Hebrew - Chapter 70 - Al-Maarij

מישהו נשא תפילה וביקש את העונש אשר אמור לבוא

על הכופרים, ואין מי שיכול למנוע את בואו

זה מאלוהים, בעל הדרכים הנעלות

יעלו אליו המלאכים והרוח (המלאך גבריאל) ביום אשר אורכו יהיה חמישים אלף שנה

לכן, התאזר בסבלנות הנאותה

אכן, העונש נראה להם רחוק

אך לנו הוא נראה קרוב

ביום ההוא יהיו השמים כמתכת אשר נמסה

וההרים יהיו רכים כצמר

ולא ישאל איש לשלום חברו

(האנשים) יראו זה את זה, אך הפושע יבקש לפדות את עצמו מן העונש של היום ההוא אפילו תמורת בניו

ואשתו ואחיו

ובני השבט אליו הדרכים הנעלות הוא השתייך

ויבקש לפדות את עצמו תמורת כל אשר בעולם(,העיקר) שיינצל

בשום פנים ואופן לא! באש הגיהינום הלוהטת הוא יישרף

והיא תקלף את עור הקרקפת

ותקרע לגזרים את אשר נסוג לאחור והפנה את גבו (לאסלאם)

וצבר הון ואגר אותו

אכן, האדם נברא חסר סבלנות

כאשר מגיעה אליו צרה, הוא מתחיל לדאוג

וכאשר מגיע אליו טוב, הוא שומר זאת לעצמו ומונע זאת מאחרים

אולם, לא כך המתפללים

אשר מתמידים בתפילתם

ולאלה שמפרישים מהונם חלק ידוע

לקבצן ולנזקק

ולאלה המאמינים ביום הדין

ולאלה אשר מעונש ריבונם הם מפחדים

אכן, עונש ריבונם הוא בלתי נמנע

ואל השומרים על תומת ערוותם

פרט לנשותיהם או אלה אשר בבעלותם, על כך הם לא יואשמו בחטא

ואולם החומדים מעבר לכך, אלו הם המפריזים

אבל, הנאמנים להתחייבותם ולבריתם

והמעידים עדות צדק

ואלה, שעל תפילתם הם מקפידים

כל אלה בגנים מכובדים

מה יש להם לכופרים שהם חשים אליך

בהמוניהם מימין ומשמאל

בשום פנים ואופן לא! הם יודעים ממה בראנו אותם

לכן אני נשבע בריבון הזריחה והשקיעה ,שאנו אכן יכולים

להחליף אותם בטובים מהם, והם לא יימלטו מעונשנו

הנח להם, לפטפט ולהשתעשע, עד אשר יפגשו את היום המובטח להם

יום בו הם יוצאו מן הקברים בחיפזון, כאילו הם נדחקים אל אליליהם

עלובות ובזויות עיניהם, והם יכוסו בושה. זה הוא היום אשר הובטח להם