Hebrew - Chapter 8 - Al-Anfal

שואלים אותך (הנביא) אודות השלל. אמור, "השלל שייך לאלוהים ולשליח, על כן ייראו את אלוהים, והשלימו ביניכם, ושמעו בקול אלוהים ושליחו אם אכן מאמינים אתם

אמנם המאמינים הם אלה שאם יוזכר אלוהים, יתמלא לבבם יראה, ובהיקרא אותותיו (משפטי הקוראן) לפניהם, מתחזקת אמונתם, ועל ריבונם סומכים

אלה המקיימים את התפילה, והם התורמים ממה שהענקנו להם (לצדקה)

אלה הם המאמינים הצודקים, (אשר שמור) להם מעמד גבוה אצל ריבונם, וסליחה, ופרנסה נדיבה

כמו שהוציאך ריבונך מביתך (באל-מדינה) בצדק אף כי קבוצה מן המאמינים לא רצתה בזאת

הם תנצחים אתך על הצדק לאחר שהתברר להם, כאילו הם מובלים אל המוות בזמן שהם רואים אותו

אך כאשר אלוהים הבטיח לכם ניצחון על אחד המחנות, רציתם שתהיה זו שאינה בעלת העוקץ (רצו את השלל במקום המלחמה,) ואולם אלוהים רצה להקים את הצדק בדבריו, ולהביס את הכופרים

כך כדי להקים את הצדק ולבטל את ההבל, על אף התנגדות הכופרים המכחשים

כשקראתם אל ריבונכם לעזרה והוא נענה לכם, "אני אשלח לעזרתכם אלף מלאכים אשר יבואו בזה אחר זה

זו הייתה בשורה מאלוהים למען יבטח לבכם בה, כי אין ניצחון ניתן אלא מאלוהים. ואלוהים העזוז והחכם

הוא הביא עליכם תנומה כהרגעה ממנו, והוריד עליכם מן השמים מים למען יטהר אתכם בו, וכדי לנקות אתכם מטומאת השטן, וכדי לחזק את לבבכם ולחזק את עמידתכם על רגליכם

אכן השרה ריבונך אל המלאכים, "אני עמכם, על כן חזקו את אלה אשר האמינו. אני אטיל אימה בלבבות אלה אשר השלל כפרו, הכו על הגב העליון וחתכו להם כל איבר

משום שהם התנגדו וסרבו לאלוהים ולשליחו. וכל המתנגד לאלוהים ושליחו, אז אכן אלוהים מעניש בחומרה (למזלזלים בו)

זה עונשכם, אז טעמו אותו בעודכם בחיים. ואכן לכופרים (גם מחכה) העונש של אש הגיהינום

הוי אלה אשר האמינו! בפוגשכם את אלה אשר כפרו בקרב פנים אל פנים אל תפנו להם עורף

ומי שיפנה להם עורף ביום כזה, פרט לצורכי לחימה או להצטרפות לאחרים שבקרב, יביא על עצמו את זעם אלוהים, ומשכנו יהיה הגיהינום, ומה רע יהיה סופו

לא אתם הרגתם אותם , אך אלוהים הרג אותם, ואתה לא זרקת (חיצים,) אך אלוהים זרק, זאת למען יתנסו המאמינים בניסיון טוב, ואלוהים הוא הכול שומע והכול יודע

כול זה מאלוהים והוא מכשיל את תכסיסי הכופרים

אם רציתם בניצחון הרי הם ניצחו אתכם, ואם תפסיקו להילחם זה יהיה טוב יותר לכם, כי אם תחזרו להילחם נחזור להילחם גם אנו, ואז לא יועילו לכם גדודיכם גם אם ירבה מספרם. כי אלוהים עם המאמינים

הוי אלה אשר האמינו! שמעו בקול אלוהים ושליחו ואל תנטשו אותו כל עוד אתם שומעים אותו (הקוראן)

ואל תהיו כמו אלה האומרים "שמענו," למרות שהם לא באמת שומעים

היצורים הרעים ביותר אצל אלוהים הם אלה המתנהגים כחירשים וכאילמים אשר לא יבינו

אילו ידע אלוהים שיש בהם טוב (תועלת,) היה נותן להם לשמוע, אך אם גם היה נותן להם לשמוע, היו מתרחקים מבלי לשמוע (את דברי הנביא)

שמרו על עצמכם מפני המבחן אשר פוגע לא רק בחוטאים שביניכם, ודעו כי אלוהים מעניש בחומרה

וזכרו כשהייתם מעטים ונרדפים בארץ ומפחדים כי יחטפו אתכם האנשים, והנה נתן לכם מקלט וחיזק אתכם בעזרתו ופרנס אתכם במיטב הדברים המשובחים למען תכירו טובה

הוי אלה אשר האמינו! אל תבגדו באלוהים ובשליח, ואל תמעלו באופן מודע באשר הופקד בידכם

ודעו כי כספיכם ובניכם הם רק ניסיון לכם, אצל אלוהים הגמול האדיר

הוי אלה אשר האמינו! אם תיראו את אלוהים, הוא ייתן לכם יכולת להבדיל (בין הצדק וההבל) ויכפר על חטאיכם ויסלח לכם, כי אלוהים רב-החסד האדיר

ואם יתכננו אלה אשר כפרו לאסור אותך או להרוג אותך או להגלות אותך. הם מתכננים ואלוהים תכנן והוא הטוב ביותר שבמתכננים. השלל

כאשר אותותינו נקראים לפניהם, הם אומרים, "כבר שמענו זאת, ולו רצינו היינו גם אנו אומרים דברים כאלה, כי אין אלה אלא אגדות הקדמונים

כאשר אמרו (הכופרים,) "הוי אלוהים! אם זהו הצדק שלך, אז המטר עלינו אבנים מן השמים, או הבא עלינו עונש כואב

אך אלוהים לא היה מעניש אותם כל זמן שהיית אתה (מוחמד) נמצא ביניהם, וכן לא היה מעניש אותם כל עוד הם מבקשים סליחה

אך למה שלא יעניש אותם אלוהים, בזמן שהם מונעים את (המאמינים מ) המסגד הקדוש, והם לא היו האחראים לו? האחראים לו באמת הם אלה היראים (את אלוהים,) אך רובם אינם יודעים

תפילתם (הכופרים) ליד הבית (הכעבה) אינה אלא שריקה ומחיאת כף, לכן טעמו את העונש באשר הייתם כופרים

אכן אלה אשר כפרו תורמים את כספם כדי למנוע מאנשים ללכת בשביל של אלוהים. הם ימשיכו להוציא אותם, ולבסוף יהפוך לצער בשבילם, ואז הם יובסו . אלה אשר כפרו אל הגיהינום יקובצו

על מנת שאלוהים יבחין בין הרע והטוב, הוא יעשה את הרע חלקו מעל חלקו (האחר) ערמות כולם ויזרוק את כולם בתוך גיהינום, כי כל אלה הם האובדים

אמור לאלה אשר כפרו כי אם אכן יחדלו ( מכפירה ,) ייסלח להם כל אשר עשו בעבר, אך אם ישובו (אל הכפירה,) הרי כבר מוכרת דרך ענישת הראשונים (הקדמונים)

הילחמו בהם עד אשר לא תהיינה מזימות יותר, ותהיה הדת (האמונה) כולה לאלוהים, ואם יפסיקו הרי אלוהים רואה את מעשיהם

ואם אכן יכחישו, דעו כי אלוהים הוא האדון עליכם, והוא הטוב במגינים ובתומכים

דעו כי חמישית מכל השלל אשר תקבלו מהאויב שייך לאלוהים ולשליח ולקרובי המשפחה, וליתומים, ולמסכנים, ועובר אורח (נוודים,) אם הייתם מאמינים באלוהים ובמה שהורדנו לעבדנו (מוחמד) ביום הפורקאן (יום בדר,) ביום אשר נפגשו שני המחנות (המאמינים והכופרים של מכה,) ואלוהים הוא הכול-יכול

אתם הייתם בצד העמק הקרוב (לאל-מדינה,) והם (כופרי מכה,) היו בצד הרחוק, ושיירת הסחורה הייתה למטה מכם. אילו הייתם קובעים מראש להיפגש עמם לא הייתם נפגשים, ואולם אלוהים רצה לבצע עניין שהוחלט מקודם (והוא ניצחון המאמינים על הכופרים,) כדי שיידע מי שמת שהוא מת לפי הוכחה בהירה מאלוהים, ומי שנשאר בחיים נשאר לפי הוכחה ברורה מן אלוהים, ואלוהים הוא השומע והיודע הכול

אלוהים הראה לך אותם בשינה שלך כמעטים במספרם, ואילו היה מראה אותם לך רבים הייתם נכשלים, והייתם רבים ביניכם אם להילחם בהם או לא. אלוהים מנע זאת מכם, כי הוא יודע מה שיש בתוך לבבותיכם. השלל

כאשר הראה אלוהים לכם את אויביכם כמעטים והפחית את מספרכם בעיניהם, היה זה למען יבצע אלוהים דבר שצריך להשלים (הניצחון של המאמינים על הכופרים,) כי אליו חוזרים כול הדברים

הוי אלה אשר האמינו! כשתפגשו קבוצת (לוחמים) התייצבו חזק, והזכירו את אלוהים הרבה כדי שתצליחו

ושמעו בקול אלוהים ושליחו, ואל תריבו ביניכם, כדי שלא תכשלו ותפסידו, אך התאזרו בסבלנות, כי אלוהים עם בעלי הסבלנות

ואל תהיו כמו (הכופרים של מכה) אלה אשר יצאו מבתיהם בהתרברבות והתפארות בפני האנשים, ואשר מונעים מללכת בשביל של אלוהים , ואלוהים את מה שהם עושים מקיף

וכאשר קישט להם השטן את מעשיהם (הרעים,) ואמר : "אין היום מי שינצח אתכם כי אני אדונכם." ואולם כאשר שני המחנות עמדו פנים אל פנים, התחרט השטן ואמר: "אין אני אחראי לכם, כי רואה אני מה שאינכם רואים. ומפחד אני מאלוהים. ואלוהים מעניש בחומרה

כאשר יגידו הצבועים ואלה אשר יש מחלה בלבבם : " דתם של אלה הוליכה אותם שולל." ואולם כל הנסמך על אלוהים, הן, אלוהים הוא העזוז והחכם

ולו ( רק יכולת ) לראות כשהמלאכים יוציאו את נשמות אלה אשר כפרו, ויחבטו על פניהם וגביהם: "טעמו את עונש השריפה

זאת כגמול על אשר עשו ידיכם , אלוהים אינו מקפח את ברואיו

דינם בזה כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם, הם כפרו באותות אלוהים, ואלוהים העניש אותם בגלל חטאיהם, אכן אלוהים הוא החזק ועונשו מחמיר

אולם אלוהים אינו משנה לרעה את הטוב שהוא העניק לחבורת אנשים, אלא רק אם הם ישנו לרעה את אשר בנפשם. אלוהים הוא הכול שומע והכול יודע

(דינם בזה) כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם. הם הכחישו את אותות ריבונם, והכחדנו אותם בגלל חטאיהם, והטבענו את אנשי פרעה, כי היו כולם מקפחים

אכן הרעים ביותר שביצורים אצל אלוהים הם אלה אשר כפרו, כי הם אינו מאמינים

הם אלה אשר כרת אתם ברית, ובכל פעם יפרו אותה, ואינם יראים אותו

אם תפגוש אותם במלחמה, פזר אותם לכל עבר כדי להרתיע את אלה העומדים אחריהם, אולי יזכרו

אם תפחד מבגידה מצד בעל-ברית, זרוק (בטל) להם את בריתם כפי שבגדו בך, כי אלוהים אינו אוהב את הבוגדים

אל יחשבו אלה אשר כפרו כי הם הספיקו להינצל, הם אינם יכולים להימלט ( מהעונש)

הכינו כוח לקראתם ככל יכולתכם, וסוסים מוכנים לקרב, כדי להפחיד ולהרתיע את אויבי אלוהים ואויביכם, ואחרים מלבדם אשר אינכם יודעים, אך אלוהים יודע אותם. כל אשר תתרמו למען אלוהים, השלל יוחזר אליכם בשלמותו (ביום הדין) ואתם לא תקופחו

אך אם הם יושיטו יד לשלום, הושט גם אתה, וסמוך על אלוהים, כי אכן הוא הכול שומע והכול יודע

ואם ירצו לרמות אותך, אז דייך באלוהים (תומך) , שהרי הוא זה אשר תמך בך בניצחונו ובמאמינים

ואיחד בין לבבותיהם, גם אם את כל ההון שבארץ, לא היית מצליח, אך אלוהים עשה כן, כי אכן הוא העזוז והחכם

הוי הנביא! דייך באלוהים וההולכים בעקבותיך מן המאמינים

הוי הנביא! עודד את המאמינים ללחימה. אם עשרים מכם יחזיקו מעמד בסבלנות, יתגברו על מאתיים (מן הכופרים,) ואם יהיו בכם מאה כאלה, יתגברו על אלף מאלה אשר כפרו כי הם חסרי תבונה

אך, עכשיו הקל אלוהים עליכם, ביודעו כי יש בכם רופפות, ולכן אם מאה בכם יחזיקו מעמד בסבלנות יתגברו על מאתיים, ואם יהיו בכם אלף כאלה, יתגברו ברצון אלוהים, על אלפיים, כי אלוהים עם בעלי הסבלנות

אין זה מורשה לנביא לקחת שבויים בטרם יהרוג מספר גדול מן האויבים. אתם רוצים את טובת העולם הזה, ואילו אלוהים רוצה (לכם) את טובת העולם הבא, כי אלוהים הוא העזוז החכם

לולא גזר כך אלוהים מקודם (בלקיחת השבויים,) הייתם נענשים עונש כבד על (השבויים) שלקחתם

לכן אכלו מן השלל אשר לקחתם מן המורשה והטוב, וייראו את אלוהים, כי אלוהים הוא הסלחן והרחום

הוי הנביא! אמור לשבויים שבידיכם, "אם ידע אלוהים כי יש כוונה טובה בלבבכם, יחזיר לכם טוב יותר מכל אשר נלקח מכם, ויסלח לכם, כי אלוהים הוא הסלחן והרחום

אם ירצו לבגוד בך, הן, גם ניסו לבגוד באלוהים לפני כן, ולכן השליט אותך עליהם, כי אלוהים הוא היודע והחכם

אכן אלה אשר האמינו והיגרו , והתאמצו בהקרבת רכושם ונפשותיהם למען אלוהים, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה , כל אלה מגינים זה לזה. אך אלה אשר האמינו, אולם לא היגרו, אינכם אחראים להגן עליהם עד אשר יהגרו. ואולם אם יבקשו את עזרתכם בדת, עליכם להזדרז לעזרתם, אלא אם יהיה זה כנגד אנשים אשר יש ברית ביניכם וביניהם. כי אלוהים רואה את כל מעשיכם

ואלה אשר כפרו מגינים זה לזה, ואם אתם המאמינים לא תנהגו כך (תהיו מגינים זה לזה,) תהיה התמרדות ושחיתות רבה בארץ

ואלה אשר האמינו והיגרו, והתאמצו בשביל אלוהים, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה, אלה הם המאמינים הצודקים, והם יזכו בסליחה ופרנסה נדיבה

(וכן גם) אלה אשר האמינו אחר כך והיגרו, וקמו עמכם להיאבק, הם נחשבים כחלק מכם. קרובי משפחה יהיו בעדיפות ראשונה החרטה הכנה לרשת זה את זה, לפי הספר של אלוהים, ואלוהים הוא היודע הכול