Hebrew - Chapter 5 - Al-Maidah

הוי אלה אשר האמינו! קיימו את הברית! בהמות המקנה הותרו לכם למאכל, מלבד מה שנאסר עליכם בספר (הקוראן,) ומה שניצוד בתקופת העלייה לרגל. אלוהים מחוקק את אשר ירצה

הוי, אלה אשר האמינו! אל תחללו את המקומות הקדושים, ולא את החודש הקדוש, ולא את הקורבנות וקישוטיהם, ולא את העולים לרגל הבאים לבקש חסד ורצון מריבונם, וכשתגמרו את החג,' יש לכם השולחן הערוך הרשות לצוד צייד. אל תגרום שנאתכם לאלה שמנעו מכם את הגישה למסגד הקדוש להתקיפם, אלא שתפו פעולה אתם לעשות מעשים טובים ויראת אלוהים, ואל תשתפו פעולה אתם לעשות מעשי פשע ותוקפנות, והיו יראים את אלוהים, משום שאלוהים מעניש בחומרה

נאסר עליכם נבלה ודם ובשר חזיר, וכל אשר הוקרב לכבוד אחרים, מלבד אלוהים, את בשר הבהמה החנוקה, והמוכה, ההרוגה על-ידי נפילה, המעונה, ובהמה שנהרגה על-ידי חיה טורפת, אך לא אשר שחטתם. בנוסף לכל זה, אסור לכם לאכול כל אשר נשחט על מזבח-אלילים. אסור לכם לחלק את הבשר בהטלת גורל על-ידי הטלת חצים, במשחקי גורלות, כי זוהי תועבה. היום נואשו הכופרים מדתכם, על כן אל תיראו מפניהם, כי אותי היו יראים. היום השלמתי לכם את דתכם והשלמתי את חסדי עליכם, ובחרתי את האסלאם לדת בשבילכם. וכל המוכרח מחמת רעב, ולא מתוך נטייה לחטא, הן, אלוהים הוא הסלחן והרחום

ישאלו אותך, מה עוד מורשה להם (לאכול?) אמור, "הורשו לכם כל הדברים הטובים, וכן כל החיות ומה שלימדתם את חיות ועופות צידכם לצוד עבורכם. אכלו ממה שצדו למענכם, והזכירו את שם אלוהים עליו, ויראו את אלוהים. כי אלוהים מהיר חשבון

היום הורשו לכם (המטעמים) הטובים, מורשים לכם מאכלותיהם של אלה אשר ניתן להם הספר לפניכם, ומאכלותיכם מורשים להם. כמו כן מורשה לכם להתחתן עם נשים צנועות ומאמינות, וגם נשים צנועות מקרב אלה אשר ניתן להם הספר לפניכם, בתנאי שתשלמו להן מוהר, בתוקף קידושי נישואין ולא כפרוצות או אהובות. ומי שכופר באמונה אכן עמלו בעולם הזה לשווא ובעולם הבא ילך לאבדון

הוי אלה אשר האמינו! בעומדכם לתפילה רחצו את פניכם ואת ידיכם עד המרפקים, ומשחו את ראשיכם (במים,) ורחצו את רגליכם עד הקרסוליים. ואם יש בכם טומאה, אז היטהרו (ברחצה.) ואם חולים אתם, או בנסיעה, או אחרי עשיית צרכים, או באתם במגע עם נשים, ואינכם מוצאים מים, חפשו עפר נקי, ומשחו בו את הפנים בכפיכם, ושפשפו את ידיככם בעפר עד המרפקים. אין אלוהים רוצה להכביד עליכם אלא לטהר אתכם ולהשלים את חסדו עליכם, למען תכירו טובה

זכרו את החסד שהעניק לכם אלוהים, ואת בריתו אשר כרת עמכם, כאשר אמרתם, "שמענו ועשינו," ויראו את אלוהים, כי אלוהים יודע מה נסתר בתוך הלבבות

הוי אלה אשר האמינו! בצעו את הצדק כראוי, והעידו עדות אמת בשם אלוהים, לא תגרום שנאתכם למישהו לנהוג באי-צדק. נהגו בצדק, זה קרוב יותר ליראת אלוהים. והיו יראים את אלוהים. כי אלוהים בקי בכל מה שתעשו

אלוהים הבטיח השולחן הערוך לאלה אשר האמינו ועושים את הטובות סליחה וגמול אדיר (ביום הדין)

ואלה אשר כפרו והתכחשו לאותותינו הם אלה שוכני אש הגיהינום

הוי, אלה אשר האמינו! זכרו את חסד אלוהים עמכם כאשר תכננו אנשים להתקיף אתכם והוא מנע מהם ולכן יראוהו, כי רק על אלוהים ייסמכו המאמינים

ואלוהים כבר כרת ברית עם בני ישראל, והקמנו מתוכם שנים עשר נגידים. אלוהים אמר (להם:) "אני אהיה עמכם אם תקיימו את התפילה, ותתנו זכאת, ותאמינו לשליחיי ותעזרו להם, ותגמלו לאלוהים גמול חסד, אז אכפר לכם על מעשיכם הרעים ואכניסכם לגני עדן שמהם זורמים הנהרות. אך מי שיכפור מכם לאחר (כל) זה, אכן תועה הוא מן דרך הישר

כיוון שהפרו את בריתם, קיללנו אותם וחתמנו את לבבם. הם מעוותים את האותות (משפטי הקוראן) ומוציאים אותם מהקשרם. הם שכחו חלק ממה שהוזכר להם, ולא תחדל מלראות שהם בוגדים, חוץ ממעטים מהם. אך סלח להם והיה סבלן כלפיהם. כי אלוהים אוהב את המיטיבים

ומאלה אשר אומרים (טוענים) אנו נוצרים,! כרתנו ברית, וגם הם שכחו חלק ממה שהוזכר להם, לכן עוררנו ביניהם עוינות ומשטמה שתתקיים עד יום תחיית-המתים. אז יודיע להם אלוהים את אשר עשו

הוי, אנשי הספר! אכן בא אליכם שליחנו (מוחמד) כדי שיבאר לכם הרבה ממה שהייתם מעלימים מן הספר (התורה והבשורה,) וכדי להביא סליחה על החטאים. הנה בא אליכם אור מאלוהים וספר (הקוראן) בהיר

אשר, בו ידריך אלוהים (בקוראן) אל שבילי השלום את כל ההולך בעקבות רצונו של אלוהים, ויעבירם מן החושך לאור ברשותו, וידריך אותם אל דרך הישר

אכן, כופרים הם אלה האומרים כי אלוהים הוא המשיח בן מרים. אמור, "מי יוכל למנוע מאלוהים, אם ירצה להמית את המשיח בן מרים ואת אמו ואת כל מי שבארץ כולם"? לאלוהים מלכות השמים והארץ ואשר ביניהם. הוא בורא מה שירצה, ואלוהים הוא הכול-יכול

אומרים היהודים והנוצרים, "אנו בני אלוהים ואהוביו.!" אמור, "ולמה יענישכם בחטאיכם? אינכם אלא בני אנוש ממה שברא. הוא סולח למי שירצה ומעניש את מי שירצה, לאלוהים מלכות השמיים והארץ ואשר ביניהם, וסוף כל הבריות לשוב אליו

הוי, אנשי הספר! אכן בא אליכם שליחנו (מוחמד) כדי לבאר לכם את הדברים בתקופת מעבר בין השליחים, למען לא תגידו ש"לא בא אלינו כל מבשר או מזהיר". הנה בא אליכם מבשר ומזהיר (הנביא מוחמד.) ואלוהים הוא הכול-יכול

וכאשר משה אמר לבני עמו, "בני עמי! זכרו את חסדו השולחן הערוך של אלוהים עליכם, בהקימו בכם נביאים ובעשותו אתכם למלכים, וכאשר הוא נתן לכם מה שלא נתן לאף אחד אחר בעולמים של אז

הוי, בני עמי! היכנסו אל הארץ הקדושה אשר כתב לכם אלוהים, ואל תתרחקו (תכפרו) כדי שלא תלכו לאבדון

הם אמרו "הוי משה! בארץ שוכן עם של גיבורים, ולעולם לא ניכנס אליה עד שהם ייצאו ממנה. ואם ייצאו ממנה, אז אנו נכנסים

אמרו שני אנשים מאלה אשר יראים את אלוהים, שאלוהים גמל להם חסד, אמרו, "היכנסו מהשערים, וכאשר תיכנסו גם תנצחו. וסמכו על אלוהים אם אתם אכן (באמת) מאמינים

(חלק מבני ישראל) אמרו, "הוי, משה לא ניכנס אליה לעולם, כל עוד הם נמצאים שם. לך אתה וריבונך והילחמו בהם, ואילו אנו כאן מתיישבים (בצד)

אמר (משה:) "ריבוני! איני שליט אלא על עצמי ועל אחי. פסוק נא בינינו לבין העם המופקר

אמר (אלוהים:) " תהיה (ארץ הקודש) אסורה עליהם ארבעים שנה, שבהן יתעו בארץ (המדבר.) ואל תצטער על עם המושחתים

וקרא להם את הסיפור של שני בניו של אדם, כשהקריבו קורבן, הוא התקבל מן האחד, ואולם מן האחר לא התקבל. אמר (האחד לאחיו,) "אני אהרוג אותך." אך, אחיו אמר: "אלוהים מקבל קורבנות רק מן היראים בלבד

גם אם תשלח את ידך להרוג אותי, לא אשלח את ידי להרוג אותך, כי ירא אני את ריבון העולמים

רצוני הוא שתישא בחטא הריגתי יחד עם שאר חטאיך, ותהיה משוכני אש הגיהינום , כי זה העונש של המקפחים

אמנם, נפשו הרשתה לו להרוג את אחיו, והיה מן האובדים

אז, אלוהים שלח עורב שבחש באדמה להראות לו (לרוצח) כיצד יכסה את גופת אחיו. הוא אמר: "אוי ואבוי לי! אינני יכול להיות אפילו כמו העורב הזה ולכסות את גופת אחי."? והוא נהיה מהמתחרטים (על כל הרוע שעשה)

בגלל זה אמרנו לבני ישראל, שכל ההורג מישהו שלא הרג מישהו אחר קודם לכן או לא עשה דברים כדי למלא את הארץ שחיתות, זה כאילו הוא הרג עולם ומלואו, וכל המחייה נפש אחת זה כאילו הוא החייה את כל העולם . (לאחר מכן) שליחינו (של אלוהים) הביאו להם (לבני אדם) את האותות הבהירים. אולם אף-על-פי-כן היו רבים מהם מן החוטאים

לכן העונש של אלה הלוחמים באלוהים ושליחו ופועלים להפיץ שחיתות בארץ, הוא שהם ייהרגו או ייצלבו, או תיכרת ידם הימנית או רגלם השמאלית, או שיוגלו מארץ מגוריהם אל מקום אחר, בנוסף לזה, חרפה תהיה להם בעולם הזה, ובעולם הבא יהיה להם עונש אדיר

חוץ מאלה אשר התחרטו בכנות לפני שייפלו (שבויים) בידיכם, כי אלוהים הוא סולח רחום. השולחן הערוך

הוי, אלה אשר האמינו! יראו את אלוהים, וחפשו דרכים על מנת להתקרב לחסדו של אלוהים, והתאמצו בהקרבה בשביל שלו, למען תצליחו

הן אלה הכופרים אם יהיה להם כל הרכוש שבעולם ואף כפליים מזה כדי שיוכלו לפדות את עצמם מן העונש ביום תחיית- המתים, זה לא יתקבל מהם, ורק עונש כואב להם

הם ירצו לצאת מאש הגיהינום, אך ממנה לעולם לא ייצאו, ולהם נועד עונש לעולם ועד

הגונב והגונבת, קטעו את ידיהם כעונש על מה שעשו, עונש לדוגמא מאלוהים. ואלוהים עזוז חכם

ומי שמתחרט בכנות לאלוהים לאחר שחטא והמתקן (את התנהגותו,) אלוהים יקבל את חרטתו הכנה. אלוהים סולח ורחום

אינך יודע כי לאלוהים מלכות השמים והארץ? הוא מעניש את אשר ירצה ויסלח לאשר ירצה, ואלוהים הכול-יכול

הוי השליח! אל יעציבו אותך הממהרים לכפור מבין אלה (הצבועים) שאמרו בפיהם שהם האמינו, אך לבבותיהם לא האמינו. בין אלה אשר התייהדו יש כאלה המאזינים לכל שקר, והמאזינים לאנשים אחרים אשר לא באו אליך, המעוותים את דברי אלוהים (מהתורה) ומוציאים אותם מהקשרם, ואומרים, "אם זו (פסיקת הנביא) תואמת את מה שניתן לכם קבלו אותה, ואם לא, היזהרו." אם אלוהים רוצה להעמיד מישהו בניסיון, לא תוכל לעזור לו נגד אלוהים. הם אלה אשר אלוהים אינו רוצה לטהר את לבבם, חרפה תהיה להם בעולם הזה, ובעולם הבא להם עונש אדיר

הם מקשיבים לדברי שקר, ולוקחים ריבית אסורה. אך אם יפנו אליך (הנביא,) שפוט ביניהם (אם תרצה) או התרחק מהם. אם תתרחק מהם, לא יוכלו לפגוע בך כלל, ואם תשפוט, שפוט ביניהם בצדק. אלוהים אוהב את עושה הצדק

אך למה הם ממנים אותך כשופט עליהם בעוד שיש אצלם התורה, ובה משפט אלוהים, ואחר משפטך הם פונים עורף? ואלה אינם מאמינים

אנחנו הורדנו את התורה, ובה הדרכה ואור, ולפיה שפטו הנבאים אשר התאסלמו (התמסרו) בין אלה אשר התייהדו, והרבנים והחכמים, בהתאם לספר אלוהים שהופקד בידיהם והיו עדים עליו, לכן אל תיראו את האנשים, וייראו רק אותי, ואל תמכרו את אותותיי במחיר זול מאוד. כל מי שאינו שופט לפי מה שהוריד אלוהים, אלה הם הכופרים

וכתבנו בתורה, כי נפש תחת נפש, ועין תחת עין, ואף תחת אף, ואוזן תחת אוזן, ושן תחת שן, וכי גם על הפצעים יש לגמול. ואולם כל העושה צדקה, ימחל לו אלוהים. כל מי שאינו שופט לפי מה שהוריד אלוהים, אלה הם המקפחים

אחריהם (הנביאים) שלחנו את ישוע בן מרים כדי לאשר את התורה שקדמה לו, ונתנו לו את האוונגליון ובה הדרכה ואור ואישור של התורה אשר הייתה לפני כן עם הדרכה השולחן הערוך ואזהרה ליראים

על המאמינים באוונגליון לשפוט על- פי מה שהוריד בו אלוהים, וכל מי שאינו שופט לפי מה שאלוהים הוריד, אלה הם המושחתים

והורדנו אליך (מוחמד) את הספר (הקוראן) עם הצדק, והוא מאשר את הספרים (המקוריים) שהורדו לפניו ומכיל אותם. על כן שפוט ביניהם על-פי מה שהוריד אלוהים, ואל תלך אחרי יצריהם (הסוטים) מן הצדק שניתן לך. לכל אחד מכם נתנו חוק (שתקף בזמן הנביא) ומנהג. ואילו רצה אלוהים היה עושה את כולכם אומה אחת, אך הוא רצה לנסותכם במה שניתן לכם, לכן התחרו ביניכם במעשים טובים, כי כולכם אל אלוהים תחזרו, ואז יודיעכם את כל העניינים אשר נחלקתם בהם

ואכן שפוט ביניהם על-פי מה שהוריד אלוהים, ואל תלך אחרי יצריהם (הסוטים מן האמת שניתנה לך,) ולכן הזהר אותם לבל יפתוך לסטות מחלק מן החוקים שאלוהים הוריד אליך. ואם יתרחקו (יכפרו,) דע כי אלוהים חפץ לפגוע בהם בגלל חטאיהם, וכי רוב האנשים מושחתים הם

האם רוצים כי תשפוט ביניהם לפי חוקי הבורות והנבערות? הרי אין טוב מאלוהים כשופט בין בני האדם הבוטחים בו

הוי אלה אשר האמינו! אל תתייחסו אל היהודים ואל הנוצרים כתומכים בכם, כי תומכים הם זה בזה, ומי בכם אשר יתייחס אליהם כתומכים, כמוהו כאחד מהם. אלוהים לא ידריך את החוטאים

רואה אתה כי אלה (הצבועים) שיש מחלה בלבבם מזדרזים אליהם ואומרים, " פוחדים אנו שתפגע בנו רעה. אולם יתכן שאלוהים יביא (לכם) ניצחון, או מעשה מאצלו (מאלוהים) , ואז יתחרטו על אשר תכננו בנפשם

ויאמרו אלה אשר האמינו, "האם אלה הם אשר נשבעו באלוהים בשבועה נאמנה שהם אתכם"? מעשיהם ייכשלו והם יהיו מן האובדים

הוי אלה אשר האמינו! מי שיחזור בו מדתו (מדרכו) מביניכם, אז יביא אלוהים אנשים אשר יאהבם והם יאהבוהו, שיהיו רכים למאמינים וקשים ללא מאמינים, ויתאמצו בהקרבה בדרכו של אלוהים, ולא יירתעו מפני גינוי ותוכחה. זה החסד של אלוהים שהוא מעניק לכל מי שירצה, כי הוא המקיף והיודע

אכן אדוניכם הם, אלוהים, ושליחו, והמאמינים המקיימים את התפילה, והמשלמים את הזכאת (צדקת חובה) כשהם כורעים

ומי שלוקח לו בעל ברית את אלוהים, ואת שליחו, ואת המאמינים, הן, המחנה של אלוהים, הם המנצחים

הוי, אלה אשר האמינו! אל תיקחו אשר התייחסו אל דתכם בזלזול ובאי הערכה, מאלה אשר ניתן להם הספר מלפניכם (ולא את ) והכופרים לבעלי ברית. היו יראים את אלוהים, אם אתם, אכן, מאמינים

וכשאתם קוראים לתפילה, הם התייחסו אל זה בזלזול ובאי הערכה, כי הם השולחן הערוך אכן אנשים חסרי דעת

אמור: "הוי אנשי הספר! האם אתם מתנקמים בנו משום שאנו מאמינים באלוהים ובמה שהורד אלינו (הקוראן) ובמה שהורד מקודם, ואכן רובכם מושחתים

אמור: "האם אודיע לכם למי העונש הרע ביותר אצל אלוהים? לאלה אשר קיללם אלוהים ושפך את זעמו עליהם והפך אחדים מהם לקופים ולחזירים, ואשר עבדו את האלילים והשטן- הללו רע מכל מקומם (ביום הדין,) וגדולה מכל תעייתם מן הדרך הישר

אם יבואו אליכם יאמרו: "אנו מאמינים," וכבר נכנסים אליכם ככופרים והם יצאו כך, אך אלוהים יודע את מה שהם היו מחביאים

ואתה רואה ביניהם הרבה שמתעסקים בחטא בתוקפנות ואכילת ריבית אסורה. כה נורא אשר הם עושים

ולמה אין הרבנים וחכמיהם מונעים אותם מלחטוא בדבריהם ומאכילת ריבית אסורה? כמה רעים מעשיהם

ואמרו היהודים: "יד אלוהים כבולה," ידיהם תיכבלנה ויקוללו על אשר אמרו. כי ידי אלוהים פתוחות להעניק כפי שירצה. מה שהורד אליך מריבונך מוסיף לרבים מהם מרידה וכפירה. ולכן זרענו עוינות ומשטמה ביניהם עד יום תחיית- המתים. בכל עת שהם יבעירו את אש המלחמה, יכבה אותה אלוהים, לכן הם מנסים למלא את הארץ שחיתות, ואלוהים אינו אוהב את המשחיתים

ולו האמינו אנשי הספר (בשליחותו של מוחמד) ויראו את אלוהים, היינו מוחלים להם על מעשיהם הרעים, ומכניסים אותם לגני עדן

ולו קיימו את התורה ואת האוונגליון ואת כל אשר הורד אליהם מעם ריבונם, היו אוכלים בשפע מכל אשר מעליהם ומתחתיהם. אמנם יש ביניהם מחנה של אנשים הגונים, אך רובם רע אשר עושים (וחוטאים)

הוי, השליח! הודע את אשר הורד אליך מריבונך, ואם לא תעשה כך, לא מילאת את שליחות? אלוהים ישמור אותך מן האנשים. אכן, אלוהים אינו מדריך את האנשים הכופרים

אמור: "הוי אנשי הספר! לאמונתכם אין ערך כל עוד לא תקיימו את התורה ואת הבשורה ואת מה שהורד אליכם מריבונכם (הקוראן.) מה שהורד אליך מריבונך, אומנם מוסיף לרבים מהם (בעלי הספר) שחצנות וכפירה, אך אל תצטער על מה שהכופרים עושים

הן, אלה אשר האמינו (התמסרו,) ואלה אשר התייהדו, ו(כת) אצאבאין, והנוצרים, מי שהאמין מהם באלוהים וביום האחרון ועשה את הטוב, אין חשש לגורלם ולא ייעצבו

אנו כרתנו ברית עם בני ישראל ושלחנו אליהם שליחים, וכל פעם שבא אליהם שליח וציווה עליהם את מה שאינו לפי תאוות נפשם, את חלקם הכחישו ואת החלק האחר הם השולחן הערוך הרגו

הם חשבו שלא ייענשו, לכן, הם סגרו את עיניהם, ואטמו את אוזניהם. אלוהים קיבל את חרטתם, אולם שוב התנהגו רבים מהם כעיוורים וכחירשים. אך, אלוהים רואה את כל אשר יעשו

אכן, כפרו אלה אשר אומרים כי אלוהים הוא המשיח בן מרים. המשיח אמר, "הוי, בני ישראל! עיבדו את אלוהים, ריבוני וריבונכם. כל המצרף שותפים לאלוהים, ימנע אותו אלוהים מכניסה אל גן העדן ומשכנו יהיה באש הגיהינום. ולחוטאים אין תומכים

אכן כפרו אלה אשר אומרים כי אלוהים הוא אחד משלושה, משום שאין אלוה מלבד אלוה אחד. ואם לא יחדלו מדבריהם, יפגע באלה אשר כפרו מהם עונש כואב (בגיהינום)

הלא יתחרטו בכנות אל אלוהים, ויבקשו את סליחתו? הן, אלוהים הוא הסלחן והרחום

אכן, המשיח בן מרים אינו אלא שליח כמו השליחים שקדמו לו, ואמו הייתה צדיקה, ושניהם היו (בני אדם ) צורכים את האוכל. ראה איך אנו מבהירים להם את האותות, ואז הסתכל איך הם סוטים מן הצדק

אמור, "התעבדו מלבד אלוהים מישהו שאינו יכול להזיק או להיטיב לכם? אלוהים הוא הכול שומע הכול יודע

אמור: "הוי אנשי הספר! אל תגזימו בדתכם מעבר לאמת, ואל תלכו אחרי נטיות אנשים אשר תעו מקודם והתעו רבים ותעו מהשביל הישר

אלה אשר כפרו מבני ישראל קוללו בלשון דוד וישוע בן מרים משום שמרדו והיו תוקפנים

ולא היו מצווים זה את זה שיימנעו ממעשיהם המגונים, וכה נורא אשר היו עושים

אתה רואה כי רבים מתוכם מתייחסים לאלה אשר כפרו כבעלי ברית, וכה נורא הוא המעשה שהקדימו לעצמם אשר גרם לכך שאלוהים כעס עליהם, ולעולם בעונש הם שוכנים

אילו היו מאמינים באלוהים ובנביאו (מוחמד) ובמה שהורד אליו (הקוראן,) לא היו מתייחסים אליהם (אלה אשר כפרו) כאל בעלי ברית, ואולם רבים מהם מושחתים

אתה תמצא כי האיבה החזקה ביותר נגד אלה אשר האמינו (המתמסרים) היא זו של היהודים ואלה אשר שתפו (עבודה זרה) אך תמצא כי אלה האומרים: "נוצרים אנו" ידידותם למאמינים חזקה ביותר, משום שיש ביניהם כמרים ונזירים והם אינם שחצנים

וכאשר הם שומעים את מה שהורד אל השליח (הקוראן,) אתה רואה את עיניהם מזילות דמעות, משום שהכירו את הצדק (של הקוראן.) הם אומרים, "ריבוננו! מאמינים אנו, לכן כתוב אותנו בין העדים (לאמיתות הקוראן)

ומדוע אנו לא נאמין באלוהים ובאמת שבאה אלינו (על-ידי מוחמד,) ואנו מקווים כי יכניס אותנו ריבוננו עם הצדיקים (ביום הדין)

אלוהים יגמול להם (ביום הדין) בגני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, השולחן הערוך ואשר לעולם ישכנו בהם, וזה הוא הגמול עבור המיטיבים

אך אלה אשר כפרו והכחישו את אותותינו, אלה הם השוכנים בשאול

הוי אלה אשר האמינו! אל תאסרו (על עצמכם) את המאכלים הטובים אשר אלוהים הרשה לכם, אך אל תחצו (את גבול המורשה,) כי אלוהים אינו אוהב את אלה שחוצים (את גבול המורשה)

אכלו ממה שאלוהים נתן לכם, מן המורשה והטוב, ויראו את אלוהים אשר בו תאמינו

לא יעניש אתכם אלוהים על פליטת-פה בשבועותיכם, אבל יעניש אתכם אם תישבעו לשווא בכוונה תחילה, וכדי שיסלח (אלוהים) למאמין (על כך שהפר את שבועתו,) עליו להאכיל עשרה עניים מהמזון שהוא מאכיל בו את בני ביתו, או להלביש אותם, או לשחרר עבד. כל מי שאין לו האמצעים, יצום שלושה ימים. זהו הכופר בעד אי-קיום שבועה, על כן שמרו שבועותיכם. כה יבהיר לכם אלוהים את אותותיו למען תכירו טובה

הוי אלה אשר האמינו! היין ומשחקי המזל, וזבח על מציבות (למען האלילים,) והחיצים להגרלה, טומאה הם וממעשי השטן, על כן התרחקו מהם כדי שתצליחו

אכן רוצה השטן להטיל ביניכם עוינות ומשטמה על-ידי היין (שהאדם נהיה שיכור) וההימורים ולהרחיקכם מזכרו של אלוהים ומהתפילה. האם אתם מצייתים לאיסור

הישמעו לאלוהים והישמעו לשליח והיזהרו, כי אם תתרחקו (תכפרו,) דעו כי (מוטל) על שליחנו רק למסור את ההודעה הבהירה

אין חטא על אלה אשר האמינו ועושים את הטובות עקב מה שטעמו (מן האסור לאכול ולשתות לפני שזה נאסר) כל עוד הם יראו את אלוהים והאמינו ועשים את הטוב. אכן, כל עוד הם יראו את אלוהים והאמינו והיטיבו (במעשיהם,) כי אלוהים אוהב את המיטיבים

הוי אלה אשר האמינו! אלוהים יעמידכם בניסיון על- ידי ציד שתוכלו לצוד בידיכם וברומחיכם (בעונת העלייה לרגל,) וזאת למען יברר אלוהים מי ירא אותו בסתר. ומי שיחטא אחר כך יהיה לו עונש כואב

הוי אלה אשר האמינו! אל תצודו כשאתם עולים לרגל, וכל ההורג חיה בכוונה תחילה, העונש שלו הוא שחיטת בהמה דומה למה שהרג, לפי החלטת (שני אנשים) ישרים מביניכם, כקורבן שיזבח על-יד הכעבה, או כפדיון, הוא יאכיל מסכנים, או לצום מספר ימים שווים לכמות האוכל שייתן למסכנים למען יסבול את העונש על מעשיו. אלוהים יסלח על מה שנעשה בעבר, אך מי שישוב לעשות זאת , ינקום בו אלוהים, כי אלוהים העזוז ובעל נקמות

הותר לכם לדוג בים לאכילה ולטובתכם בבית וכצידה לדרך. אך נאסר עליכם לצוד ביבשה בתקופת העלייה-לרגל. ויראו את אלוהים אשר אליו תקובצו (ביום הדין)

אלוהים השולחן הערוך עשה את הכעבה, הבית הקדוש מקום לקיום מצוות וביטחון לאנשים , והחודשים הקדושים, ואסר להתקיף את בהמות הזבח שיוקרבו ליד הכעבה, למען תדעו כי אלוהים יודע את אשר בשמים ואת אשר בארץ, וכי אלוהים הוא היודע כל דבר

דעו אכן אלוהים מעניש בחומרה, ואכן אלוהים הוא הסלחן והרחום

אין על השליח (מוטל) אלא למסור את ההודעה ( הברורה,) ואלוהים יודע את אשר תחשפו ואת אשר תסתירו

אמור, הרע והטוב אינם שווים זה לזה, ולו גם הרע מוצא חן בעיניך, על כן יראו את אלוהים אתם בעלי- התבונה, כדי שתצליחו

הוי אלה אשר האמינו! אל תשאלו על עניינים אשר אם יתגלו לכם יהיו קשים עליכם, ואולם אם תשאלו עליהם בזמן ירידת אותות הקוראן ייחשפו לכם. אלוהים סלח לכם מלבצע אותם, כי אלוהים הוא הסלחן והסבלן

יש אנשים ששאלו על עניינים אלה לפניכם, וכשנתגלו להם כפרו בהם

אלוהים לא קידש את "הבחירה" או "סאאיבה" או "וצילה" או "חאמי," ואולם הכופרים מעלילים זאת על אלוהים שקר, כי רובם חסרי תבונה

וכשנאמר להם (אלה אשר כפרו,) בואו אל אשר הוריד אלוהים (הקוראן,) ואל השליח (מוחמד,) הם אומרים, "דיינו במה שמצאנו אבותינו עושים." אף כי לא ידעו אבותיהם דבר ולא היו מודרכים

הוי אלה אשר האמינו! דאגו לנפשותיכם, ואם תהיו מודרכים לא יפגעו בכם התועים, כי אל אלוהים שובכם כולכם, ואז יודיעכם את אשר עשיתם

הוי אלה אשר האמינו! מי מכם אשר עומד למות עליו להעמיד שני אנשים ישרים מקרבכם עדים על צוואתו לפני מותו, או אם יקרה והמוות יתקיף אתכם בנוסעכם בדרך, העמידו שני אנשים זרים עדים (אם לא תמצאו שני אנשים מביניכם.) ואם אינכם בטוחים בהם, עכבו אותם לאחר התפילה, ודרשו מהם שיישבעו באלוהים, "לא נשנה את עדותנו זו בעד כל מחיר, גם אם זה יהיה למען קרוב משפחה, ולא נסתיר דבר מעדותנו שהתחייבנו בפני אלוהים לשמור, ואם כך נעשה, אכן נהיה מהחוטאים

אך אם יתגלה אחר-כך שהם אשמים (בשינוי עדותם,) אז יישבעו באלוהים שני יורשים, "עדותינו אמתית יותר מעדותם של שני העדים (בשעת המוות,) ולא קיפחנו אף אחד משאר היורשים, ואם עשינו זאת, נהיה מהמקפחים

ביום (יום הדין) אשר אלוהים יכנס את השליחים, ויאמר, "מה הייתה תגובתם של אלה שאליהם נשלחתם"? הם יאמרו, "אין אנו יודעים, אתה הוא יודע הנסתרות

כאשר אלוהים יאמר (ביום הדין,) ישוע בן מרים! השולחן הערוך זכור את חסדי לך ולאמך, כאשר סייעתי לך ברוח הקודש (המלאך גבריאל,) (והרשיתי לך) לדבר אל האנשים בהיותך בעריסה וכאשר גדלת, ולמידתי אותך את הספר, ואת החכמה, ואת התורה, והבשורה, וכאשר יצרת ברשותי דמות עוף מחימר, ונפחת בו רוח והיה לעוף אמיתי ברשותי, וברשותי ריפאת את העיוור מלידה, ואת המצורע, והחיית את המתים ברשותי. וזכור כאשר הגינותי עליך מפני בני- ישראל, כשבאת אליהם באותות בהירים, ואמרו אלה אשר כפרו מביניהם, "אין זה אלא קסם בהיר

וכאשר אמרתי לתלמידים שלך:, "האמינו בי ובשליחי (המשיח ישוע.") אמרו, "מאמינים אנו, והעד עלינו כי אנחנו מוסלמים (מתמסרים)

כאשר אמרו התלמידים, "ישוע בן מרים! האם יכול ריבונך להוריד אלינו שולחן (ערוך) מן השמים"? אמר (ישוע,) "היו יראים את אלוהים, אם אכן מאמינים אתם

אמרו, "רוצים אנו לאכול ממנו למען יבטח לבבנו, ונדע כי אכן שליחותך היא אמת, ונעיד על כך

אמר ישוע בן מרים "אלוהים! ריבוננו! הורד אלינו שולחן (ערוך) מן השמים, ויהיה זה יום חג לנו מדור ראשון ועד אחרון, וזה אות מאתך, ופרנסנו כי אתה הטוב במפרנסים

אמר אלוהים, "הני מוריד אותו אליכם, ואם אחרי זה יכפור מישהו מכם, אעניש אותו בעונש שלא הענשתי בו איש מעולם

כאשר יאמר אלוהים (ביום הדין,) "ישוע בן מרים! האם אתה אמרת לאנשים, "קבלו אותי ואת אמי כשני אלים מלבד אלוהים"? יאמר (ישוע) "ישתבח שמך! אין לי סמכות לאמור מה שאיני זכאי לאמור, ולו אמרתי אותו, היית יודע. אתה יודע את אשר בנפשי, ואני אינני יודע את אשר בנפשך, ואתה הוא יודע הנסתרות

לא אמרתי להם אלא מה שציווית עליי להגיד, 'עיבדו את אלוהים ריבוני וריבונכם.' כל עוד הייתי ביניהם הייתי עד למעשיהם, וכשהשבת אותי אליך, היית אתה המשגיח עליהם, כי אתה עד לכל דבר

אם תעניש אותם, הן, הם עבדיך, ואם תסלח להם, הנה אתה הוא העזוז והחכם

יאמר אלוהים, זה היום אשר בו ירוויחו הצדיקים לאמת אשר הצהירו, ויינתנו להם גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, הם יישארו בהם לנצח, כשאלוהים מסופק מהם והם מסופקים ממנו, וזוהי הזכייה האדירה

לאלוהים מלכות השמים והארץ וכל אשר בהם, והוא הכול-יכול