Back to Languages

    Hebrew - Chapter 39

    Translation by Darusalam House In Jerusalem

    Verse 1

    הספר הזה הורד מאת אללה העזוז והחכם

    Verse 2

    אנחנו הורדנו אותו אליך עם הצדק, לכן, עבוד את אללה והתמסר לו באמונה כנה

    Verse 3

    אכן רק אללה ראוי לשמוע בקולו בכנות ונאמנות. ואולם אלה אשר לקחו להם אדונים מלבדו, (טוענים): “אנו עובדים אותם רק למען יקרבו אותנו יותר לאללה”. אללה ישפוט ביניהם בדברי מחלוקתם, אולם הוא לא ידריך כל שרלטן או כופר שקרן

    Verse 4

    לו רצה אללה לקחת בן לעצמו, היה בוחר באשר יחפוץ מקרב ברואיו. ישתבח שמו! הוא אללה האחד והמנצח

    Verse 5

    הוא ברא את השמים ואת הארץ בצדק, והוא מכסה את אור היום בחשכת הלילה, ומכסה את חשיבת הלילה באור היום, ומשעבד את השמש והירח: כל אחד מהם ירוץ עד מועד מוגדר. הלא הוא העזוז והסולח

    Verse 6

    הוא ברא אתכם מנפש אחת, ואחר כך ברא ממנה את בן זוגה, והוריד לכם מקנה, שמונה זוגות. הוא בורא אתכם בבטן אימהותיכם, שלב אחרי שלב, בשלוש חשיבות. זה הוא אללה, ריבונכם, ולו המלכות ואין אלוה זולתו. אם כן, מדוע אתם סוסים מדרך הישר

    Verse 7

    אם אכן תכפרו, הן, אללה אינו נזקק לכם, אך הוא אינו רוצה את הכפירה בקרב עבדיו, ואם תכירו לו תודה, יהיה זה לטובתכם. אף נפש לא תישא את משאה של נפש אחרת, כי סופכם אל ריבונכם תושבו, ואז יודיעכם את אשר עשיתם. כי הוא יודע את אשר בלבבות

    Verse 8

    כאשר באה על האנשים צרה הוא קורא אל ריבונו ושב אליו, אך כאשר אללה מעבירה בחסדו ממנו, הוא שוכח שקרא אליו לפני כן, ועשה לו שווים, כדי להדיח אנשים מהדרך. אמור: “התענג לך מעט על כפירתך, כי בין יורשי האש הנך”

    Verse 9

    האם מי ששומר על התפילה במשך הלילה, בסגידה או בעמידה, ונזהר מפני העולם הבא ומקווה לרחמי ריבונו? אמור: “האם שווים אלה אשר יודעים ואלה אשר אינם יודעים? אמנם רק אנשי בינה ודעת ישימו לב”

    Verse 10

    אמור: ״ הוי עבדי אשר האמינו! יראו את ריבונכם! לאלה אשר מסיבים בעולם הזה, טוב . וארץ אללה רחבה היא, אמנם לבעלי הסבלנות ישולם גמולם במלואו

    Verse 11

    אמור: “צוויתי לעבוד את אללה, ונאמן רק לו באמונה

    Verse 12

    ונצטוויתי להיות ראשון המוסלמים(המתמסרים לאללה) ״

    Verse 13

    אמור: “אני חרד מעונש היום האדיר, אם אפרוק עול ריבוני”

    Verse 14

    אמור: “את אללה אעבוד, נאמן באמונתי

    Verse 15

    אתם, עבדו את כל אשר רציתם מלבדו ״. אמור: "אכן המפסידים הם אלה אשר הפסידו את נפשם ואת בני ביתם ביום התחייה. בצדק זה הוא האבדון הגדול”

    Verse 16

    תהיה אש מעליהם ואש מתחתיהם. זה הדבר אשר בו יפחיד אללה את עבדיו. הוי עבדיי! על כן יראו אותי

    Verse 17

    ואלה שהתרחקו מאלילי השקר, ונמנעו מלעבוד אותם, התחרטו בכנות אל אללה, להם הבשורה הטובה. לכן, בשר טובות לעבדיי

    Verse 18

    אלה אשר יקשיבו לנאמר, וילכו אחרי הטוב אשר בו (דברי הקוראן), אלה הם אשר הדריך אללה ואלה הם אשר בינה להם להבין

    Verse 19

    אך מה בנוגע לאלה אשר עזר עליהם העונש המוצדק? האם תוכל לחלץ מישהו שכבר נמצא באש (הגיהינום)

    Verse 20

    אבל אלה היראים את ריבונם, להם יהיו אחוזות הבנויות קומות על גבי קומות, ומתחתיהן זורמים נהרות. זוהי הבטחת אללה אשר אינו מפר הבטחות

    Verse 21

    הלא תראה כי אללה הוריד מים משמים והוליכם במעיינות בתוך האדמה? ואחר-כך הוא מוציא על-ידם צמחים מסוגים שונים המתייבשים ומצהיבים, ואז יפורר אותם. בזאת יש אזהרה לבעלי הבינה

    Verse 22

    כל מי, שאללה פתח את ליבו לאסלאם, שופע הוא באור מריבונו. אך אבוי לאלה אשר סגרו את ליבם בפני זכר אללה, הם ודאי טועים טעות גלויה

    Verse 23

    אללה הוריד את המסר הכי טוב, ספר שכל חלקיו דומים, ואשר חוזר על עצמו שוב ושוב, וזה מצמרר את אלה היראים מאללה. אולם אחר-כך עורם וליבם יירגעו על-ידי הזכרת שם אללה. זוהי ההדרכה שבה ידריך אללה את אשר ירצה, ואת כל אשר יתעה אללה, אין לו שום מדריך

    Verse 24

    וזה אשר יהיה לו רק פניו להגן על עצמו מהעונש האכזרי מיום תחיית המתים? ויאמר למקפחים: טעמו את שכר מעשיכם

    Verse 25

    הכחישו אלה אשר היו לפניהם את האזהרות, ובא עליהם העונש ממקום שהם לא ציפו לו

    Verse 26

    לכן אללה הנחית עליהם עונש בחיי העולם-הזה, אך העונש בעולם הבא הוא גדול מזה, ואם רק ידעו כמה

    Verse 27

    וכבר הבאנו לאנשים משלים שונים בקוראן הזה כדי שיזכרו

    Verse 28

    וזה קוראן ברור בערבית, ללא כל טעויות, כדי שאנשים יהיו יראים

    Verse 29

    נתן אללה משל: אדם אחד (עבד), שייך להרבה אדונים אשר הרבים זה עם זה. ואדם אחר שייך לאדון אחד. הידמה האחד לחברו? התודה לאללה! אך אכן רוב האנשים אינם יודעים

    Verse 30

    אכן, אתה תמות וגם הם ימותו

    Verse 31

    אך לאחר מכן, ביום התחייה, לפני ריבונכם התנצחו

    Verse 32

    ומי מקפח יותר גרוע מזה אשר המציא שקרים על אללה ואשר דחה את הצדק שהגיע אליו? האין בגיהינום משכן לכופרים

    Verse 33

    אך זה אשר הביא את הצדק, וזה אשר העיד שהוא אכן הצדק, אלה הם היראים (את אללה)

    Verse 34

    והם יקבלו מאללה כל מה שהם רוצים. זה גמולם של עושי הטוב

    Verse 35

    אללה ימחק להם את מעשיהם הרעים, וייתן להם את גמולם על הכי טוב אשר היו עושים

    Verse 36

    האם אללה אינו די (כמגן) לעבדו הנאמן? ובכל זאת הם מנסים להפחיד אותך מאלה אשר מלבדו...אך לזה אשר אללה נתן לתעות בדרך, לא תהיה לו כל הדרכה

    Verse 37

    ואת אשר אללה ידריך, איש לא יוכל להתעות. האין אללה עזוז ובעל נקמות

    Verse 38

    ואכן אם תשאל אותם: “מי ברא את השמים ואת הארץ?” יאמרו: “אללה”. אמור: “מה תחשבו, אלה אשר תקראו אליהם מלבד אללה, אם ירצה אללה לפגוע בי, האם הם יכולים להעביר את הפגיעה הזאת מעליי? או אם ירצה לרחם עליי, האם הם יכולים למנוע את רחמיו (ממני)? אמור: “אני מסתפק באללה, ועליו יישענו הסומכים המאמינים”

    Verse 39

    אמור: “הוי בני עמי! המשיכו בדרככם, וגם אני אמשיך בדרכי, ולבסוף תדעו

    Verse 40

    על מי יחול העונש המשפיל, ועל מי יחול עונש לעולמי עולמים

    Verse 41

    הורדנו אליך את הספר עם הצדק אל האנשים. מי שיקבל את ההדרכה יעשה טוב לעצמו, ומי שיתעה הרי הוא מתעה רק את עצמו, ואין אתה אחראי להם

    Verse 42

    זה אללה אשר אוסף את נשמות המתים בעת מותן, ואת נשמות החיים בעת השינה. והוא משאיר אצלו את אלו אשר הגיעה שעתן למות, ואת האחרות ישחרר עד לבוא המועד. אכן בזה אותות לאנשים אשר בינה להם להבין

    Verse 43

    האם הם לוקחים להם מליצים מלבד אללה? אמור: “האם זה למרות שאין להם כוח או הבנה?”

    Verse 44

    אמור: “אללה הוא המליץ היחיד, אשר לו מלכות השמים והארץ, ואז אליו אתם ודאי תושבו”

    Verse 45

    כאשר רק שמו של אללה מוזכר, הלבבות של אלה אשר לא יאמינו בעולם הבא יתמלאו בסלידה, ואולם אם יזכרו את אלה האחרים מלבדו, אז הם יתמלאו בשמחה

    Verse 46

    אמור: “אללה! בורא השמים והארץ, אתה היודע את הנסתר והגלוי, ואתה תשפוט בין עבדיך במה שהיו בו חלוקים

    Verse 47

    לו היה לאלה אשר קיפחו כל אשר בארץ ואפילו דומה לו מזה, הם היו נותנים את כל זה כדי לפדות את עצמם מהעונש המר ביום תחיית-המתים. מפני שאללה יראה להם את אשר הם לא היו מצפים

    Verse 48

    ויתבהרו להם תוצאות מעשיהם הרעים, והעונש אשר זלזלו בו יאגף אותם

    Verse 49

    כאשר פוגעת צרה באדם הוא קורא אלינו. אך כאשר אנו מעניקים לו חסד מאתנו, הוא אומר "כל זה ניתן לי בגלל הידע שלי". אך זה רק ניסיון הוא, ואולם רובם אינם יודעים זאת

    Verse 50

    גם אלה אשר קדמו להם אמרו דברים כאלה, אך שום דבר לא הועיל להם מהדברים אשר עשו

    Verse 51

    ופגע בהם העונש שהם היו ראויים לו, ואלה אשר קיפחו ייפגעו בעונש גם הם על מעשיהם הרעים שצברו, מבלי שיוכלו להימלט מזה

    Verse 52

    האינם יודעים, כי אללה מרחיב ומצמצם את הפרנסה למי שירצה? ויש בזה לקח לאנשים המאמינים

    Verse 53

    אמור: הוי עבדיי! אלה אשר שיקעו את עצמם בחטאים, אל להם להתייאש מרחמי אללה. אללה מוחל על כל החטאים. כי הוא סלחן ורחום

    Verse 54

    שובו אל ריבונכם, והיכנעו לו לפני שיבוא העונש עליכם, ואז דבר לא יעזור לכם

    Verse 55

    ולכו אחרי הטוב אשר הורד אליכם מאת ריבונכם, לפני שיבוא אליכם העונש פתאום, כשאינכם מרגישים

    Verse 56

    ותאמר אז כל נפש: “אוי לי כי הזנחתי את חובותיי כלפי אללה, ואכן הייתי מהמזלזלים!״

    Verse 57

    או שיגידו: אם אללה היה מדריך אותי, הייתי בין יראיו

    Verse 58

    או שיגידו למראה העונש: “לו היה ביכולתי לחזור לחיים, כי אז הייתי בין עושי הטוב!”

    Verse 59

    אך כבר ניתנו לך אותותיי, ואתה הכחשת אותם והתגאית והיית מהכופרים

    Verse 60

    וביום תחיית-המתים תראה את אלה שהתכחשו לאללה כשפניהם קודרות, האין בגיהינום משכן לגאוותנים

    Verse 61

    ואולם את היראים יחלץ אללה והם יזכו לכך שלא יפגעו בהם ושהם לא יצטערו

    Verse 62

    אללה ברא כל דבר, והוא האחראי לכול

    Verse 63

    לו מפתחות השמים והארץ, ואלה שהתכחשו לאותות של אללה יהיו הם המפסידים

    Verse 64

    אמור: ״ האם תצוו עליי לעבוד מישהו אחר מלבד אללה, הוי, אתם הבורים?”

    Verse 65

    כבר נגלה לך ולאלה אשר היו לפניך, שאם תשתף (עם אללה), טרחתך תהיה לשווא ותהיה מן המפסידים

    Verse 66

    ולכן, עבוד רק את אללה והיה בין אלה שמודים לו

    Verse 67

    הם לא העריכו את אללה כראוי לו. ביום תחיית- המתים יחזיק את כל הארץ בחוזקתו, ואת השמים מקופלים בימינו. ישתבח שמו ויתעלה מעל כל אשר שיתפו לו (עבודה זרה)

    Verse 68

    וינשפו בשופר ויוכה בהלם כל אשר בשמים ובארץ, פרס לאלה שאללה ימנע זאת מהם. ואחר- כך ייתקע שוב בשופר ואז יקומו ויביטו

    Verse 69

    אז תזרח הארץ באור ריבונה, ויונח ספר הרישום לפניהם, ויובאו הנביאים והעדים, ויישפט ביניהם בצדק ואיש לא יקופח

    Verse 70

    לכל נפש ישולם מלוא גמולה על מעשיה, והוא מיטיב לדעת את אשר עשו

    Verse 71

    ויוכלו אלה אשר כפרו אל הגיהינום בחבורות חבורות, ובהגיעם אליו, ייפתחו שעריו, ויגידו להם (המלאכים) שומרי הגיהינום: "האם לא באו אליכם שליחים מקרבכם, וקראו לפניכם את אותות ריבונכם, והזהירו אתכם, ממפגש ביום הזה?" ואמרו: “אכן כן”, ולכן בצדק נגזר על הכופרים להיענש

    Verse 72

    ויאמר: היכנסו בשערי הגיהינום, ושכנו בו לעולם ועד, איום ונורא יהיה משכנם של הגאוותנים

    Verse 73

    ואלה אשר יראו את ריבונם, יובלו בחבורות חבורות אל גן העדן. ובבואם, ייפתחו שערי גן העדן, ויאמרו להם (המלאכים) שומרי גן העדן: “שלום עליכם עושים הטוב. היכנסו והישארו כאן לעולם ועד”

    Verse 74

    ויאמרו: “השבח לאללה אשר קיים את הבטחתו והוריש לנו את אדמת גן העדן. נשכון בגן עדן באשר נחפוץ. כמה מעולה (משובח) הוא גמולם של עושי הטוב”

    Verse 75

    ואז תראה את המלאכים סובבים סביב כס המלכות, משבחים ומהללים בתודה את ריבונם. ונחרץ הדבר ביניהם בצדק, וייאמר: “התודות לאללה ריבון העולמים”