שאתם עושים)
Verse 71 — Surah An-Nisa 4:71
הוי אלה אשר האמינו ! , התנהגו בזהירות (בצאתכם לקרב.) וצאו בקבוצות או כולכם יחד
Verse 72 — Surah An-Nisa 4:72
יש ביניכם כאלה שאינם רוצים לצאת (ללחימה,) ואם תפגע בכם צרה יאמר, "אלוהים נטה לי חסד כי לא הייתי איתם עד
Verse 73 — Surah An-Nisa 4:73
ואם תקבלו חסד מן אלוהים, יאמר "הלוואי שהייתי אתם! והייתי זוכה זכייה אדירה
Verse 74 — Surah An-Nisa 4:74
אלה המוכרים את חיי העולם הזה תמורת העולם הבא, עליהם להילחם בהקרבה למען אלוהים, ומי שנלחם בשביל אלוהים, וייהרג או ינצח, אכן ניתן לו גמול אדיר
Verse 75 — Surah An-Nisa 4:75
מה לכם כי לא תילחמו בהקרבה למען אלוהים? ולעזור לאנשים ונשים וילדים הנרדפים, האומרים, "ריבוננו! הוציאנו מן העיר הזאת אשר מקפחים הם תושביה, ותן לנו מאתך מגן, והקם לנו מאתך עוזר
Verse 76 — Surah An-Nisa 4:76
אלה אשר האמינו נלחמים בהקרבה למען אלוהים, ואלה אשר כפרו נלחמים בשביל השטן, על כן הילחמו בחבורת השטן, כי מזימת השטן היא תמיד רופפת
Verse 77 — Surah An-Nisa 4:77
הלא ראית את אלה אשר נאמר להם "אל תילחמו, וקיימו את התפילה ושלמו את הזכאת (צדקת חובה?.") ואולם כאשר הם הצטוו להילחם, הנה חבורה מהם מפחדת מבני אדם, כפי שמפחדת מפני אלוהים, ואף יותר מכך, ואמרו, "ריבוננו! למה גזרת עלינו את הלחימה? לו איחרת אותנו אל תקופה אחרת "? אמור "התענוג של העולם הזה קטן מאוד, וחיי העולם הבא טובים יותר ליראי אלוהים, ואתם לא תקופחו בכלום
Verse 78 — Surah An-Nisa 4:78
היכן שתהיו, המוות ישיג אתכם, אפילו אם תהיו במגדלים מבוצרים היטב". אם יקרה להם משהו טוב הם יאמרו, "זה מאלוהים," ואם יקרה להם משהו רע הם יאמרו, "זה ממך " אמור, "הכול מאלוהים." ומה לאלה האנשים נבצר מהם להבין את אשר נאמר
Verse 79 — Surah An-Nisa 4:79
כל טובה אשר נופלת בחלקך היא מאלוהים, וכל רעה אשר תפגע בך, היא ממך עצמך. (מוחמד)! אנחנו שלחנו אותך כשליח אל בני האדם, ומספיק אלוהים עד (על הנעשה)
Verse 80 — Surah An-Nisa 4:80
השומע בקול השליח אכן שומע בקול אלוהים. ובאשר למסרבים, הרי לא שלחנו אותך שומר עליהם
Verse 81 — Surah An-Nisa 4:81
והם אומרים " אנו שומעים בקולך" אבל כשהם הולכים, קבוצה מהם זוממת בחושך הלילה דברים שונים מאשר אמרה לך, ואולם אלוהים רושם את אשר יתכננו. אתה, אל תשים לב להם, וסמוך על אלוהים, כי הוא דיו כמגן עליך
Verse 82 — Surah An-Nisa 4:82
האם לא יתבוננו בקוראן? לו לא היה מאלוהים, היו מוצאים בו ניגודים רבים
Verse 83 — Surah An-Nisa 4:83
אם תגיע אליהם ידיעה המעוררת ביטחון (בניצחון) או אימה (מתבוסה) הם מזדרזים להעבירו מפה לאוזן , אך אילו היו מביאים אותו לשליח ולאחראים הנשים שביניהם, היו מבינים אותו ויודעים את מהותו. לולא החסד של אלוהים ורחמיו עליכם הייתם הולכים בעקבות השטן, חוץ ממעטים מכם
Verse 84 — Surah An-Nisa 4:84
הילחם בשביל אלוהים, ואין אתה אחראי אלא לעצמך, והאץ במאמינים. אלוהים ישבור את כוח אלה אשר כפרו, כי אלוהים חזק מהם והעונש שלו קשה יותר
Verse 85 — Surah An-Nisa 4:85
הממליץ המלצה טובה יהיה לו חלק בה, אך הממליץ המלצה רעה, יקבל עונש שווה לה, כי אלוהים משגיח על כל דבר
Verse 86 — Surah An-Nisa 4:86
ואם מישהו מברך אתכם לשלום, ברכו בברכה טובה יותר ממנה או החזירו ברכה דומה. כי אלוהים מעניק חסד (ותגמול) על כל מעשה אשר תעשו
Verse 87 — Surah An-Nisa 4:87
אלוהים, אין אלוה מלבדו, אין ספק, שהוא יקבץ אתכם ביום תחיית-המתים, כי אין דובר אמת יותר מאלוהים
Verse 88 — Surah An-Nisa 4:88
מדוע נחלקתם לשתי קבוצות בנוגע לצבועים? הרי אלוהים בעצמו הוציא אותם מהדרך בגלל מעשיהם, התרצו להדריך את אשר אלוהים התעה? ומי שאלוהים מתעה, אין דרך כל שהיא להדריכו
Verse 89 — Surah An-Nisa 4:89
הם (הצבועים) רצו שתכפרו כפי שהם כפרו ותהיו דומים להם. ואל תיקחו מהם ידידים נאמנים עד אשר יהגרו בשביל של אלוהים. אולם אם יסרבו ( ויבגדו באלוהים) תפסו אותם והרגו אותם באשר תמצאו אותם, ואל תיקחו מהם ידיד נאמן או תומך
Verse 90 — Surah An-Nisa 4:90
אך יוצאים מהכלל הם אלה אשר חוסים באלה אשר יש לך ברית איתם, או אלה שיבואו אליכם ואין להם האומץ והרצון להילחם נגדכם ונגד בני עמם. אילו רצה אלוהים, היה משליטם עליכם והיו נלחמים בכם. לכן, אם הם נמנעים מלהילחם נגדכם ומציעים לכם שלום, הרי אלוהים לא סלל נגדם דרך ( אסר שתילחמו בהם)
Verse 91 — Surah An-Nisa 4:91
כמו, יהיו גם כאלה (צבועים) שרוצים להבטיח את עצמם מצדכם וגם מצד בני שבטם, אך ברגע שהם מוצאים הזדמנות לכפור, הם יעשו את זה. אז אם הם לא יפסיקו את מזימותיהם, ולא יבקשו שלום עמכם ואינם מפסיקים להתגרות בכם, אז תפסו אותם והרגו אותם באשר תמצאו אותם, כי עליהם נתנו לכם שלטון מוחלט
Verse 92 — Surah An-Nisa 4:92
אסור למאמין להרוג מאמין אחר אלא בשגגה. ההורג את המאמין בשגגה ישחרר עבד מאמין וייתן כופר-נפש למשפחתו של ההרוג, אלא אם הם יוותרו על כך כצדקה. ואם ההרוג הוא מקרב אויביכם והוא עצמו מאמין, יש לשחרר עבד מאמין. אך אם ההרוג משבט אשר יש ביניכם לבינם ברית, יינתן כופר-נפש למשפחתו, וישוחרר עבד מאמין. ומי שאין ביכולתו לשחרר עבד, יצום חודשיים רצופים, כדי שאלוהים יקבל את חרטתו הכנה. ואלוהים יודע וחכם
Verse 93 — Surah An-Nisa 4:93
ומי שהורג מאמין בכוונה תחילה, עונשו גיהינום לנצח, ואלוהים ישפוך את זעמו עליו ויקללו ויכין לו עונש אדיר
Verse 94 — Surah An-Nisa 4:94
הוי אלה אשר האמינו! בצאתכם לדרך בשביל הנשים אלוהים, בררו היטב, ואל תגידו למי שמברך אתכם לשלום, "אינך מאמין," בבקשכם להשיג את הרווח של העולם הזה. החסד הרב שמור לכם אצל אלוהים. כך הייתם נוהגים (מסתירים את דתכם) בעבר, ואלוהים חנן אתכם בחסדו, על כן בררו היטב, כי אלוהים הוא הבקי במעשיכם
Verse 95 — Surah An-Nisa 4:95
אינם שווים המאמינים אשר נשארים בבתיהם (ואינם יוצאים בשביל אלוהים,) חוץ מאלה שיש להם פגם (מוגבלות,) והמתאמצים בהקרבה למען אלוהים ברכושם ובנפשם, העדיף אלוהים את המתאמצים בשבילו ברכושם ובנפשם על אלה הנשארים בבתיהם. אמנם אלוהים הועיד לשני הצדדים טובות. אך אלוהים העדיף את המתאמצים בשבילו על הנשארים (בבתיהם) בגמול אדיר
Verse 96 — Surah An-Nisa 4:96
דרגות גבוהות וסליחה ורחמים, כי אלוהים הוא הסלחן והרחום
Verse 97 — Surah An-Nisa 4:97
כאשר יקבצו המלאכים את נשמות אלה שקיפחו את עצמם ישאלו אותם, "מה עשיתם ביחס לדתכם"? יאמרו, "היינו חלשים באדמתנו." (המלאכים )יאמרו, "האם לא הייתה אדמת אלוהים מספיק רחבה למען שתהגרו בה"? אנשים אלה, משכנם הוא בגיהינום, וכמה נורא המשכן הזה
Verse 98 — Surah An-Nisa 4:98
אך לא כך דין החלשים באמת בין הגברים, הנשים והילדים שלא יכלו לעזור לעצמם, ולא יכלו למצוא מוצא אחר מאשר להישאר בבתיהם
Verse 99 — Surah An-Nisa 4:99
כל אלה, יתכן שאלוהים יסלח להם, כי הוא סולח ומוחל
Verse 100 — Surah An-Nisa 4:100
כל המהגר לריצוי אלוהים, ימצא בארץ מקומות מחסה רבים ורווחה, וכל היוצא כדי להגר לריצוי אלוהים ושליחו, והמוות ישיגו בדרך, יהיה גמולו אצל אלוהים, , כי אלוהים הוא הסלחן הרחום
Verse 101 — Surah An-Nisa 4:101
וכשאתם נוסעים רחוק מבתיכם, מורשה לכם לקצר בתפילה, מחשש שיפתיעו אתכם אלה אשר כפרו בזמן תפילתכם. שהרי הכופרים הם אויב גלוי לכם
Verse 102 — Surah An-Nisa 4:102
וכשאתה במערכה ואתה מנהיג את המאמינים בתפילה, תן לקבוצה מהם להתפלל אתך כשנשקם עמם, וכשיסגדו תהיה הקבוצה האחרת מאחוריכם (פניהם מועדות לקראת האויב,) וכשהקבוצה הראשונה תגמור את הסגידה תקום, ויחליפו עמדות, ועליהם להיזהר ולקחת את נשקם אתם. אלה אשר כפרו היו רוצים שתסיחו דעתכם מנשקכם ומכליכם, ואז יפתיעו אתכם במתקפת פתע אחת. אין עליכם אשמה אם תניחו את נשקכם תחת גשם כבד או מפאת מחלה, ואולם היזהרו. אכן אלוהים הכין לכופרים עונש משפיל
Verse 103 — Surah An-Nisa 4:103
וכשתגמרו את התפילה (בתנאים כאלה,) הזכירו את אלוהים בעומדכם, ובשבתכם, ובשוכבכם, וכשתהיו במקום מבטחים, קיימו את התפילה כרגיל. אכן התפילה נקבעו זמניה למאמינים
Verse 104 — Surah An-Nisa 4:104
אל תהיו רכים מכדי לעקוב אחרי האויב, כי אם אתם סובלים הרי הם סובלים כמוכם, ואולם אתם מקווים לקבל מאלוהים את אשר להם אין תקווה לקבל. אלוהים הוא היודע החכם. הנשים
Verse 105 — Surah An-Nisa 4:105
הורדנו לך (מוחמד) את הספר (הקוראן) עם הצדק, למען תשפוט בין בני אדם כפי שאלוהים הורה לך, ואל תגן על הבוגדים
Verse 106 — Surah An-Nisa 4:106
ובקש מאלוהים את סליחתו, אכן אלוהים הוא הסלחן הרחום
Verse 107 — Surah An-Nisa 4:107
ואל תגן על אלה אשר בגדו בעצמם ,אכן אלוהים אינו אוהב את הבוגד הפושע
Verse 108 — Surah An-Nisa 4:108
הם מנסים להסתתר מן האנשים, אך הם לא יצליחו להסתתר מאלוהים, מפני שהוא כל הזמן איתם, גם שהם זוממים בחשיכת הלילה דברים שהוא אינו אוהב. ואלוהים מאגף את כל מעשיהם
Verse 109 — Surah An-Nisa 4:109
הנה אתם הגנתם עליהם בעולם הזה, אך ביום תחיית- המתים מי יגן עליהם מפני אלוהים, או מי יהיה אדונם
Verse 110 — Surah An-Nisa 4:110
אולם העושה רעה וחוטא לעצמו ואחר כך מתחרט בכנות, ימצא את אלוהים סולח רחום
Verse 111 — Surah An-Nisa 4:111
העובר עבירה חוטא רק נגד עצמו, ואלוהים הוא היודע החכם
Verse 112 — Surah An-Nisa 4:112
ומי שעושה חטא או עבירה, ואז מאשים בזה מישהו אחר וזכאי, ודאי יישא באשמה של חטא כבד ומובהק
Verse 113 — Surah An-Nisa 4:113
ולולא חסד אלוהים ורחמיו עליך, הייתה קבוצה מהם מתכננת להתעותך. ואולם רק את עצמם הם יתעו, ולא יפגעו בך בכלום. אלוהים הוריד לך את הספר ואת החכמה וילמדך את אשר לא ידעת, וחסדו של אלוהים עמך הוא אדיר
Verse 114 — Surah An-Nisa 4:114
על-פי-רוב לא תצא טובה משיחותיהם הסודיות, אם יוחלט על צדקה, או חסד, או להשכין שלום בין האנשים כל העושה זאת במטרה לרצות את אלוהים נעניק לו גמול אדיר
Verse 115 — Surah An-Nisa 4:115
כל מי שמקשה על השליח לאחר שהובהר לו דרך הישר, ויבחר בשביל שאינו של המאמינים, אותו נוביל בדרך שבחר לעצמו, ונצלה אותו באש הגיהינום, וסופו יהיה הגרוע ביותר
Verse 116 — Surah An-Nisa 4:116
אלוהים לא יסלח על כל שיתוף עמו (עבודה זרה,) אך הוא יסלח כל חטא חוץ מזה למי שהוא רוצה. ומי שמשתף עם אלוהים משהו, ממשיך לתעות
Verse 117 — Surah An-Nisa 4:117
אלה עובדים מלבד אלוהים את האלילים הנקבות, אך למעשה הם אינם עובדים אף אחד מלבד את השטן, המורד
Verse 118 — Surah An-Nisa 4:118
אלוהים הטיל עליו קללה. ואמר (השטן:) " אכן אני (מבטיח ש) אקח לעצמי (כעבדים,)חלק קצוב מעבדיך
Verse 119 — Surah An-Nisa 4:119
ואתעה אותם, ואעורר תקוות שווא בלבבם, ואצווה אותם לכרות את אוזני הבהמות, ואצווה אותם לשנות את בריאת אלוהים." מי שלוקח לו את השטן כאדון במקום אלוהים סופו אובדן מוחלט ובהיר
Verse 120 — Surah An-Nisa 4:120
(השטן) מבטיח ומעורר תקוות שווא בלבבותיהם, אך הבטחותיו הן רק רמאות
Verse 121 — Surah An-Nisa 4:121
אלה משכנם הוא הגיהינום, שממנו לא ימצאו (דרך) להימלט
Verse 122 — Surah An-Nisa 4:122
ואלה אשר האמינו! ועשו את הטובות, אותם נכניס לגני עדן שנהרות זורמים מתחתיהם, יישארו בהם לנצח. אכן הבטחת אלוהים אמת, ואין דובר אמת יותר מאלוהים
Verse 123 — Surah An-Nisa 4:123
אין זה קשור בתקוותיכם ולא תקוות אנשי עם הנשים הספר. מי שעושה רע ייענש, ולא ימצא לו מגן ולא תומך נגד אלוהים
Verse 124 — Surah An-Nisa 4:124
ומי מעושי הטובות, זכר או נקבה, אשר מאמינים, כל אלה ייכנסו אל גן העדן, ולא יקופחו בכלום
Verse 125 — Surah An-Nisa 4:125
היש בעל דת טובה יותר מאשר זה שהכניע (התמסר) את עצמו לאלוהים כשהוא מיטיב, ואשר היה בעקבות אמונת אברהם ישר הדרך (חניף,) אשר אלוהים בחר בו וקירב אותו
Verse 126 — Surah An-Nisa 4:126
לאלוהים כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, והוא מקיף (ושולט ב) כל דבר
Verse 127 — Surah An-Nisa 4:127
הם מבקשים אותך לפסוק בעניין הנשים, אמור : "אלוהים יפסוק לכם בעניינן, וכן מה שאתם קוראים בספר (הקוראן,) בעניין הנשים היתומות אשר ברצונכם להתחתן עמן ואינכם משלמים להן מה שנפסק להן (המוהר.) ובעניין היתומים הקטינים חסרי המגן, עליכם לנהוג עם היתומים בצדק. וכל טוב שתעשו בעניינים אלו אלוהים ידע אותו
Verse 128 — Surah An-Nisa 4:128
ואם חששה אישה כי בעלה סולד ממנה, או מתכוון לעזוב אותה, אין כל אשמה על שניהם אם יגיעו להסכמה ביניהם, כי ההסכמה טובה יותר (בשביל שניהם,) אך הנפשות נוטות לקמצנות. ואולם אם תעשו את הטוב ותהיו יראים את אלוהים, הן, אלוהים בקי במעשיכם (והוא ישיב לכם את הטוב)
Verse 129 — Surah An-Nisa 4:129
לעולם לא תוכלו לעשות צדק בין נשותיכם גם אם תשקדו לשם כך. ואולם אל תרחיקו לכת בנטייתכם (אל האחת,) כדי שלא תשאירו (את האחרת) כתלויה (לא נשואה ולא גרושה.) אם תשלימו ותהיו יראים, הן, אלוהים הוא הסלחן והרחום
Verse 130 — Surah An-Nisa 4:130
אם ייפרדו בני הזוג, יעניק אלוהים לכל אחד מבני-הזוג מהשפע שלו, כי אלוהים רב-השפע החכם
Verse 131 — Surah An-Nisa 4:131
ולאלוהים כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. אנו ציווינו לאלה אשר ניתן להם הספר לפניכם, ולכם, כי תהיו יראים את אלוהים, ואם תכפרו, הנה לאלוהים כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, כי אלוהים העשיר והמהולל
Verse 132 — Surah An-Nisa 4:132
לאלוהים כל אשר בשמים וכל אשר בארץ. ומספיק לסמוך על אלוהים
Verse 133 — Surah An-Nisa 4:133
אם רק ירצה יסלק אתכם (מן העולם) ויביא אחרים במקומכם. ואלוהים יכול לעשות כך
Verse 134 — Surah An-Nisa 4:134
כל הרוצה תגמול בעולם הזה, אצל אלוהים שמור תגמול העולם הזה והעולם הבא. אלוהים הוא הכול שומע הכול רואה
Verse 135 — Surah An-Nisa 4:135
הוי אלה אשר האמינו! היו מקיימים את הצדק כראוי, והעידו עדות אמת בשם אלוהים, אפילו נגד עצמכם או נגד ההורים וקרובי המשפחה, בין אם הוא עשיר או עני, אלוהים יודע מה טוב להם יותר מכם, ואל תלכו אחרי יצריכם (לוחש ברע) לסלף עדות אמת ולסטות או להתרחק ממנה. כי אלוהים הוא הבקי במעשיכם
Verse 136 — Surah An-Nisa 4:136
הוי אלה אשר האמינו! האמינו באלוהים ובשליחו, ובספר (הקוראן) אשר הוריד לשליחו, ובספרים שהוריד לפני (הקוראן.) כל הכופר באלוהים, ובמלאכיו, ובספריו, הנשים ובשליחיו, וביום האחרון, תועה תעייה מרחיקת-לכת
Verse 137 — Surah An-Nisa 4:137
אלה שהאמינו ואחר כך כפרו, ושוב האמינו ושוב כפרו, ואחר כך דבקו בכפירה, אלוהים לא יסלח להם, ולא ידריכם אל השביל הישר
Verse 138 — Surah An-Nisa 4:138
בשר לצבועים כי יהיה להם עונש כואב
Verse 139 — Surah An-Nisa 4:139
אלה אשר מתייחסים אל הכופרים כבעלי ברית במקום המאמינים, האם הם מחפשים אצלם כוח? הלא הכוח כולו אצל אלוהים
Verse 140 — Surah An-Nisa 4:140
כבר הורדנו לכם בספר (הקוראן,) "אם אכן תשמעו דברי כפירה באותות אלוהים וזלזול בהם, אל תשבו עמם עד אשר ישנו את נושא שיחתם. אם תשבו עמם תהיו דומים להם. אלוהים יקבץ את הצבועים ואת הכופרים בגיהינום יחדיו
Verse 141 — Surah An-Nisa 4:141
אלה (הצבועים) המחכים לראות מה יקרה לכם (רוע.) אם אלוהים נותן לכם ניצחון יאמרו, "האם לא היינו עמכם"? אך כשיש חלק (ניצחון) לכופרים, הם יאמרו, "האם לא עזרנו לכם ומנענו מהמאמינים לתקוף אתכם "? , אלוהים ישפוט ביניכם ביום התחייה (של כל המתים,) ואלוהים לעולם לא ייתן לכופרים שלטון ועליונות על המאמינים
Verse 142 — Surah An-Nisa 4:142
אכן הצבועים מנסים להערים על אלוהים, ואולם הוא זה אשר מתכנן נגדם בהצלחה. וכאשר קמים לתפילה, קמים עצלנים, וזאת רק כדי שהאנשים יראו אותם. אך אין הם מזכירים את שם אלוהים אלא לעתים רחוקות
Verse 143 — Surah An-Nisa 4:143
מתנדנדים, ואינם משתייכים לאלה (המאמינים) או לאלה (הלא מאמינים.) וכל מי שאלוהים מתעה, לא תמצא לו שביל (לאמונה והדרכה)
Verse 144 — Surah An-Nisa 4:144
הוי אלה אשר האמינו! אל תיקחו את הכופרים לבעלי-ברית במקום המאמינים, התרצו לתת לאלוהים הוכחות בהירות נגדכם (שאינכם צודקים באמונתכם)
Verse 145 — Surah An-Nisa 4:145
אכן הצבועים יהיו בשכבה הנמוכה של אש הגיהינום, ולא תמצא להם אף תומך
Verse 146 — Surah An-Nisa 4:146
אך לא כך אלה אשר התחרטו בכנות ואחזו (סמכו על) באלוהים, ודבקו והתמסרובאמונה באלוהים, אלהיהיועםהמאמינים (בעולם הזה ובעולם הבא.) אלוהים יעניק למאמינים גמול אדיר
Verse 147 — Surah An-Nisa 4:147
מדוע שאלוהים יעניש אתכם אם תכירו טובה ותאמינו? אלוהים מכיר טובה ויודע
Verse 148 — Surah An-Nisa 4:148
אלוהים אינו אוהב את המדברים בקול רם ברבים בגנות אחרים, אלא אם כן קופחו. אלוהים הוא הכול שומע הכול יודע
Verse 149 — Surah An-Nisa 4:149
בין אם תגלו מעשה טוב או תסתירוהו או תסלחו על רעה, הן, אלוהים הוא הסלחן הכול-יכול
Verse 150 — Surah An-Nisa 4:150
אלה אשר כפרו באלוהים ובשליחיו והרוצים להפריד בין אלוהים לבין שליחיו, והאומרים, נאמין באחדים מהם ונכפור באחרים, והם מחפשים דרך ביניים (בין האמונה לכפירה)
Verse 151 — Surah An-Nisa 4:151
אלה הם הכופרים האמתיים, ולכופרים הועדנו עונש משפיל
Verse 152 — Surah An-Nisa 4:152
ולאלה אשר מאמינים באלוהים ובשליחיו, הנשים מבלי להבדיל ביניהם, הוא ייתן להם את גמולם, כי אלוהים הוא הסלחן הרחום
Verse 153 — Surah An-Nisa 4:153
אנשי הספר דורשים ממך (מוחמד) כי תוריד אליהם ספר מן השמים. הם ביקשו ממשה דבר גדול מזה. הם אמרו למשה "הראה לנו את אלוהים בגלוי." ואז פגע בהם הרעם על חטאם זה, ועל חטאם בעשיית העגל לאחר שניתנו להם ההוכחות הבהירות. וסלחנו להם על כך, ונתנו למשה שלטון מוחלט עליהם
Verse 154 — Surah An-Nisa 4:154
והרמנו את ההר מעליהם כשלא קיימו את הברית שכרתנו איתם. ואמרנו להם, "היכנסו בסגידה מבעד לשערי העיר" וגם אמרנו להם "אל תחללו את השבת" וכפינו עליהם על כך ברית תקיפה
Verse 155 — Surah An-Nisa 4:155
משום שהפרו את בריתם, וכפרו באותות אלוהים, ורצחו את הנביאים בלי הצדקה, ואמרו כי "לבנו נאטם." אבל אכן, אלוהים חתם את לבבם בכפירתם, ולא יאמינו אלא מעט מהם
Verse 156 — Surah An-Nisa 4:156
ומשום שהם כפרו באמת והוציאו דיבה חמורה על מרים (אמו של הנביא ישוע)
Verse 157 — Surah An-Nisa 4:157
ומשום שהם אמרו "אנו הרגנו את המשיח, ישוע בן מרים, שליח אלוהים". , אך הם לא הרגו אותו ולא צלבו אותו, ורק נדמה להם, אלה אשר נחלקו אודותיו מטילים בו ספק, ואולם אין הם יודעים עליו דבר, ורק אחר דמיון שווא נוטים הם, הן, הם לא באמת הרגו אותו
Verse 158 — Surah An-Nisa 4:158
משום שאלוהים העלה אותו אליו, ותמיד אלוהים הוא העזוז והחכם
Verse 159 — Surah An-Nisa 4:159
אין בעם הספר אחד אשר לא יאמין בו (ישוע) לפני מותו, וביום תחיית-המתים יעיד עליהם
Verse 160 — Surah An-Nisa 4:160
בגלל החטאים של אלה אשר התייהדו, אסרנו עליהם הרבה מאכלים טובים אשר היו מורשים להם, וכיוון שהרחיקו רבים מעל שביל אלוהים
Verse 161 — Surah An-Nisa 4:161
וכן הענשנו אותם על אשר לקחו ריבית אף-על-פי שנאסרה עליהם, ועל כך שהם גזלו את הונם של אנשים בלי צדק. לכופרים אשר בהם הועדנו עונש כואב (בגיהינום)
Verse 162 — Surah An-Nisa 4:162
ואולם אלה מבינם אשר מושרשים ומבוססים בידע, והמאמינים במה שהורד אליך ובמה שהורד לפניך, המקיימים את התפילה, והנותנים את הזכאת (צדקת חובה,) והמאמינים באלוהים וביום האחרון, לכל אלה נעניק גמול אדיר
Verse 163 — Surah An-Nisa 4:163
השרינו אליך (מוחמד,) כפי שהשרינו אל נוח והנביאים שלאחריו, ואל אברהם, ואסמאעיל, ויצחק, ויעקוב, והשבטים, וישוע, ואיוב, ויונה, ואהרון, ושלמה, ונתנו לדוד את (ספר) הזאבור (מגילות לשליחים לפני הנביא מוחמד)
Verse 164 — Surah An-Nisa 4:164
ושליחים אחרים שסיפרנו לך עליהם מקודם, ושליחים אשר לא סיפרנו לך עליהם. ועם משה אלוהים דיבר ישירות
Verse 165 — Surah An-Nisa 4:165
שליחים אשר מבשרים ומזהירים, כדי שלא תהיה לבני האדם תלונה אל אלוהים לאחר (בוא) השליחים, ואלוהים הוא העזוז והחכם
Verse 166 — Surah An-Nisa 4:166
ואולם אלוהים מעיד על אשר הוריד אליך, הוא הוריד השולחן הערוך אותו בידיעתו, וכן המלאכים יעידו על כך, ודי באלוהים כעד
Verse 167 — Surah An-Nisa 4:167
אלה אשר כפרו והמרחיקים אנשים מעל השביל של אלוהים , כבר תעו תעייה מרחיקת לכת
Verse 168 — Surah An-Nisa 4:168
וגם אלה שכפרו וקיפחו (אחרים,) אלוהים לא יסלח להם ולא ידריכם אל דרך הישר
Verse 169 — Surah An-Nisa 4:169
אלא דרך גיהינום יישארו לעולם בה, וזה אצל אלוהים קל
Verse 170 — Surah An-Nisa 4:170
הוי אלה האנשים! אכן בא אליכם השליח (מוחמד) עם האות הבהיר מריבונכם, ומוטב לכם להאמין בו. כי אם תכפרו, הן, לאלוהים כל אשר בשמים ובארץ, ואלוהים יודע הכול חכם מכול
Verse 171 — Surah An-Nisa 4:171
הוי בעלי הספר! אל תהיו קיצונים בדתכם, ואל תדברו על אלוהים אלא את הצדק. אכן המשיח, ישוע בן מרים, הוא שליח של אלוהים, ומילתו אשר אותה הביא אל מרים, ורוח ממנו. לכן, האמינו באלוהים ובשליחיו, ואל תגידו, "שלושה הם." מוטב לכם להימנע מזה, אכן אלוהים הוא רק אלוה אחד. ישתבח שמו וחלילה מהיות לו בן, כי לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, ודי להסתמך על אלוהים
Verse 172 — Surah An-Nisa 4:172
המשיח לא ידחה את היותו עבד לאלוהים ואף לא המלאכים המקורבים לאלוהים. כל הנמנע לעבוד אותו, ויהיה יהיר, את כולם הוא יקבץ אליו (ביום הדין)
Verse 173 — Surah An-Nisa 4:173
ואלה אשר מאמינים ועושים את הטובות, להם הוא משלם את גמולם ומוסיף להם מחסדו, אשר למסרבים והיהירים, הוא מעניש אותם בעונש כואב, ולא ימצאו להם אדון או תומך נגד אלוהים
Verse 174 — Surah An-Nisa 4:174
הוי האנשים! כבר ניתנה לכם הוכחה מריבונכם, והורדנו אליכם אור בהיר (הקוראן הקדוש)
Verse 175 — Surah An-Nisa 4:175
לכן, כל אלה אשר האמינו באלוהים וסמכו עליו, הוא יכניס אותם ברחמיו ובחסדו וידריכם אליו בדרך הישר
Verse 176 — Surah An-Nisa 4:176
הם שואלים את דעתך. אמור "אלוהים יבהיר לכם בעניין המוריש שאין לו ילדים או הורים לרשת אותו. אם יש לו אחות אחת, תקבל חצי ירושתו, והוא יירש אותה אם אין לה ילד. אם ישאיר שתי אחיות, הן תקבלנה שני שלישים מהירושה. ואם השאיר אחים ואחיות, לגבר חלק כחלקן של שתי נשים. אלוהים מבהיר לכם זאת כדי שלא תתעו, כי אלוהים יודע כל דבר