Hebrew - Chapter 9 - At-Tawbah

זוהי הצהרה מאלוהים ושליחו כי פטורים אתם מהברית אשר כרתם אתם עם המשתפים (עבודה זרה)

תוכלו לנוע בארץ במשך ארבעה חודשים ללא הפרעה, ודעו כי לא תחמקו מאלוהים, וכי אלוהים משפיל את הכופרים

וזוהי הודעה מאת אלוהים ושליחו אל האנשים ביום החג' הגדול, כי אלוהים ושליחו אינם מחויבים עוד כלפי המשתפים. ואם תבקשו חרטה כנה, יהיה זה טוב לכם, ואולם אם תתרחקו (תכפרו,) דעו כי לא תוכלו להימלט מאלוהים. והזהר את אלה אשר כפרו כי להם עונש כואב (ביום הדין)

פרט לאלה מבין המשתפים שערכתם אתם ברית, ואשר לא החסירו דבר מהתחייבותם כלפיכם, ולא עזרו לאויביכם. כי אלוהים אוהב את היראים

עם תום החודשים הקדושים, הרגו את המשתפים בכל מקום שתמצאו אותם. אסרו אותם, שימו עליהם מצור, והמתינו להם בכל מארב, אך אם יתחרטו בכנות, ויקיימו את התפילה, ויתנו את הזכאת (צדקת חובה,) שחררו אותם, כי אכן אלוהים הוא הסלחן והרחום

ואם אחד מן המשתפים יבקש את חסותך, תן לו את חסותך למען ישמע את דבר אלוהים, ואחר-כך הגן עליו עד אשר יגיע למקום שבו הוא בטוח. זאת כי הם אכן אנשים שאינם יודעים

איך תהיה למשתפים הבטחה לשלום אצל אלוהים ואצל שליחו. ההבטחה לשלום תינתן רק לאלה אשר ערכתם עמם הסכם ליד המסגד הקדוש. כל עוד הם מקיימים את תנאי ההסכם אתכם, קיימו גם אתם את התנאים אתם. כי אלוהים אוהב את היראים

הכיצד (תאמינו להם)? ואם הם יגברו עליכם, הם לא יתחשבו בקרבת הדם אשר ביניכם ולא בברית שנתנו לכם. הם ירגיעו אתכם במה שהם אומרים בפיותיהם, אמנם בלבבם הם שונאים אתכם, ורובם מושחתים

הם מכרו את אותות אלוהים במחיר זול מאוד, ומנעו (אנשים) מללכת בשבילו. אכן רע אשר היו עושים

הם לא יתחשבו בקרבת הדם אשר ביניהם לבין המאמינים ולא בהתחייבות שנתנו להם. כל אלה הם העוברים את המורשה

אולם אם יתחרטו בכנות, ויקיימו את התפילה, וישלמו את הזכאת (צדקת חובה,) יהיו אחיכם לאמונה. ונבהיר את האותות לאנשים בעלי-דעת

אם יפרו את שבועותיהם לאחר שהתחייבו לקיימן והשמיצו את דתכם, כי אז היאבקו בראשי הכפירה, כי אין הם מקיימים את שבועותיהם, למען יימנעו ממעשים כאלה

הלא תיאבקו באנשים אשר הפרו את שבועותיהם, ופעלו החרטה הכנה לגרש את השליח , והם התחילו במערכה נגדכם לראשונה? היראים אתם אותם? אכן אלוהים ראוי יותר שתיראו אותו אם אכן אתם מאמינים

היאבקו בהם ואלוהים יעניש אותם בידיכם וישפיל אותם ויביא לכם ניצחון עליהם ויביא הנאה ללבבם של אנשים מאמינים

וירחיק את הכעס מלבם, ויקבל אלוהים את חרטתו הכנה של מי שירצה, כי אלוהים הוא היודע והחכם

האם חשבתם שאלוהים יניח לכם לפני שהוא יידע מי מכם מאלה אשר התאמצו בהקרבה ולא לקחו להם ידידי נפש . מלבד אלוהים ושליחו והמאמינים? אלוהים בקי היטב במעשיכם

אסור למשתפים להקים מסגדי אלוהים כל זמן שהם מעידים על עצמם שהם כופרים. האנשים האלה, מעשיהם לא יתקבלו, ובאש הגיהינום הם יישארו לנצח

אכן המקים את מסגדי אלוהים הם רק זה המאמין באלוהים וביום האחרון, והמקיים את התפילה, ונותן את הזכאת (צדקת חובה,) ולא חרד אלא מפני אלוהים, אולי אלה אכן יהיו מן המודרכים

האם אתם חושבים שהשקאת העולים-לרגל והשירות במסגד הקדוש שווים למעשיו של המאמין באלוהים והיום האחרון או המתאמץ בהקרבה בשביל אלוהים? אין הם שווים אצל אלוהים. ואלוהים אינו מדריך את המקפחים

אלה אשר האמינו והיגרו והתאמצו בהקרבה למען אלוהים של רכושם ונפשותיהם, דרגתם גבוהה יותר מכולם אצל אלוהים, ואלה הם הזוכים

יבשר להם ריבונם כי יעניק להם מרחמיו ושביעות רצון וגני עדן שבהם להם אושר לעולם ועד

ובהם יישארו לעולם, כי אצל אלוהים הגמול הגדול ביותר

הוי אלה אשר האמינו! אל תיקחו את אבותיכם ואחיכם אדונים לכם אם הם בוחרים בכפירה במקום האמונה, וכל הלוקח אותם כאדונים הן, אלה הם המקפחים

אמור "אם אבותיכם ובניכם ואחיכם ונשיכם וקרובי משפחתכם, והרכוש שרכשתם, והסחורות שאתם פוחדים לאי-מכירתן, והמשכנות המסופקים ממנה, אם כל אלה אהובים עליכם יותר מאלוהים ומשליחו והתאמצות בהקרבה בשבילו, אז המתינו עד שיבצע אלוהים את הציווי שלו, ואלוהים לא ידריך את האנשים המושחתים

כבר עזר לכם אלוהים והעניק לכם ניצחון במקומות רבים. אומנם ביום חונין כאשר מצא חן בעיניכם מספרכם הגדול ולא הועיל לכם בכלום, ומרחבי הארץ נעשו צרים עבורכם, ואחר כך גם הפניתם עורף וברחתם

אז הוריד אלוהים שלווה על שליחו ועל המאמינים, והוריד חיילים שנסתרו מעיניכם, והעניש את אלה אשר כפרו, וזה העונש של הכופרים

אז, יקבל אלוהים את אשר ירצה (ממבקשי הסליחה,) כי אלוהים הוא הסלחן והרחום

הוי אלה אשר האמינו! אמנם המשתפים טמאים ואסור להם להתקרב אל החרטה הכנה המסגד אלחראם (הכעבה) לאחר השנה הזאת. ואם אתם פוחדים למחסור , אלוהים בחסדו ימלא חסרונכם אם ירצה, כי אלוהים יודע הכול והחכם

הילחמו באלה אשר אינם מאמינים באלוהים ולא ביום האחרון ואינם אוסרים את אשר אסר אלוהים ושליחו ואינם מתמסרים לפי האמונה הצודקת, מאלה אשר היה להם ספר עד שישלמו את הג'זיה ויקבלו את שלטונכם עליהם

אמרו היהודים שעזרא הוא הבן של אלוהים. הנוצרים אמרו שהמשיח (ישוע בן מרים) הוא הבן של אלוהים. סברות שווא אלה דומות לדברי אלה אשר כפרו לפניהם. יקלל אותם אלוהים כי הם סוטים מן הצדק אל השקר

הם לקחו את רבניהם ואת הנזירים לאדונים להם מלבד אלוהים. הם גם לקחו את המשיח בן מרים לאדון מלבד אלוהים, ולא הצטוו אלא לעבוד רק אלוה אחד שאין אלוה מלבדו, והוא נעלה מעל כול מה שהם משתפים אתו

הם רוצים לכבות את אור אלוהים בפיותיהם, אך ממאן אלוהים אלא שישלים את אורו על כורחם של הכופרים

הוא (אלוהים) אשר שלח את שליחו (מוחמד) בדרך הישר ובדת הצדק, כדי שישליטה על האמונות כולן, אפילו אם יתעבו זאת המשתפים (עבודה זרה)

הוי אלה אשר האמינו! יש רבים מהרבנים והנזירים אשר מועלים בממון האנשים בלא צדק, ומונעים אנשים מללכת בשביל של אלוהים. אך לאלה אשר יצברו זהב וכסף, ולא יתרמו למען אלוהים, בשר להם עונש כואב

ביום אשר ילהיטו את (מטבעות הזהב והכסף) באש גיהינום, יצרבו הכוויות על מצחיהם, צדדיהם וגביהם(, ויאמר להם,) "זה מה שצברתם לעצמכם, טעמו את אשר צברתם

מספר החודשים (אשר נקבעו) אצל אלוהים שנים עשר חודש, בספר של אלוהים ביום אשר בו יצר את השמים ואת הארץ, וארבעה מהם קדושים. זוהי הדת בעלת הערך. על כן אל תקפחו בהם את עצמכם. הילחמו במשתפים (עבודה זרה) כולם, כפי שהם נלחמים בכם כולכם, ודעו כי אלוהים הוא אכן עם היראים

דחיית חודש קדוש מהשנה אינה אלא הוספה לכפירה, ויותעו בה אלה אשר כפרו; שנה אחת יחללו אותו ושנה אחרת יקדשו אותו, כדי להתאים למספר החודשים שאלוהים קידש, ובזה הם מחללים את מה שאלוהים עשה קדוש. המעשה הרע הזה נעשה יפה בעיניהם. ואלוהים לא ידריך את הכופרים

הוי אלה אשר האמינו! מה קורה לכם כאשר נאמר לכם צאו בשביל אלוהים, נדבקתם אל הארץ (מהחשש?) האם רציתם את חיי העולם הזה במקום חיי העולם הבא? תענוגות העולם הזה מעטים מאוד בהשוואה לתענוגות העולם הבא

אם לא תצאו, אלוהים יעניש אתכם עונש כואב, ויביא במקומכם אנשים אחרים שיצאו ,ולא תוכלו החרטה הכנה להזיק לו בכלום, כי הוא אלוהים הכול-יכול

אם לא תעזרו לו (לנביא,) דעו שאלוהים כבר עזר לו כאשר הוציאו אותו אלה אשר כפרו (ממכה.) כשהיו מסתתרים במערה, הוא (הנביא) אמר לחברו, "אל תתעצב! אלוהים הוא עמנו," אז הוריד אלוהים את שלוותו עליו, וסייע לו בגדודים אשר לא ראיתם, והוא השפיל את דברי אלה אשר כפרו, ודברי אלוהים הם תמיד העליונים, אכן אלוהים הוא העזוז והחכם

צאו בכל מצב אשר תהיו, והתאמצו בהקרבה בשביל אלוהים ברכושכם ובנפשותיכם, כי זה טוב יותר לכם, אם אכן יודעים אתם

לו זה היה שלל שזוכים בו ללא מאמץ והדרך קצרה וקלה, היו מצטרפים אליך, אך המרחק היה ארוך וקשה יותר מדי בשבילם. והם יישבעו באלוהים, "לו יכולנו היינו יוצאים אתכם" (ובשבועת שקר כזו) יביאו כיליון על עצמם, כי אלוהים יודע שהם אכן משקרים

יסלח לך אלוהים! מדוע הרשית להם, עד שיתברר לך אלה אשר צדקו, ותדע (מי הם) השקרנים

אלה אשר האמינו באלוהים וביום האחרון אינם מבקשים את רשותך כי יתאמצו בהקרבה למען אלוהים ברכושם ובנפשותיהם. ואלוהים יודע את היראים

שואלים את רשותך, רק אלה אשר אינם מאמינים באלוהים וביום האחרון ויש חשד בלבבם, והם מבולבלים בחשדם

לו רצו לצאת אתך, הם היו מתכוננים, אולם אלוהים לא אהב את יציאתם אתך, לכן מנע מהם לקום ולצאת, ונאמר להם, "הישארו עם אלה שאינם יכולים לצאת (כמו הנשים, והילדים, והזקנים, והחולים, ואחרים)

אילו יצאו אתכם, היו מוסיפים לכם רק רוע ובלבול דעת, והיו ממהרים להסית ביניכם אחד נגד האחר ליצור פירוד בקרבכם, ויש אחדים מכם הנוטים לשמוע להם. ואלוהים מכיר את המקפחים

כבר מקודם תכננו ליצור מחלוקת (בין המאמינים,) וניסו להכשיל אותך, עד אשר הופיע הצדק ודבר אלוהים ניצח, והם מלאו רוגז

ויש ביניהם מי שאומר, "הרשה לי לא להצטרף אליך, ואל תעמידני במבחן," וכבר נכשלו במבחן, וגיהינום מקיפה את הכופרים מכל הצדדים

ואם משהו טוב יקרה לך, זה יפריע להם מאוד. ואם יפגע בך אסון, הם יאמרו, "טוב שדאגנו לעצמנו ולעניינינו," ויתרחקו ממך כשהם שמחים (בגלל מה שפגע בך)

אמור, "כלום לא יפגע בנו חוץ ממה שאלוהים כתב לנו, הוא האדון עלינו, ועל אלוהים אכן סומכים המאמינים

אמור, "אתם מצפים שיקרה לנו אחת משתי הטובות מעם אלוהים, (נצחון או מוות בשביל אלוהים,) אך אנו מצפים לכך שאלוהים יפגע בכם בעונש, מאצלו או על-ידנו, אז המתינו, וגם אנו עמכם ממתינים

אמור "אם תוציאו ממון מרצון או בלי-רצון, לא יתקבל מכם, כי אתם הייתם אנשים מושחתים

ולא מנע מהם החרטה הכנה שיתקבלו מהם תרומותיהם לצדקה אלא כי היו כופרים באלוהים ובשליחו, ואינם מגיעים לתפילה אלא בעצלנות, ואינם תורמים מכספיהם כי אם רק בעל כרחם

אל תתפעל מכמות הונם ומספרם הרב של בניהם, כי אלוהים נתן להם את כל זה כעונש בעולם-הזה עד שימותו ככופרים

הם (הצבועים) נשבעים באלוהים כי הם שייכים לכם (מאמינים,) והם אינם שייכים לכם, אבל הם עושים זאת מתוך פחד

לו היו מוצאים מחסה או מערה, או מקום אחר שיוכלו להסתתר בו, היו נכנסים אליו בחיפזון

יש כאלה מביניהם מזלזלים בך בגלל חלוקת כספי הצדקה. אך, אם הם יקבלו חלק אז הם ישמחו, ואם הם לא יקבלו אז הם יזעמו

לו רק היו מסתפקים במה שאלוהים ושליחו נותנים להם, והיו אומרים, "דיינו באלוהים, הוא ייתן לנו מחסדו, וגם שליחו ייתן לנו, ורק את אלוהים אנחנו מבקשים

אמנם הצדקות (זכאת חובה) לעניים, והמסכנים, והעוסקים בהן, ולאלה אשר אתם מקרבים את לבבם, ולשחרור עבדים, והשקועים בחובות, ואלה אשר בשביל אלוהים, ועוברי האורח , (החלוקה הזאת היא) מצווה מאלוהים, ואלוהים הוא היודע והחכם

יש ביניהם (הצבועים) אלה אשר מציקים לנביא, ואומרים "הוא מטה אוזן ומאמין לכל אחד". אמור "הוא אוזן המקשיבה לכל דבר טוב שאתם אומרים לו, והוא מאמין באלוהים, ומאמין למאמינים. גם הוא רב רחמים לאלה שהאמינו מבינכם. אך אלה המציקים לשליח אלוהים להם עונש כואב

הם (הצבועים) נשבעים לכם באלוהים לרצותכם, אך מוטב להם כי ירצו את אלוהים ואת שליחו אם בצדק הם מאמינים

האם אינם יודעים, כי עונש הגיהינום מחכה לכל המתנגד לאלוהים ולשליחו, ובה יישאר לנצח? זו הכלימה האדירה

הצבועים מפחדים שמא תורד סורה אשר תודיע להם את מה שהם מסתירים בלבבם (מן הכפירה.) אמור להם "המשיכו ללעוג, אלוהים מגלה את מה שאתם מפחדים ממנו

אם תשאל אותם (אודות מה שהם אומרים נגדך,) יאמרו, "היינו מתלוצצים." אמור, "האם באלוהים, ובאותותיו, ובשליחו אתם מתלוצצים

אל תתנצלו! כבר חזרתם לכפירה לאחר שהאמנתם, אם נסלח לאנשים מכם (שהתחרטו בכנות,) נעניש אחרים על כי היו כופרים מכחשים

הצבועים והצבועות דומים זה לזה; הם מצווים לעשות את האסור והרע, ואוסרים את המורשה והטוב, ואינם תורמים מהונם לצדקה. הם שכחו את אלוהים, והוא שכח אותם (מרחמיו.) אכן הצבועים הם המושחתים

אלוהים הבטיח לצבועים ולצבועות ולכופרים את אש גיהינום, ולעולם יחיו בה, והיא מנת חלקם, וקילל אותם החרטה הכנה אלוהים, ומחכה להם עונש מתמיד

(דומים המעשים של הצבועים) למעשיהם של אלה שקדמו לכם, הם היו חזקים מכם ועשירים יותר מכם ועם יותר בנים, והם נהנו מאוד ממה שניתן להם, וגם אתם נהניתם בחלקכם כמו אלה שהיו לפניכם, והם נהנו ממה שניתן להם, ושקעתם בדברי שקר על אלוהים כפי שהם שקעו. עמלם של אלה הלך לאיבוד בעולם הזה, ובעולם הבא אלה הם יהיו המפסידים

האם לא קיבלו את תולדות אלה שקדמו להם? העם של נוח, ות'מוד, והעם של אברהם, ותושבי מדין, והערים ההפוכות (אנשי לוט,) אשר שליחיהם הביאו להם אותות בהירים, לכן אלוהים לא קיפח אותם, הם קיפחו את עצמם

המאמינים והמאמינות מגינים איש לרעהו. הם מצווים לעשות את המורשה והטוב, ואוסרים את האסור והרע, ומקיימים את התפילה, ומשלמים את הזכאת (צדקת חובה,) ושומעים בקול אלוהים ושליחו. אלוהים ירחם עליהם (ביום הדין,) ואכן אלוהים הוא העזוז והחכם

הבטיח אלוהים למאמינים ולמאמינות גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ואשר יחיו בהם לנצח, ומשכנות נאים בגני עדן, נוסף לכל זה יקבלו חסד מאלוהים, וזוהי הזכייה האדירה

הוי הנביא! התאמץ בהקרבה מול הכופרים והצבועים, ואל תרפה מהם, כי משכנם יהיה בגיהינום, וכמה איום הגורל

הם (הצבועים) נשבעים באלוהים שלא אמרו דבר (המזיק לנביא ולמאמינים,) אומנם, הם אמרו את אמרת הכפירה, וכפרו לאחר התאסלמותם (התמסרותם,) ותכננו, אבל לא הצליחו. ולא רצו לנקום בהם אלא כי אלוהים ושליחו עשו מהם עשירים מחסד מאלוהים. לכן, אם יתחרטו בכנות, זה יהיה יותר טוב בשבילם, אבל אם יתרחקו, יענישם אלוהים עונש כואב בעולם-הזה (ובעולם הבא,) ולא יהיה להם בארץ אדון ולא תומך

ויש כאלה מביניהם שהתחייבו לאלוהים, "אם הוא ייתן לנו מחסדו, ניתן צדקה ונהיה מן הישרים

ואולם כאשר העניק להם מחסדו, הם מנעו אותו והתרחקו (וכפרו) כשהם סוטים רחוק מן הצדק

לכן אלוהים הוסיף צביעות בלבבם, עד היום שיפגשוהו (יום הדין) משום שהם הפרו את התחייבותם לאלוהים, ובמה שהיו משקרים

האם אינם יודעים כי אלוהים יודע את מה שהם מסתירים ואת סוד שיחם? ואכן אלוהים יודע את הנסתרות

אלה (הצבועים) שפוגעים במאמינים המתנדבים לתת צדקה, וגם הם פוגעים במאמינים (העניים) שבקושי יכולים לתת צדקה, הם (הצבועים) מזלזלים בהם, אלוהים יזלזל בהם, ועונש כואב מצפה להם

לא ישנה אם תתפלל בשבילם שאלוהים יסלח להם, או לא תתפלל, אפילו אם תתפלל למענם שבעים פעם, אלוהים לא יסלח להם בשום החרטה הכנה אופן, משום שכפרו באלוהים ובשליחו, ואלוהים לא ידריך את המושחתים

שמחו אלה אשר נשארו בבתיהם ולא הצטרפו לשליח אלוהים. ושנאו להתאמץ בהקרבה ברכושם ובנפשותיהם למען אלוהים. ואמרו, "אל תצאו בחום." אמור, "האש של גיהינום לוהטת יותר, לו רק היו מבינים

אז הם יצחקו מעט (בעולם הזה,) אבל הם עומדים לבכות הרבה (בעולם הבא) כגמול על אשר עשו

וכאשר יחזירך אלוהים אל אחת מקבוצותיהם (הצבועים,) ואז יבקשו אותך להרשות להם לצאת אתך. אמור, "לא תצאו איתי לעולם, ולא תילחמו אתי באויב לעולם. בפעם הראשונה רציתם להישאר בבית, ולכן הישארו עם אלה שנשארים בבית החלשים (הנשים והילדים והזקנים והחולים וכו)

ואתה (השליח) אל תתפלל לעולם על גופת אחד מהם ואל תעמוד ליד קברו להתפלל למענו, משום שהם כפרו באלוהים ובשליחו ומתו בעודם מושחתים

ואל תתרשם מהונם הרב והמספר הגדול של בניהם. אלוהים רוצה לתת להם את זה כעונש בשבילם בחיי העולם הזה, ועד שימותו ככופרים

וכאשר יורדת סורה האומרת, "האמינו באלוהים והתאמצו בהקרבה למען אלוהים עם שליחו," בעלי האמצעים מביניהם מיד ישאלו את רשותך, ויאמרו, "הרשה לנו להישאר עם אלה שנשארים בבית

הם (הצבועים) רוצים להיות עם הנשארים (עם הנשים והילדים והזקנים ובעלי המום ,) כי נחתמו לבבותיהם, לכן, הם לא יבינו

אך השליח ואלה אשר האמינו אתו התאמצו בהקרבה למען אלוהים ברכושם ובנפשותיהם, ואלה שמור להם כול הטוב ואלה הם המצליחים

הכין אלוהים להם גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם. לעולם יחיו בהם, וזו הזכייה הגדולה

באו המשתמטים מבין שוכני המדבר שמבקשים להרשות להם (לא לצאת למען אלוהים) , ונשארו אלה המתכחשים לאלוהים ולשליחו, עונש כואב יפגע באלה אשר כפרו מביניהם

אין חטא על החלשים והחולים ועל אלה שאין להם האמצעים הכלכליים להכין את עצמם לצאת (להקרבה למען אלוהים,) אם הם נשארו נאמנים לאלוהים ולשליחו, כי אין על המיטיבים (החזקים באמונתם) שום שביל, ואלוהים הוא הסלחן והרחום

גם אין (חטא) על אלה אשר באו אליך למען תעזור להם , ואמרת להם, "אין לי שום אמצעים לתת לכם," ואז שבו על עקבותיהם ועיניהם זולגות דמעות מצער, כי אין להם האמצעים הכלכליים לצאת אתך (להקרבה למען אלוהים)

האשמה היא על אלה השואלים את רשותך כשהם עשירים, הסכימו להיות עם הנשארים בבית. אלוהים אטם את לבבם, ואין הם יודעים (את חומרת מעשיהם.) החרטה הכנה

הם מתנצלים אליכם בשובם אליכם, אמור: "אל תתנצלו! לא נאמין לכם כלל, משום שאלוהים גילה לנו מהחדשות שלכם, אלוהים יודע את מעשיכם, וגם שליחו, ואז אתם תושבו אל אשר יודע את הנסתר והנגלה, והוא יודיע לכם את אשר עשיתם

הם יישבעו לכם באלוהים כאשר תחזרו אליהם, שלא תפנו להם עורף, למרות זאת, עזבו אותם לנפשם, כי טמאים הם. משכנם הוא גיהינום, כגמול על אשר עשו

הם יישבעו לכם כדי שתהיו מסופקים מהם, וגם אם תהיו מסופקים מהם, אלוהים לא יהיה מסופק מהאנשים המופקרים

שוכני המדבר הם הכופרים והצבועים ביותר, וסביר יותר שלא יכירו את החוקים שאלוהים הוריד על שליחו, ואלוהים הוא היודע והחכם

ויש בין שוכני המדבר כאלה הרואים כהפסד את אשר הם תורמים (למען אלוהים,) ומחכים שאסון ורעה יפגיעו בכם, אך האסון והרעה תפגע בהם, ואלוהים שומע ויודע הכול

אך יש בין שוכני המדבר כאלה אשר מאמינים באלוהים וביום האחרון, ורואים במה שהם תורמים (למען אלוהים) אמצעי התקרבות לאלוהים, וקבלת תפילות השליח בשבילם, בצדק ההתקרבות היא להם, ואלוהים יכניס אותם ברחמיו, כי אלוהים הוא הסלחן הרחום

והמקדימים הראשונים בין המהגרים (המאמינים של מכה) והתומכים (המאמינים של אל-מדינה) ואלה אשר הלכו בעקבותיהם בצורה הטובה ביותר, אלוהים מסופק מהם, והם מסופקים ממנו, והוא הכין להם גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, אשר שוכנים בהם לנצח, וזוהי הזכייה האדירה

יש צבועים מבין שוכני המדבר אשר סביבכם ומאנשי אל-מדינה אשר הרחיקו לכת בצביעותם. אינך מכיר אותם, אנו מכירים אותם. נעניש אותם פעמיים (בעולם הזה.) ולאחר מכן הם גם יושבו אל העונש העצום (בעולם הבא)

ישנם אחרים (מאנשי אל-מדינה) שהודו בחטאם , ערבבומעשהטובבמעשהרע.אוליאלוהיםיקבלאתחרטתם הכנה, כי אלוהים הוא הסולח והרחום

האינם יודעים כי אלוהים מקבל את החרטה הכנה של עבדיו? ומקבל את הצדקה שהם נותנים? ואכן אלוהים הוא הסלחן והרחום

אמור: "עשו (מעשים טובים,) ואלוהים יראה את מעשיכם, וכן גם שליחו, וגם המאמינים יראו את מעשיכם, ולאחר מכן תושבו אל אשר יודע הנסתר והנגלה, והוא יודיע לכם את כל אשר עשיתם

ואחרים כאלה שחריצת דינם מתאחרת, והם מחכים לציווי של אלוהים. אולי הוא יעניש החרטה הכנה אותם או יקבל את חרטתם הכנה, כי אלוהים הוא יודע הכול והחכם מכל

ואלה אשר הקימו מסגד לשם הצקה וכפירה, ולפירוד בין המאמינים, וכדי שישמש מקלט לכל אלה אשר נלחמו באלוהים ובשליחו לפני זה. הם נשבעים: "כי התכוונו רק לטובה," ואולם אלוהים יעיד כי הם משקרים

לעולם אל תקיים תפילה בו. מסגד שנוסד מהיום הראשון על יראת אלוהים, ראוי יותר שתקיים בו תפילה. יש בו אנשים שאוהבים להיטהר, ואלוהים אוהב את המיטהרים

האם מי שייסד את בניינו על יראה ורצון מאלוהים טוב יותר או מי שייסד את בניינו על שפת תהום שהתמוטטה בו אל אש הגיהינום? ואלוהים לא ידריך את האנשים המקפחים

ובכל זאת המבנה אשר בנו ימשיך להיות מקור לספק בלבבם, עד אשר הלבבות שלהם ייקרעו לגזרים, ואלוהים הוא הכול יודע והחכם

אכן, אלוהים קנה מהמאמינים את חייהם והונם תמורת הכניסה לגן העדן. אם יילחמו למען אלוהים, בין אם הם הורגים או נהרגים. זוהי הבטחה אמתית ממנו בתורה, ובבשורה ובקוראן, ומי יותר נאמן מאלוהים בקיום הבטחתו? לכן התבשרו בעסקה אשר כרתם עם אלוהים. זוהי הזכייה הגדולה

(והזוכים הם) המבקשים סליחה , העובדים , המשבחים , הצמים, הכורעים, הסוגדים, המצווים לעשות את הטוב והאוסרים את הרע, המקיימים את דיני אלוהים, ובשר טובות למאמינים

אל לנביא ולאלה אשר האמינו לבקש סליחה עבור המשתפים (עבודה זרה,) אפילו אם הם קרובי משפחה, לאחר שהתברר להם כי הם אנשי השאול

לא הייתה הסליחה שביקש אברהם מאלוהים בשביל אביו אלא בגלל הבטחה שהבטיח לו, ואולם כאשר התברר לו כי אויב הוא לאלוהים, התנער ממנו, כי אברהם היה מרבה התחננות אל אלוהים וסבלן

אלוהים לא היה מתעה אנשים לאחר שהדריך אותם עד שיבהיר להם ממה להישמר, אכן אלוהים הוא היודע כל דבר

אכן אלוהים, לו מלכות השמים והארץ, והוא מחייה וממית, ואין לכם מלבד אלוהים אדון או מושיע

כבר סלח אלוהים לנביא ולמהגרים (המהגרים ממכה לאל-מדינה) ולתומכים (מבין אנשי אל-מדינה) ולכל אלה שהצטרפו אליו בזמן המצוקה, לאחר שהלבבות של חלק מהם כמעט סרו מדרך הישר. ואז סלח להם, והוא חומל ורחום

ולשלושת אלה אשר התעכבו ונשארו מאחור, כאשר הארץ למרות רוחבה נעשתה צרה להם, גם נפשם נעשתה צרה להם, וידעו שאין מפלט מאלוהים אלא בפנייה אליו. אז הוא קיבל את תשובתם, כי אלוהים הוא הרחום והמקבל את המבקשים סליחה. החרטה הכנה

הוי אלה אשר האמינו! יראו מאלוהים, והיו עם אנשי הצדק

אל לתושבי אל-מדינה ותושבי המדבר מסביב להתעכב בהצטרפות אל שליח אלוהים, ולהעדיף את נפשותיהם על נפשו, משום שלא יפגע בהם צמא, עייפות, חוסר מזון למען אלוהים, וכן לא ידרכו במקום אשר ירגיז את הכופרים, ולא יפגעו באויב פגיעה כלשהי, אלא יירשם לזכותם מעשה טוב, כי הוא לא יפחית משכרם של עושי הטוב

כל הוצאה שיוציאו, אם גדולה או קטנה, או כל ואדי שיחצו, ייכתב להם (כמעשה טוב,) על-מנת שאלוהים יגמול להם את הגמול הטוב ביותר

אין חובה על כל המאמינים לצאת ללחימה , די בחלק מכל קבוצה לצאת, כדי שאלה שלא יצאו יוכלו ללמוד את הדת, וכאשר בני קבוצתם יחזרו אליהם מהמלחמה, הם ילמדו אותם מה שלמדו בהעדרם , כדי שיהיו זהירים

הוי אלה אשר האמינו! הילחמו באלה אשר לועגים לכם מבין הכופרים , ושימצאו בכם קושי ועוז, ודעו כי אלוהים עם היראים

וכאשר יורד פרק (מהקוראן,) אחדים מהם (הצבועים) אומרים: "למי מכם הפרק הזה הוסיף אמונה."? אמנם אלה אשר האמינו, היא הוסיפה להם אמונה, והם מתבשרים בשמחה

אך לאלה שיש מחלה בלבבם (הצבועים) היא הוסיפה צביעות על צביעותם, ומתו כשהם כופרים

הלא יראו (הצבועים) שהם נבחנו בכל שנה פעם או פעמיים? אך הם אינם מבקשים סליחה והם לא יזכרו

וכאשר יורד פרק, מביטים זה אל זה (ואומרים) "האם מישהו רואה אתכם"? ואחר כך יסתלקו, אלוהים ירחיק את לבבם (מן האמונה,) כי הם אנשים שאינם מבינים

כבר בא אליכם שליח מקרבכם, והסבל שלכם מפריע לו, והוא דואג לכם, ומתייחס למאמינים בחמלה ורחמים

אך אם יתרחקו ממך , אמור: "דייני באלוהים, שאין אלוה מלבדו. עליו אסמוך והוא ריבון כס המלכות העצום