Back to Languages

    Hebrew - Chapter 43

    Translation by Darusalam House In Jerusalem

    Verse 1

    חא.מים (ח.מ)

    Verse 2

    (נשבע אני) בספר אשר מבאר את כל הדברים

    Verse 3

    אנו עשינו אותו קוראן בערבית כדי שתוכלו להבין אותו

    Verse 4

    ואכן זה רשום אצלנו בספר השמימי, והוא עילאי ומלא חוכמה

    Verse 5

    האם חשבתם שנפסיק להוריד את האזהרה עליכם, מפני שאתם אנשים מגדישי סאה בעוולות

    Verse 6

    וכה רבים הם הנביאים אשר שלחנו אל הדורות מימי קדם

    Verse 7

    אך לא בא אליהם כל נביא, אלא שהם היו מזלזלים בו

    Verse 8

    והכחדנו עמים חזקים מהם בכוח, ועבר המשל של הדורות הקודמים

    Verse 9

    ואם תשאל אותם: “מי ברא את השמים ואת הארץ?” יאמרו: “ברא אותם העזוז והיודע”

    Verse 10

    אשר ברא לכם את הארץ כמשכן, ופתח לפניכם את השבילים, כדי שתמצאו את הדרך(הצדק)

    Verse 11

    והוא אשר מוריד את המים מהשמיים בכמות מוגדרת, להחיות בהם את האדמה שהייתה מתה, וכך גם אתם תקומו לתחייה

    Verse 12

    והוא זה אשר ברא את הזוגות כולם ועשה לכם מן האוניות והבהמות אשר תרכבו עליהם

    Verse 13

    כדי שתרכבו עליהם ואז תזכרו את חסד ריבונכם בשעה שתרכבו עליהם ותאמרו: “ישתבח שמו של זה אשר הכניע אותם למעננו, כי אנו לבדנו לא היינו מצליחים בזה

    Verse 14

    ואכן אנחנו נחזור אל ריבוננו”

    Verse 15

    הם עשו את ברואיו לחלק ממנו, אכן האדם כופר מובהק

    Verse 16

    האם הוא לקח לעצמו את הבנות אשר ברא, ובחר עבורכם את הבנים

    Verse 17

    וכאשר התבשרו חלק מהם בדבר אשר נמשל עבורם לרחמן בכבודו ובעצמו, קדרו פניהם והתמלאו בכעס

    Verse 18

    וכי (יעדיף) את אשר יקושטו בתכשיטים, ואשר הוא בעת סכסוך. לא ידע להוכיח דברים בבירור

    Verse 19

    הם סברו לחינם שהמלאכים, עבדיו של הבורא, הם נקבות, אך האם הם היו עדים לבריאתם? עדותם תירשם, והם עוד יישאלו על כך

    Verse 20

    והם אומרים: “לו רצה הרחמן לא היינו עובדים אותם (האלילים)”. אולם אין הם יודעים דבר על כך, והם אכן רק הוגי שווא ושקר

    Verse 21

    האם נתנו להם לפני כן ספר אשר עליו הם נסמכים

    Verse 22

    אבל הם אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו מאוחדים באמונתם, ואנחנו הולכים בעקבותיהם”

    Verse 23

    כל פעם ששלחנו לפניך שליח לעיר, אמרו מנהיגיה: “מצאנו את אבותינו מחזיקים במנהגים הללו (עבודת האלילים) ואנחנו הולכים בעקבותיהם”

    Verse 24

    אמור: “ולו גם אם אראה לכם דרך ישרה מדרך אבותיכם? אמרו: "כופרים אנו בשליחותכם״

    Verse 25

    לכן, התנקמנו בהם, וראה מה היה סופם של המתכחשים

    Verse 26

    וכאשר אברהם אמר לאביו ולבני עמו: “אני דוחה את מה שאתם עובדים

    Verse 27

    אני עובד רק את זה שברא אותי, והוא זה שידריך אותי”

    Verse 28

    ואז אברהם השאיר את המילים הללו בקרב צאצאיו, למען ישובו (אל עבודת ריבונם)

    Verse 29

    אני הענקתי להם ולאבותיהם את הנאות העולם הזה, עד שבא אליהם הצדק ושליח אשר נתן להם מסר ברור

    Verse 30

    וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”

    Verse 31

    ואמרו: “למה לא הורד הקוראן לאחד האנשים המכובדים משתי הערים

    Verse 32

    האם הם אלה שמחלקים את רחמי ריבונך? אנחנו חילקנו ביניהם את מחייתם בחיי העולם הזה, והעלינו אחדים מהם על האחרים כדי שכל אחד יוכל לקבל את האחר לעובדים, ואולם רחמי ריבונך טובים יותר מכל ההון שהם מקבצים

    Verse 33

    ואם האנשים היו נהפכים לאומה אחת, היינו עושים למתכחשים לרחמן בתים אשר גגות של כסף להם, ומדרגות לעלות בהם

    Verse 34

    ושערים לבתיהם וספות לנוחותם

    Verse 35

    והכול עם קישוטי זהב, להנאה זמנית בחיי העולם-הזה, אך העולם־הבא שמור אצל ריבונך ליראים (אותו)

    Verse 36

    לכל המתעלם מזכרו של הרחמן, נצרף שטן אשר יהיה לו החבר הקרוב

    Verse 37

    הם מרחיקים אותם מדרך הישר, בעודם חושבים שהם מודרכים

    Verse 38

    אולם כאשר יגיע אלינו יגיד: “הלוואי שהיה המרחק ביני לבינך כמרחק מזרח ממערב, כי חבר ביש ורע היית לי”

    Verse 39

    (וייאמר להם): “עשיתם את הרע. לא יעזור לכם היום כשקיפחתם אם יהיו לך שותפים בעונש, עונשכם לא יצטמצם”

    Verse 40

    האם תוכל לגרום לחירשים לשמוע? האם תוכל להדריך את העיוור או את זה אשר היה בתעייה בהירה (וגלויה)

    Verse 41

    אם נאסוף אותך (במותך), אנו נתנקם בהם (רק לאחר שליחת שליחים אליהם)

    Verse 42

    או שאף נראה לך בעודך בחיים את העונש אשר הכנו להם, מפני שאנו חזקים מהם

    Verse 43

    לכן היצמד למה שהושרה אליך, כי אתה הולך בדרך הישר

    Verse 44

    ואכן, זו התזכורת הטובה עבורך ועבור בני עמך, ועתידים אתם להישאל

    Verse 45

    שאל את השליחים אשר נשלחו לפניך, האם אי פעם התרנו לעבוד אלילים מלבד הרחמן

    Verse 46

    וכבר שלחנו את משה עם אותותינו אל פרעה ומועצת נכבדיו, והוא אמר: “אני שליחו של ריבון העולמים”

    Verse 47

    וכאשר הביא להם את אותותינו, הם צחקו לו וזלזלו בו

    Verse 48

    אך כל אות שהראינו להם היה גדול יותר מקודמו, והבאנו להם את העונש (המכות) למען ישובו

    Verse 49

    ואמרו: “הוי קוסם! קרא למעננו אל ריבונך בברית אשר כרת אתך, כי אנחנו רוצים להאמין!”

    Verse 50

    ואולם כאשר הסרנו את העונש מעליהם, הפרו את הבטחתם

    Verse 51

    וקרא פרעה בתוך עמו: “בני עמי! האם לא לי המלכות במצרים, ולא יזרמו הנהרות הללו לרגליי? האם לא תראו

    Verse 52

    האין אני טוב יותר מאדם עלוב זה אשר גם לדבר ברורות לא יוכל

    Verse 53

    מדוע לא קושט בצמידי זהב משמים, ולא באו עמו המלאכים כדי להעיד על צדקתו(שהוא אכן שליח האל)”

    Verse 54

    וכך הוא זלזל בבני עמו ושמעו לקולו כי היו מושחתים

    Verse 55

    וכאשר הכעיסו אותנו, נקמנו בהם, והטבענו את כולם

    Verse 56

    ועשינו מהם משל לאחרים ולדורות העתידיים

    Verse 57

    וכאשר ניתן (ישוע) בן מרים כמשל, בני עמך הפנו את גבם

    Verse 58

    ואמרו: “האם הוא טוב יותר מאלילינו?”, הם התייחסו אליו אך ורק לצורך הוויכוח, כי אכן הם עם של מתנצחים (ללא הצדקה)

    Verse 59

    אין הוא אלא עבד אשר שפענו לו חסד ושלחנו אותו כמשל לבני ישראל

    Verse 60

    כי לו רצינו, היינו שמים במקומכם מלאכים אשר ימשיכו לחיות על פני האדמה

    Verse 61

    אכן, הוא אחד מסימני השעה. אל תפקפקו בזה, אלא לכו אחריי, אכן זאת הדרך הישרה

    Verse 62

    אל תתנו לשטן להדיח אתכם מהדרך, כי הוא אכן אויבכם המושבע

    Verse 63

    וכאשר הביא ישוע את האותות הבהירים, אמר: “הבאתי לכם את החוכמה, כדי לבאר לכם את הדברים אשר נחלקתם בגינם. לכן יראו את אללה ושמעו בקולי

    Verse 64

    כי אללה הוא ריבוני וריבונכם לכן עבדוהו כי זה דרך הישר”

    Verse 65

    ושוסעו הקבוצות השונות ביניהן. אבוי לאלה אשר קיפחו מיום העונש הכואב

    Verse 66

    המחכים הם שהשעה (יום הדין) תבוא עליהם לפתע מבלי שאפילו ירגישו זאת

    Verse 67

    הידידים יהיו ביום ההוא איש לרעהו כאויבים, חוץ מאלה אשר יראים

    Verse 68

    הוי עבדיי! אל לכם לפחד מהיום הזה ולא להצטער

    Verse 69

    אלה אשר האמינו באותותינו והיו מוסלמים (מתמסרים)

    Verse 70

    היכנסו לגן עדן אתם וזוגותיכם ושם התענגו באושר

    Verse 71

    שם יגישו להם קערות של זהב וגביעים, ובהם כל אשר תחפוץ הנפש וכל אשר תיהנה העין ממנו, ושם תישארו לעולם ועד

    Verse 72

    זהו הגן אשר ירשתם בזכות מעשיכם

    Verse 73

    ויהיה לכם שם שפע של פירות למאכל

    Verse 74

    אך הרשעים, הם יסבלו לעולם ועד את עונש הגיהינום

    Verse 75

    ולא יוקל(העונש) עליהם, והם יהיו אומללים ומיואשים לעולם ועד

    Verse 76

    ולא קיפחנו אותם, אלא הם אלה שקיפחו את עצמם

    Verse 77

    ויקראו: “הוי מאליק (שומר הגיהינום)! כי רק יביא לנו ריבונך את קיצנו”. אך הוא יענה להם: “אתם נשארים כאן לעולם ועד ״

    Verse 78

    כבר הבאנו לכם את הצדק, ואולם רובכם שונאים את הצדק

    Verse 79

    אם הם הכינו תחבולה, גם אנחנו מכינים להם

    Verse 80

    או שמא הם חושבים שלא נשמע אותם ואת התלחשויותיהם? נהפוך הוא, מלאכינו ניצבים לידם ומתעדים הכול

    Verse 81

    אמור: “אילו היה לרחמן בן, הייתי אני ראשון לעבוד אותו”

    Verse 82

    ישתבח שמו, ריבון השמים והארץ, ריבון כס- המלכות, הוא נעלה מעל לכול מה שהם מייחסים לו”

    Verse 83

    אם כן, הנח להם להמשיך בדברי הבליהם ולהשתעשע עד אשר יפגשו את יומם אשר הובטח להם

    Verse 84

    והוא האלוה אשר בשמים, והאלוה אשר בארץ, והוא החכם והיודע

    Verse 85

    ויתברך אללה אשר לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם, ורק לו יש הידע על”השעה” (יום הדין) ואליו תושבו

    Verse 86

    אלה (האלילים) אשר אליהם יתפללו זולתו לא יוכלו להמליץ לפני אללה, רק המעידים על הצדק במודע

    Verse 87

    אם תשאל אותם: “מי ברא אותם?” יאמרו: “אללה”. אם כן, מדוע הם סוסים מהדרך

    Verse 88

    ונאמר (מוחמד): “הוי ריבוני! אכן הם בצדק אנשים שלא יאמינו.”

    Verse 89

    וסלח להם, ואמור “שלום”. וסופם שהם ידוע יידעו הכול

    Unexpected Application Error!

    Unexpected token '<', "<!DOCTYPE "... is not valid JSON

    SyntaxError: Unexpected token '<', "<!DOCTYPE "... is not valid JSON