Back to Languages
Hebrew - Chapter 35
Translation by Darusalam House In Jerusalem
Verse 1
השבח לאללה, בורא השמים והארץ, אשר עשה את המלאכים שליחים בעלי כנפיים -שתיים, שלוש וארבע (זוגות כנפיים). הוא מוסיף לבריאה שלו את כל אשר הוא ירצה, כי אללה כל-יכול
Verse 2
אין מונע את הרחמים שאללה שולח לאנשים. ואת אשר הוא ימנע אין איש יכול להרשות, והוא העזוז והחכם
Verse 3
הוי האנשים! זכרו את החסד שעשה עבורכם אללה! היש בורא מלבד אללה, אשר יפרנסכם מן השמים ומן הארץ? אין עוד אלוה אחר מלבדו! אז כיצד התכחשתם לצדק
Verse 4
אם יתכחשו לך, הרי הוכחשו גם שליחים לפניך, ואל אללה יושבו כל הדברים
Verse 5
הוי האנשים, אכן הבטחת אללה צדק היא. אל יתעוכם חיי העולם הזה, ואל יתעה אתכם המתעה (השטן) בדבר אללה
Verse 6
אכן השטן הוא אויבכם, על כן התייחסו אליו כאויב, כי אכן יקרא למחנהו שיהיו מאנשי האש (הגיהינום)
Verse 7
אלה אשר כפרו, להם עונש כבד. ואלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם סליחה וגמול גדול
Verse 8
האם זה אשר מעשיו הרעים קושטו לו וראה אותם כטובים (זהה לעושה הטוב)? אכן אללה יתעה את אשר ירצה, ואת אשר ירצה ידריך. לכן אל תתאבל עליהם, כי יודע אללה את אשר יעשו
Verse 9
ואללה, הוא אשר ישלח את הרוחות להעלות עננים. אנו מוליכים אותם אל האדמות המתות, ונחיה בהם את הארץ לאחר מותה. וכזאת היא התחייה
Verse 10
אם מישהו רוצה תהילה, הודע לו שהתהילה שייכת כולה לאללה. המילים הטובות עולות אליו, והוא זה שמרומם את המעשים הטובים. והחורשים רעה, להם מחכה עונש כבד, וכל מזימותיהם תיכשלנה
Verse 11
ואללה ברא אתכם מעפר, אחר-כך מטיפה, אחר-כך עשה אתכם זוגות, אין נקבה הרה או יולדת שלא על דעתו, ואין אריכות ימים או קוצר ימים ניתנים בלי שיהיה הדבר רשום בספר ברור, והדבר קל מאוד עבור אללה
Verse 12
שני הימים אינם שווים כי האחד מימיו טעימים, מתוקים ונעימים לשתייה, והשני מימיו מלוחים ומרים. אך משניהם תאכלו בשר טרי, ותוציאו לכם תכשיטים אשר תלבשו(כמו הפנינים). ותראה את האניות מפליגות בהם לחפש פרנסה בחסדו, ולמען תודו לו
Verse 13
אללה יביא את הלילה אל תוך היום, ויביא את היום אל תוך הלילה. והוא הכניע לפיקודו את השמש ואת הירח, וכל אחד מהם ינוע במסלולו עד מועד מוגדר. זה אללה ריבונכם, לו המלכות. ואמנם אלה אשר קוראים אליהם במקום אללה, אין להם שלטון אפילו על קליפה של תמר
Verse 14
אם תקראו להם, הם לא ישמעו את קריאתכם, ולו היו שומעים לא היו נענים. וביום תחיית-המתים יכחישו את קשריהם אתכם, והם לא יגידו לכם (את הצדק) כמו זה אשר יודע הכול
Verse 15
הוי האנשים! אתם אלה אשר נזקקים לאללה, ואללה הוא העשיר והמהולל
Verse 16
אם ירצה, יעבירכם מן העולם ויביא במקומכם ברואים חדשים
Verse 17
ולא יקשה על אללה לעשות כך
Verse 18
אף אחד לא יישא משא של אדם אחר, ואם תקרא (לאחרים) נפש עמוסה (בחטאים) לשאת את משאה, לא יישאו את משאה במקומה, אפילו שהיה קרוב משפחה. אכן, הזהר את היראים את ריבונם בסתר ואת המקיימים את התפילה. כל מי שיטהר את עצמו ירוויח מזה המון, וסוף כולם לשוב אל אללה
Verse 19
העיוור והרואה אינם שווים
Verse 20
וגם לא החושך ולא האור
Verse 21
ולא הצל ולא הלהט
Verse 22
וגם המתים והחיים אינם שווים זה לזה. אללה ישמיע קולו באוזני מי שירצה, ואולם לא תשמיע את קולך לאלה אשר בקברים
Verse 23
אתה אינך אלא מזהיר
Verse 24
אנו שלחנוך עם הצדק כמבשר ומזהיר. אין אומה שלא הופיע מקרבה שליח מזהיר
Verse 25
ואם יתכחשו לך, הרי גם התכחשו לאלה אשר שלפניך, אשר באו השליחים אליהם עם אותות בהירים וכתבים וספר המביא הארה
Verse 26
אז הענשתי את אלה אשר כפרו, וכמה איום היה העונש
Verse 27
האם לא ראית שאללה מוריד מים מן השמים ומוציא צמחים שונים? ומן ההרים יש כאלה עם דרכים לבנות ואדומות בצבעים וגוונים שונים, ואף (הרים) שחורים כעורב
Verse 28
וכך גם האדם, והחיות והמקנה, לכל אחד מהם יש הצבע השונה שלו? אומנם המלומדים הם היראים את אללה מבין עבדיו, ואכן אללה הוא העזוז והסלחן
Verse 29
אכן, אלה הקוראים בספרו של אללה, והמקיימים את התפילה, ותורמים ממה שהענקנו להם בסתר או בגלוי, להם מחכה אוצר בלתי מתכלה
Verse 30
אשר ישלם להם את גמולם ויוסיף להם מחסדו, כי הוא הסולח והגומל
Verse 31
הספר אשר גילינו לך הוא הצדק, ומאשר את מה שקדם לו(את ספרי הקודש הקודמים), כי אללה בקי בכול ורואה הכול
Verse 32
אכן, נתנו את הספר לאלה אשר בחרנו מבין עבדינו. ביניהם יש כאלה המקפחים את עצמם, מהם העושים (רק) כנדרש מהם, ומהם מקדימים לעשות מעשים טובים. זה הוא החסד הגדול מאללה
Verse 33
הם ייכנסו לגני העדן ושם יקושטו בצמידים של זהב ובפנינים ומלבושי משי
Verse 34
ויאמרו: “התודות לאללה אשר העביר מעלינו את היגון, אכן ריבוננו סולח וגומל
Verse 35
בחסדו הוא הכניס אותנו אל המשכן הנצחי, שבו עצב ותשישות לא יגעו בנו
Verse 36
אך אלה אשר כפרו יישארו באש הגיהינום. לא נגזור עליהם מוות שימותו אכן, ולא יופחת עונשם בה, וכך נגמול לכל כופר
Verse 37
והם יצעקו מהגיהינום “ריבוננו! הוצא אותנו מכאן! אנחנו נעשה מעשים טובים, לא כמו שהיינו עושים לפני זה!!!”. והוא יגיד להם: וכי לא הארכנו את חייכם די והותר כדי שייזכר כל הרוצה להיזכר? ואף בא אליכם המזכיר! לכן טעמו עכשיו (את טעמו המר של העונש!), אכן, אין מחלץ לכופרים
Verse 38
אללה יודע את כל נסתרות השמים והאיץ. הוא גם יודע היטב את אשר יש בלבבות
Verse 39
זה הוא אשר הקים אתכם דור אחרי דור למשול בארץ. על זה אשר כופר בו, מוטלת האחריות לכפירתו המוסיפה לו שנאה ואבדון מידי ריבונו
Verse 40
אמור להם: “הראיתם את השותפים, אלה אשר קוראים אתם אליהם במקום אללה? הראו לי את אשר בראו מן הארץ! שאולי יש להם שותפות בבריאת השמיים? או אולי נתנו להם ספר אשר מבהיר להם הכול? לא ולא! המקפחים מבטיחים ומעניקים איש לרעהו רק שקר נטול יסוד
Verse 41
אכן אללה מחזיק בשמים ובארץ כדי שלא יחדלו מלהתקיים, ואם יחדלו מלהתקיים, לא יחזיק בהם אף אחד אחר! ואכן, הוא הסבלן והסלחן
Verse 42
והם נשבעו באללה את שבועותיהם הכי עמוקות, כי אם יבוא אליהם מזהיר, הם יהיו ישרים יותר מכל אומה אחרת. אך בבוא אליהם המזהיר, זה רק הגביר את התנגדותם ויהירותם
Verse 43
זאת כי הם התהלכו בשאננות על פני האדמה וחרשו רעה, אך המזימה לעשות את הרע תדבק רק בזומם אותה. האם הם יכולים לצפות שננהג בהם אחרת מאשר נהגנו עם קודמיהם? ולא תמצא לדרך של אללה שינוי, ולא תמצא לדרך של אללה תחליף
Verse 44
האם לא סיירו בארץ וראו מה היה סופם של אלה אשר היו לפניהם? הם היו חזקים מהם, ואולם אין זבו שאללה אינו יכול לגבור עליו, לא בשמים ולא בארץ. הוא יודע הכול, והוא כל-יכול
Verse 45
ולו היה אללה מעניש את האנשים לפי עשייתם, לא היה משאיר שום בריה על פני האדמה, אן הוא דוחה את עונשם עד למועד קבוע, אולם כאשר יגיע המועד הקבוע להם, הם ידעו שאללה אכן רואה תמיד את עבדיו