Verse 1 — Surah Ash-Shura 42:1
קאף.סין.עין( .ק.ס.ע)
Verse 2 — Surah Ash-Shura 42:2
מים.חא( .מ.ח)
Verse 3 — Surah Ash-Shura 42:3
כך נשלחה ההשראה מאלוהים אליך כמו לאלה שלפניך, כי אלוהים העזוז והחכם
Verse 4 — Surah Ash-Shura 42:4
לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ והוא הנעלה והאדיר
Verse 5 — Surah Ash-Shura 42:5
השמיים כמעט מבוקעים בעת שהמלאכים משבחים את אלוהים ומבקשים את סליחתו בעבור האנשים על פני האדמה, ואכן אלוהים הסולח והרחום
Verse 6 — Surah Ash-Shura 42:6
אך אלה אשר לקחו להם מגינים זולתו, אלוהים משגיח עליהם, ולא עליך להשגיח עליהם
Verse 7 — Surah Ash-Shura 42:7
וכך הבאנו לך קוראן בערבית, כדי שתזהיר את אם הערים (מכה) ואת השוכנים סביבה, ותזהיר מפני יום ההתקבצות שאין ספק לגביו, ואשר בו מחנה ייכנס לגן העדן, ומחנה באש הגיהינום
Verse 8 — Surah Ash-Shura 42:8
ואם אלוהים היה רוצה, הוא היה עושה את כולם אומה אחת. אך הוא פורש את רחמיו על אשר ירצה, והמקפחים לא ימצאו מגן או מחלץ
Verse 9 — Surah Ash-Shura 42:9
האומנם לקחו להם אדונים זולתו? אלוהים הוא האדון, והוא המחייה את המתים, והוא הכול-יכול
Verse 10 — Surah Ash-Shura 42:10
ובכל דבר אשר בו אתם חלוקים, אלוהים הוא השופט. זה אלוהים ריבוני, עליו סמכתי ואליו אשוב
Verse 11 — Surah Ash-Shura 42:11
בורא השמים והארץ, הוא עשה לכם מנפשותיכם זוגות, וגם את המקנה ברא בזוגות, וכך הוא מרבה את ברואיו. אין דבר שיכול להשתוות לו, והוא השומע והרואה
Verse 12 — Surah Ash-Shura 42:12
לו מפתחות השמים והארץ, והוא ייתן פרנסה בשפע, ויצמצם, לכל אשר ירצה. והוא יודע הכול בכול דבר
Verse 13 — Surah Ash-Shura 42:13
ציווה עליכם את אותה הדת שהוא ציווה על נוח, ומה שהשרינו אליך, ואת אשר ציווינו על אברהם ומשה וישוע לאמור, אכן קיימו את הדת ואל תהיו שסועים בה . למשתפים (עבודה זרה) קשה לקבל את מה שאתה קורא ההתייעצות להם. אלוהים בוחר לקרב אליו את מי שהוא רוצה, ומדריך אליו את אלה אשר פונים אליו
Verse 14 — Surah Ash-Shura 42:14
ולא נעשו שסועים אלא אחרי שהגיע הידע אשר עשה מחלוקת ביניהם, ולולא החלטה קודמת מריבונך על מועד מסוים, כבר היה פוסק ביניהם. אך אלה שירשו את הספר לפניהם, אכן נמצאים בספק עמוק, והם חושדים ומטילים בכך ספק
Verse 15 — Surah Ash-Shura 42:15
ולכן, קרא לאמונה באלוהים , והיצמד אליה בעצמך כפי שציווית, ואל תלך אחרי תאוותיהם. ואמור: "מאמין אני בכל ספר אשר הוריד אלוהים וצוויתי לנהוג בצדק ביניכם. אלוהים ריבוננו וריבונכם, לנו מעשינו ולכם מעשיכם. ואין עוד צורך להחליף סברות לחינם בינינו. אלוהים יאסוף אותנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו
Verse 16 — Surah Ash-Shura 42:16
ואלה אשר יתנצחו אודות אלוהים אחרי שנענו לו, סברתם לחינם נדחית אצל ריבונם ועליהם זעם, וצפוי להם עונש קשה
Verse 17 — Surah Ash-Shura 42:17
אלוהים הוא אשר הוריד את הספר עם הצדק ומאזני הצדק. ומה יגרום לך להבין שהשעה (יום הדין) אכן קרובה
Verse 18 — Surah Ash-Shura 42:18
אלה אשר אינם מאמינים בה דורשים לזרזה, ואולם אלה אשר האמינו בה ,חרדים מפניה ויודעים כי היא צדק. אך אלה הממשיכים להתנצח בדבר השעה (יום הדין,) רחוקים בתעייתם
Verse 19 — Surah Ash-Shura 42:19
אלוהים רב חסד לעבדיו והוא מפרנס את מי שירצה והוא החזק והעזוז
Verse 20 — Surah Ash-Shura 42:20
זה אשר המעוניין לזרוע בעולם הבא, נרבה לו את הקציר. וכל המעוניין לזרוע בעולם הזה, ניתן לו אותם, אך אין לו חלק בעולם הבא
Verse 21 — Surah Ash-Shura 42:21
האם יש להם אלילים אשר פסקו להם בדת את מה שלא הרשה אלוהים? לולא דבר הפסיקה (להשעות את עונשם,) כבר היה נחרץ הדבר ביניהם, ולכופרים אכן ממתין עונש כואב
Verse 22 — Surah Ash-Shura 42:22
עוד תראה את המקפחים נחרדים מפני תוצאות מעשיהם, בבוא העונש עליהם. אבל אלה אשר האמינו ועשו את הטוב יהיו בגני העדן, כל אשר הם משתוקקים אליו שמור להם אצל ריבונם. זה הוא החסד הגדול
Verse 23 — Surah Ash-Shura 42:23
זה הדבר אשר יבשרו אלוהים לעבדיו, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב. אמור: "איני מבקש מכם גמול על כך, אלא מתוך חמלה לקרובים . ומי שיעשה מעשה טוב נוסיף לו בעד זה טובה. כי אלוהים סולח ומתגמל היטב
Verse 24 — Surah Ash-Shura 42:24
האם (הכופרים) אומרים: הוא ממציא שקרים על אלוהים? אם ירצה אלוהים, הוא יאטום את לבך. ודוחה אלוהים את דברי השקר ומאשר את הצדק בדברו , כי הוא יודע את כל אשר בללבות
Verse 25 — Surah Ash-Shura 42:25
והוא מקבל את עבדיו אשר פונים אליו וסולח על המעשים הרעים, והוא יודע את כל אשר תעשו
Verse 26 — Surah Ash-Shura 42:26
והוא נענה לבקשות אלה אשר האמינו ועשו ההתייעצות את הטוב ויעניק להם מחסדו, ואולם לכופרים צפוי עונש קשה
Verse 27 — Surah Ash-Shura 42:27
ואם אלוהים היה מעניק לכל ברואיו מחסדו ופרנסתו בשפע אדיר, אז היו נוהגים בעזות על פני האדמה. ואולם יוריד במידה קצובה את אשר ירצה, כי הוא יודע היטב את עבדו ומבחין
Verse 28 — Surah Ash-Shura 42:28
והוא המוריד את גשמי הברכה לאחר שהם נואשו. והוא הפורש את רחמיו , והוא האדון המהולל
Verse 29 — Surah Ash-Shura 42:29
ומאותותיו גם בריאת השמים והארץ, והיצורים אשר הפיץ בהם. והוא יכול לקבצם אליו אם ירצה
Verse 30 — Surah Ash-Shura 42:30
כל דבר שפוגע בכם, הוא תוצאה של מעשה ידיכם, וכך אלוהים סולח על הרבה (חטאים)
Verse 31 — Surah Ash-Shura 42:31
אין לכם יכולת להתנגד לאלוהים על פני האדמה, ואין לכם זולתו לא מחלץ ולא עוזר
Verse 32 — Surah Ash-Shura 42:32
ומאותותיו האניות השטות בים כהרים צפים
Verse 33 — Surah Ash-Shura 42:33
אם ירצה, הוא ישקיט את הרוח, ואז תישארנה בלא תנועה על-פני הים ובזה לקח לבעלי הסבלנות מכירי התודה
Verse 34 — Surah Ash-Shura 42:34
או יטביע אותן עקב מעשיהם (הרעים) ויסלח לרבים
Verse 35 — Surah Ash-Shura 42:35
למען ידעו אלה אשר מעוררים ויכוחים נגד אותותינו כי אין להם מפלט
Verse 36 — Surah Ash-Shura 42:36
כל מה שהוענק לכם הוא הנאה זמנית מחיי העולם הזה, אך מה שנמצא אצל אלוהים הוא טוב ותמידי לאלה אשר האמינו ועל ריבונם סומכים
Verse 37 — Surah Ash-Shura 42:37
ואלה אשר ירחקו מן החטאים הגדולים והתועבות ואשר בכעסם יסלחו
Verse 38 — Surah Ash-Shura 42:38
ואלה אשר נענים לריבונם ומקיימים את התפילה ומחליטים על ענייניהם לפי התייעצות ביניהם וחולקים עם אחרים ממה שהענקנו להם
Verse 39 — Surah Ash-Shura 42:39
ואלה אשר אם תוקפים אותם, הם מגינים על עצמם
Verse 40 — Surah Ash-Shura 42:40
וגמול רעה ברעה כמוה, אך מי שיסלח וימחל, גמולו גדול אצל אלוהים כי הוא אינו אוהב את המקפחים
Verse 41 — Surah Ash-Shura 42:41
אך אלה שמגינים על עצמם לאחר שהותקפו, אין עליהם אשמה
Verse 42 — Surah Ash-Shura 42:42
אכן האשמה היא רק על אלה אשר יקפחו את האנשים וישחיתו את הארץ בלי צדק, אלה צפוי להם עונש כואב
Verse 43 — Surah Ash-Shura 42:43
וכל אשר יתאזר בסבלנות ויסלח על פגיעה בו, אכן פועל באומץ (ובגבורה)
Verse 44 — Surah Ash-Shura 42:44
כל אשר יתעהו אלוהים, לא יקום לו עוד מגן. ותראה את המקפחים כאשר יראו את העונש יאמרו: "האם יש דרך לשוב (לעולם הזה)
Verse 45 — Surah Ash-Shura 42:45
ותראה אותם כשיציגו להם את הגיהינום, והם יביטו במבטים עלובים מהצד, אלה אשר האמינו אומרים: "אכן הם הנפסדים, אלה אשר איבדו את נפשותיהם ומשפחותיהם ביום תחיית-המתים." כי אכן המקפחים יהיו (נתונים) בעונש תמידי
Verse 46 — Surah Ash-Shura 42:46
ולא יקומו להם מגינים אשר יחלצום מפני אלוהים. ואשר יתעה אלוהים אין לא כל שביל (להגיע אל הצדק בעולם הזה)
Verse 47 — Surah Ash-Shura 42:47
היענו לריבונכם לפני בוא יום מאת אלוהים אשר אין להשיבו. אין לכם כל מחסה ביום ההוא, ולא תוכלו ההתייעצות להסתתר
Verse 48 — Surah Ash-Shura 42:48
ואם הם מסובבים גב, הרי לא שלחנו אותך כשומרם. כי אתה, עליך (האחריות) רק להעביר להם את המסר. ואם אנו ניתן לאדם לטעום מרחמינו, כך הוא ישמח יותר, אך אם אחר-כך תפגע בהם צרה בגלל המעשים שהם עשו, אז האדם יהפוך למכחיש ( טובה)
Verse 49 — Surah Ash-Shura 42:49
לאלוהים מלכות השמים והארץ, הוא בורא את מי שהוא רוצה, ומעניק בנות למי שהוא רוצה, ומעניק בנים למי שהוא רוצה
Verse 50 — Surah Ash-Shura 42:50
או ייתן להם משני המינים, בנים ובנות, ויעקר את אשר ירצה, כי הוא יודע הכול ויכול הכול
Verse 51 — Surah Ash-Shura 42:51
אין לאדם כי ידבר אתו אלוהים אלא בהשראה או מאחורי חוצץ, או ישלח שליח אשר יגלה ברשותו את אשר אלוהים ירצה, כי הוא החכם והעליון
Verse 52 — Surah Ash-Shura 42:52
וכך גילינו לך רוח מאתנו. לפני כן לא ידעת מה הוא הספר ומה היא האמונה, ואולם עשינו אותו לאור אשר בו נדריך את אשר נרצה מבין עבדינו, וגם אתה תדריך בו בדרך הישר
Verse 53 — Surah Ash-Shura 42:53
דרכו של אלוהים אשר לו כל מה שבשמים ובארץ ואל אלוהים מוחזרים כל הדברים