Back to Languages

    Hebrew - Chapter 45

    Translation by Darusalam House In Jerusalem

    Verse 1

    חא.מים. (ח.מ)

    Verse 2

    זה הספר אשר הורד מאללה העזוז והחכם

    Verse 3

    בשמים ובארץ ישנם אותות למאמינים

    Verse 4

    בבריאתכם ובכל היצורים אשר הוא ברא, ישנם אותות לאנשים הבטוחים באמונתם

    Verse 5

    ובהתחלפותם של היום והלילה, והגשם אשר הוריד אללה מן השמים כפרנסה, אשר הוא יחיה בו את האדמה אחרי מותה, ובכיוון משב הרוחות, בכל אלה ישנם אותות לבעלי הבינה

    Verse 6

    אלה הם האותות של אללה (משפטי הקוראן) אשר אנו קוראים בפניך בצדק. באיזה מסר הם יאמינו אם לא בדברי אללה, ובאותותיו

    Verse 7

    אוי ואבוי לכל חוטא רמאי

    Verse 8

    השומע את אותות אללה נקראים בפניו וממשיך ביהירותו כאילו מעולם לא שמע אותם. בשר לו על העונש הכואב

    Verse 9

    כאשר נודעים לו כמה מאותותינו, הוא מזלזל בהם. לאנשים כמוהו, צפוי להם עונש כואב

    Verse 10

    מאחוריהם גיהינום, ומעשיהם לא יועילו להם בכלום, ואף לא המגינים אשר לקחו להם זולת אללה. אכן, צפוי להם עונש כבד

    Verse 11

    זה הוא (הקוראן) מקור הדרכה, אך אלה אשר כפרו באותות ריבונם להם עונש אדיר וכואב

    Verse 12

    אללה הוא זה אשר הכניע עבורכם את הים, כדי שישוסו בו הספינות על פי פקודתו, וכדי שתבקשו לכם פרנסה בחסדו, וכדי שהודו לו

    Verse 13

    וזה הוא אשר הכפיף לכם את כל אשר בשמים ובארץ כחסד ממנו, ובזה אותות לאנשים בעלי בינה

    Verse 14

    אמור לאלה אשר האמינו, לסלוח לאלה אשר אינם מצפים לימי אללה, שבו יגמול אללה לאנשים כראוי להם

    Verse 15

    העושה טוב מיטיב לעצמו, והעושה רע מזיק לעצמו, ואז אל ריבונכם תושבו

    Verse 16

    וכבר נתנו לבני ישראל את הספר והחוכמה והנבואה, ופרנסנו אותם במיטב הדברים, והעדפנו אותם על-פני העמים

    Verse 17

    ונתנו להם הבהרות על כל דבר, ולא נחלקו ביניהם אלא לאחר שהוענקה להם הדעת והתחילו לקנא זה בזה. אכן ריבונך ישפוט ביניהם ביום תחיית-המתים באשר נחלקו בו

    Verse 18

    ואז עשינו אותך על דרך ”שריעה” (ההלכה) בציווי (ריבונך), לך בעקבותיה ואל תססה אחר תאוות אלה אשר אינם יודעים

    Verse 19

    כי הם לא יועילו לן בפני אללה בכלום, ואכן המקפחים הם מגינים זה לזה, ואללה הוא מגן היראים

    Verse 20

    זה, אותות גלויים לבני אדם והדרכה ורחמים לאנשים הבטוחים באמונתם

    Verse 21

    האם חושבים אלה אשר בחרו ברוע, כי דינם אצלנו כדין אלה אשר האמינו ועשו את הטוב? בחייהם ובמותם הם יהיו שווים זה לזה? אם כן, הם כטועים בשיפוטם

    Verse 22

    ובוא אללה את השמים ואת הארץ בצדק, וכל נפש תקבל גמול הולם על מעשיה, והם לא יקופחו

    Verse 23

    ראית את זה אשר הפך את תאוותו לאלוהו? התעהו אללה ביודעין וחתם את אזניו ואת ליבו וכיסה את עיניו. מי יוכל להדריך אותו אל דרך הישר אחרי שאללה התעה אותו? הלא תזכרו

    Verse 24

    ואמרו: “אין עוד חיים מלבד חיינו בעולם הזה, נמות ונחייה בחיים האלה, ורק הזמן הוא המביא עלינו כליה”. אין הם יודעים דבר על זאת, אכן הם בספק מוחלט

    Verse 25

    כאשר קוראים בפניהם את אותותינו הבהירים, סברתם לחינם היא: “השיבו את אבותינו המתים לתחייה, אם אכן תדברו צדק”

    Verse 26

    אמור: “אללה יחיה אתכם ואז ימית אתכם, ואז ישיב אתכם לחיים ביום תחיית-המתים, יום אשר אין ספק לגביו, ואולם ווב האנשים אינם מודעים לכן

    Verse 27

    ולאללה מלכות השמים והארץ, וביום אשר תקום “השעה” (יום הדין), המתכחשים יהיו הנפסדים

    Verse 28

    ותראה שכל האנשים יכרעו ברך. כל אומה תקרא אל ספריה: ”היום תתוגמלו על מה שהייתם עושים”

    Verse 29

    זה ספרנו (תיעוד המעשים) שמדבר עליכם בצדק, כי אנו היינו רושמים את כל אשר הייתם עושים

    Verse 30

    ואולם, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יכניס אותם ריבונם ברחמיו (אל גן עדן), וזו הזכייה המובהקת

    Verse 31

    ואילו, אלה אשר כפרו, האם לא נקראו בפניכם אותותיי שלי? אולם אתם התייהרתם והייתם אנשים כופרים מכחשים

    Verse 32

    וכאשר אמרו לכם, שהבטחת אללה תתקיים ואין ספק בבוא “השעה” (יום הדין), אמרתם: “אין אנו יודעים מה היא ”השעה”, כי לפי דעתנו היא רק דמיון שווא ואין בטוחים אנו בבואה”

    Verse 33

    ואז נתגלו להם מעשיהם הרעים ויקיף אותם אשר היו לועגים לו

    Verse 34

    אז נאמר להם: “היום נשכח אתכם כמו שאתם שכחתם את המפגש של היום הזה. לכן משכנכם יהיה הגיהינום, ואין מי שיושיע אתכם

    Verse 35

    משום ששמתם את אותות אללה ללעג, וחיי העולם-הזה התעו אתכם. והיום לא יצאו ממנה ולא יבוקש מהם לרצות (את אללה)

    Verse 36

    לכן، השבח לאללה ריבון השמים וריבון הארץ, ריבון העולמים

    Verse 37

    ולו הגדולה בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם