Back to Languages

    Hebrew - Chapter 23

    Translation by Darusalam House In Jerusalem

    Verse 1

    אכן המאמינים מצליחים

    Verse 2

    אלה הם אשר מתפללים בהתמסרות

    Verse 3

    ואשר מתרחקים מכל דברי ההבל

    Verse 4

    ואשר הם נותנים זכאת (צדקת חובה)

    Verse 5

    ואלה אשר שומרים על צניעות הגוף שלהם

    Verse 6

    מלבד עם נשותיהם או עם הנשים אשר ברשותם, ועל כך לא יגונו

    Verse 7

    אבל החושקים מעבר לזה, כל אלה פרוצים הם

    Verse 8

    והשומרים על פיקדונות והבטחות

    Verse 9

    והמקפידים על מועדי התפילות

    Verse 10

    אלה הם היורשים

    Verse 11

    אשר יירשו את פרדסי גן העדן, ושם יישארו לנצח

    Verse 12

    בראנו את האדם מן העפר

    Verse 13

    לאחר מכן, עשינו אותו טיפה אשר שמרנו במקום מבטחים

    Verse 14

    לאחר מכן, יצרנו מהטיפה דם מעובה, ואחר כך לעובר עם עצמות, לאחר מכן, כיסינו את העצמות בשר, וכך נוצרה כריה חדשה. יתברך אללה, הבורא הטוב ביותר

    Verse 15

    ואז אתם אחרי זה תמותו

    Verse 16

    ואז ביום תחיית-המתים תקומו לתחייה

    Verse 17

    וכבר בראנו מעליכם שבעה רקיעים, ואין אנו מתעלמים ממה שבראנו

    Verse 18

    והורדנו מן השמים מים במידה ראויה, ואגרנו אותם בתוך האדמה, אך, אנו נוכל גם לייבש אותם

    Verse 19

    ובהם הצמחנו לכם גני תמר וגפן אשר פירות רבים להם, ומהם תאכלו

    Verse 20

    וגם עץ הגדל על הר סיני, הנותן שמן למשיחה ולאכילה

    Verse 21

    במקנה יש לכם לקח, נשקה אתכם מאשר בבטנו, ותמצאו בו תועלת רבה, וממנו תאכלו

    Verse 22

    ועליו ועל האוניות תרכבו

    Verse 23

    וכבר את נוח שלחנו לבני עמו, והוא אמר: “הוי, בני עמי! עיבדו את אללה אשר מלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו (מאללה)?”

    Verse 24

    אך, מנהיגי בני עמו, אלה אשר כפרו אמרו: “אין זה אלא איש כמותכם הרוצה להתנשא עליכם. אילו רצה אללה, היה שולח מלאכים, לא שמענו כי הייתה כזאת בקרב אבותינו הראשונים

    Verse 25

    אין הוא אלא איש מוכה שיגעון, על כן סבלו אותו זמן מה

    Verse 26

    אמר: “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”

    Verse 27

    אז אמרנו לו: “עשה את האנייה בהשגחתנו ולפי השראתנו, וכאשר יקום דברנו, ויתפרצו המים הגועשים מן התנור הכנס אל האנייה שניים מכל סוגי החי, יחד עם בני משפחתך, מלבד מי שגזרנו עליהם טביעה, ואל תבקש רחמים על אלה אשר קיפחו, כי הם אכן טובעים

    Verse 28

    וכאשר תשב לבטח בספינה, אתה ואשר עמך, אמור: השבח לאללה אשר הצילנו מקהל המקפחים”

    Verse 29

    ואמור: “ריבוני! השכינני למקום מבורך בארץ, כי אתה הטוב שבמשכינים”

    Verse 30

    אכן, בזאת יש אותות, ואכן, אנו הבוחנים

    Verse 31

    אחריהם הקימונו דור אחר

    Verse 32

    ושלחנו אליהם שליח מקרבם לאמור להם: “עיבדו את אללה שמלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו?”

    Verse 33

    אך, אמרו מנהיגי בני עמו אשר כפרו והכחישו את קיומו של העולם הבא ואשר הענקנו להם רווחה בחיי העולם הזה: “אין זה אלא איש כמותכם, האוכל ושותה כמוכם

    Verse 34

    ואם הישמעו לאדם כמותכם, אכן, תהיו אתם המפסידים

    Verse 35

    האם מבטיח לכם כי לאחר שתמותו ותהיו עפר ועצמות תושבו

    Verse 36

    מה רחוקה הבטחה זו מלהתקיים

    Verse 37

    אין חיים מלבד חיינו אלה שבעולם הזה, כי אנו חיים ומתים רק פעם אחת ולא נקום לתחייה

    Verse 38

    אין הוא אלא אדם הבודה שקרים בשם אללה, ואין אנו מאמינים לו”

    Verse 39

    אמר (השליח הוד): “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”

    Verse 40

    אמר (אללה), “עוד מעט יתחרטו”

    Verse 41

    ופגע בהם ובצדק עונש הצווחה, ועשינו אותם כקצף על פני המים, אז אנשי העוול ילכו רחוק (לגיהינום)

    Verse 42

    אז הקמנו אחריהם דורות אחרים

    Verse 43

    אך, שום אומה לא תקדים ולא תאחר את מועדה (הקבוע)

    Verse 44

    אז שלחנו את שליחינו זה אחר זה, וכל פעם שבא שליח אל אחת האומות, היו מתכחשים לו, לכן, הכחדנו אותן מן העולם זו אחר זו ושמנו אותן לשיחה בפי כל. שיילכו רחוק (לגיהינום) האנשים אשר לא יאמינו

    Verse 45

    אחר כך, שלחנו את משה ואת אהרון אחיו עם אותותינו, ובסמכות ברורה

    Verse 46

    אל פרעה ואנשיו, ואולם הם התמלאו שחצנות, והיו מרדנים שאננים

    Verse 47

    והם אמרו: “האם נאמין לשני אנשים כמותנו, בעוד בני עמם עבדים שלנו?”

    Verse 48

    והם התכחשו לשניהם, על כן היו מהמובחרים

    Verse 49

    וכבר נתנו למשה את הספר למען יודרכו

    Verse 50

    ועשינו(ישוע) בן מרים ואמו אות, וקיבצנו אותם אל גבעה בעלת ירק ומעין זורם

    Verse 51

    הוי, השליחים! אכלו מן הדברים הטובים, ועשו את הישר, כי יודע אני על כל אשר תעשו

    Verse 52

    וכי זו אומתכם היא אומה אחת, ואני הוא ריבונכם, על כן יראו אותי

    Verse 53

    ואולם התפלגו ביניהם, ועשו להם ספרים, וכל סיעה מחזיקה בדעותיה, ובמה שיש להם הם שמחים (למרות שהתרחקו מהצדק)

    Verse 54

    לכן, השאירם בטעותם עד שיגיע זמנם

    Verse 55

    החושבים (הכופרים) כי אנו מעניקים להם רכוש ובנים (לטובתם ? לא, כי)

    Verse 56

    ממהרים אנו להעניק להם מכול טוב? לא, אין הם חשים כלום

    Verse 57

    אולם, אלה (המאמינים) הם אשר רועדים מיראת ריבונם

    Verse 58

    ואלה הם אשר האמינו באותות ריבונם

    Verse 59

    ואלה הם אשר בריבונם אינם משתפים (עבודה זרה)

    Verse 60

    ואלה אשר נותנים מה שהם נותנים בלב חרד ביודעם כי אל ריבונם שבים

    Verse 61

    כל אלה ממהרים ומתחרים לעשות את הטוב

    Verse 62

    אנו לא נטיל על נפש לשאת יותר מכפי יכולתה, ואתנו ספר אשר מראה את הצדק, והם לא יקופחו

    Verse 63

    אבל, הלבבות שלהם שקועים עמוק בתעייה, כי מעשיהם אינם כמעשי היראים

    Verse 64

    אולם, כאשר נפגע באלה מהם החיים ברווחה והם יזעקו אלינו בצר להם

    Verse 65

    אל תצעקו, היום הנכם בנו לא היעזרו

    Verse 66

    משום שכאשר אותותיי נקראו בפניכם, נסוגים לאחור

    Verse 67

    ביהירות, והייתם מבלים את לילותיכם בדבורים בטלות

    Verse 68

    וכי לא חשבו על הנאמר, או שמא בא אליהם שליח שלא בא אל אבותיהם הראשונים

    Verse 69

    או אולי אינם מכירים את השליח אשר בא אליהם, ועל כן הם מתנכרים לו

    Verse 70

    או אולי אומרים הם, הוא מוכה שגעון? לא כן הדבר! הוא הביא להם את הצדק, ואולם רובם סלדו מהצדק

    Verse 71

    אילו הצדק (אללה) התנהג לפי יצריהם, היו נחרבים השמים והארץ ומלואם. אנו הבאנו להם את האזהרה המיועדת להם, אך הם מתעלמים ממנה

    Verse 72

    האם דורש אתה מהם שכר? הלוא גמול ריבונך טוב יותר, כי הוא המפרנס הטוב ביותר

    Verse 73

    אתה רק קורא להם אל דרך ישר

    Verse 74

    ואולם אלה אשר לא יאמינו בעולם הבא, סוסים מהדרך הישר

    Verse 75

    אם נרחם עליהם ונסיר מעליהם צרה שהם נתונים בה, ימשיכו בתעייתם המעוורת אותם

    Verse 76

    וכבר מקודם פגענו בהם בעונש, אך, הם לא נכנעו לריבונם ולא השפילו עצמם לפניו

    Verse 77

    ואולם, כאשר נפתח עליהם את שער העונש הקשה, אז יבואו לידי ייאוש

    Verse 78

    הוא אשר יצר לכם את האוזניים והעיניים והלבבות, אך כמה מעט אתם מכירים טובה

    Verse 79

    והוא אשר פיזר אתכם בארץ ואשר אליו תקובצו

    Verse 80

    והוא המחייה והממית, ובידו חילוף הלילה והיום, האם לא תבינו זאת

    Verse 81

    ואולם, הם אמרו כדברים שאמרו הראשונים

    Verse 82

    אמרו: “האם לאחר שנמות ונהיה עפר ועצמות, האם נקום לתחייה

    Verse 83

    הבטחות כאלה כבר שמענו, אנו ואבותינו, מקודם, ואין הן אלא אגדות הקדמונים.”

    Verse 84

    אמור: “למי הארץ ושוכניה, האם יודעים אתם?”

    Verse 85

    הם יאמרו: “לאללה.” אמור: “האם לא תיזכרו?”

    Verse 86

    אמור: “מי הוא ריבון שבעת הרקיעים, וריבון כס- המלכות האדיר?”

    Verse 87

    הם יאמרו: “אללה”. אמור: “האם לא תיראו?”

    Verse 88

    אמור: “ביד מי מלכות כל דבר, ומי הנותן מחסה אשר אין מחסה מפניו, האם אתם יודעים?”

    Verse 89

    הם יאמרו: “זה אללה”. אמור: “אם כן כיצד אתם מוקסמים?”

    Verse 90

    אך, הבאנו להם את הצדק, אולם הם אכן משקרים

    Verse 91

    לא לקח אללה בן ואין לו כל אלוה עמו, אילו(זה היה נכון), היה הולך כל אלוה עם אשר יצר, והיו מתמרדים זה נגד זה. ישתבח שם אללה ויתעלה מעל אשר יתארו

    Verse 92

    יודע הנסתר והנגלה, הנעלה מעל מה שמשתפים

    Verse 93

    אמור: “ריבוני אם תראה לי את אשר הובטח

    Verse 94

    ריבוני, כי אז אל תקבע אותי בין האנשים המקפחים.”

    Verse 95

    הן, באפשרותנו להציג בפניך (לקיים) את אשר (העונש) אנו מבטיחים להם

    Verse 96

    גמול בטוב ביותר תחת כל רעה. אנו יודעים היטב את אשר יתארו

    Verse 97

    אמור: ״ ריבוני! אני תופס אצלך מחסה מפני פיתויי השטנים

    Verse 98

    אני חוסה בך ריבוני מפני פגישה אתם”

    Verse 99

    עד הגעת המוות אל אחד מהם (הכופרים), יגיד: “ריבוני! החזירני (לחיים בארץ)

    Verse 100

    על מנת שאעשה את הטוב אשר עזבתי”. בשום אופן! זו רק מילה שהוא אומר (משקר). ומאחוריהם חיץ (שיעצרם מלחזור) עד יום תחיית-המתים

    Verse 101

    ואז כאשר ייתקע בשופר ייפסקו קשרי המשפחות ושום אדם לא יהיה אחראי לרעהו

    Verse 102

    אלה אשר מאזניהם יהיו כבדים ממעשים טובים, הם יהיו הזוכים בגני העדן

    Verse 103

    אלה אשר מאזניהם יהיו קלים ממחסור במעשים טובים, יאבדו את עצמם לנצח בגיהינום

    Verse 104

    האש תשרוף את פניהם עד שיתקדרו

    Verse 105

    האם לא קראו בפניכם את אותותיי, ואתם התכחשתם להם

    Verse 106

    (אלה אשר כפרו) יגידו: “ריבוננו! אומללותנו גברה עלינו, והיינו אנשים תועים

    Verse 107

    ריבוננו! הוציאנו מכאן ואם נשוב לתעות, נהיה למקפחים”

    Verse 108

    יאמר להם: “הישארו מנודים בתוכה ואל תפנו אליי בכלום”

    Verse 109

    חלק מעבדיי היו אלה שאומרים: “ריבוננו! מאמינים אט, על כן סלח לנו ורחם עלינו, ואתה הטוב שבמרחמים

    Verse 110

    ואולם, אתם זלזלתם בהם, עד כי נשכח מכם זכרי, ונהגתם לצחוק מהם

    Verse 111

    היום גמלתי להם על סבלנותם והם הזוכים

    Verse 112

    הוא ישאל: “כמה שנים חייתם על פני האדמה?”

    Verse 113

    הם יגידו: “שהינו שם רק יום או חלק מיום, שאל את אלה אשר מנו את הזמנים”

    Verse 114

    הוא יגיד: “אכן רק זמן קצר עבר עליכם, לו רק הייתם יודעים

    Verse 115

    האומנם חשבתם כי בראנו אתכם לשווא וכי אלינו לא תושבו? ״

    Verse 116

    ויתעלה אללה, הוא המלך הצדק, שאין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות הנדיב

    Verse 117

    כל המתפלל, מלבד אללה, אל אלוה אחר, בלי כל הוכחה על כך, חשבונו(עונשו) הוא בידי ריבונו, כי הכופרים לא יצליחו

    Verse 118

    אמור: “ריבוני! סלח ורחם, כי אתה הטוב שברחומים”